דברי אלוהים העירו אותי

בעבר נהגתי תמיד לחשוב שכאשר אלוהים אומר "אתם בובות על חוט ובוגדים הבורחים מכס המלכות הלבן הגדול" הוא מתייחס למי שמקבל שלב זה של עבודה, אך בסופו של דבר נסוג מכיוון שאינו מוכן לשאת את סבל ייסוריו ושיפוטו. לכן, כשראיתי אחים ואחיות נסוגים מנתיב זה מסיבה כלשהי, לבי היה מתמלא בבוז כלפיהם: הנה עוד בובה על חוט, בוגד הנמלט מהכיסא הלבן הגדול שיקבלו ושיקבל את עונשו של האל. בתוך כך הרגשתי שאני מתנהג כראוי בכך שקיבלתי עליי את שיפוטו של אלוהים, וכי אני קרוב למדי לזכות בישועתו של אלוהים.

יום אחד, כשפעלתי במסירות רוחנית, ראיתי את דברי אלוהים הבאים בטקסט 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת': "...מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים. אם אתם לא רואים חשיבות באמיתות האלה וחושבים כל הזמן להתחמק מהן או על דרך חדשה להתבדל מהן, אני אומר שאתם חוטאים בחומרה. אם אתם מאמינים באלוהים, אבל לא מחפשים את האמת של אלוהים או רצון אלוהים, ולא אוהבים את הדרך המקרבת אתכם לאלוהים, אני אומר שאתם מנסים להתחמק ממשפט. אתם בובות על חוט ובוגדים הבורחים מכס המלכות הלבן הגדול. אלוהים לא יחוס על איש מהמורדים הנמלטים ממבטו. בני האדם האלה יקבלו עונש חמור עוד יותר. מי שכבר טוהר ובא להישפט בפני אלוהים יחיה לנצח במלכותו של אלוהים." לאחר שהרהרתי בדברים אלה, נוכחתי לבסוף לדעת: התברר כי המושג 'בובות על חוט, ובוגדים הנמלטים מהכיסא הלבן הגדול' אינו מתייחס רק למי שנסוג מנתיב זה. חשוב יותר, המושג מתייחס למי שהולך בדרכי האל אך אמיתות אלו אינן קרובות לליבו, אלו שתמיד מתחמקים מאמיתות אלה, מחפשים דרך מילוט חדשה שאינה נוגעת לאמיתות אלה ואינם מוכנים להתמסר לייסוריו ושיפוטו של אלוהים ולבקש שאלוהים יטהרם. בחסות הנאורות וההכוונה של אלוהים, התחלתי להרהר בהתנהגותי שלי: אלוהים מבטא כעת את דבריו כדי לשפוט את בני האדם, ומסיר מבני האדם דברים שאינם תואמים את אלוהים באמצעות סבל וזיכוך. אך לנוכח ייסוריו ושיפוטו של אלוהים, הסבל והזיכוך, אני מנסה תמיד להימלט, בתקווה שאלוהים ירחיק ממני במהירות מצבים אלה. האם אין בכך התחמקות מהאמת וחיפוש דרך מילוט אל מחוץ לאמת? כאשר בני אדם או דברים שאלוהים מביא אינם תואמים את תפיסותיי האישיות או כאשר אני נקלע למצב שלילי, גם אם התקשורת עם האחים והאחיות יכולה לפתור את בעיותיי, להבהיר את אי ההבנות שלי באשר לאלוהים ולעזור לי לנהל שוב יחסים רגילים עם אלוהים, אני עדיין מתנגד ומסרב להקשיב. האין בכך, כפי שאומר אלוהים, אי חיפוש אחר האמת ואי אהבת הדרך המקרבת אותי לאלוהים? כאשר אני מטופל ונגזם בשל ההתנהלות השטחית שאני מפגין בתפקידי, אני תמיד מחפש תירוצים כדי להסביר את עצמי. האין זו מהות המסרבת לקבל את האמת? אני לרוב פועל בצורה שנוחה לי בחיים האמיתיים. גם כשאני יודע שזו האמת, אני מסרב לבגוד בבשרי כדי לפעול על פיה. האין בכך פשוט קבלת שיפוט אך מבלי לשאוף להיטהר? ...כעת, כשאני חושב על כך, אני מבין זאת בצורה ברורה אף יותר: כשאלוהים מתייחס לאלו שנמלטים מהכיסא הלבן הגדול, הוא אינו מתכוון רק לעוזבים את הכנסייה. חשוב יותר, הכוונה היא ללבבותינוהמסרבים לקבל את האמת ואינם מוכנים להישמע לשיפוטו של אלוהים. רק כעת אני מתחיל להרגיש חיל ורעדה. גם אם לא עזבתי את הכנסייה, לבי ניסה תמיד להתחמק משיפוטו של אלוהים. האם איני בדיוק הבובה על חוט, הבוגד הנמלט מכס שיפוטו של אלוהים? אך אני האמנתי שרק מי שעוזב את הכנסייה הם הבובות על חוט והבוגדים הנמלטים מכס האלוהים, ואילו אני קרוב מאוד לכך שאלוהים יושיעני. אני רואה שהאופן שבו הבנתי את דברי אלוהים היה חד-צדדי ורדוד מדי ושהבנתי את עבודתו של אלוהים בצורה מוגבלת מאוד. רק מי שמקבל בכנות את ייסוריו ושיפוטו של אלוהים ושטבעו השתנה יזכה לישועת האלוהים. חלף זאת חייתי בדמיוני, בלי לרעוב לאמת, בלי לקחת אחריות לחיי, בלי שתהיה לי תחושת סכנה או דחיפות כלל. אם אמשיך כך, האם לא אהיה בדיוק המושא לעונשו של אלוהים?

הודות לנאורותם של דברי האלוהים, התעוררתי מתפיסותיי ומדמיוניוהבחנתי שאיני אדם המוכן לקבל את ייסוריו ושיפוטו של אלוהים. מתוך כך הבנתי גם שאני נמצא על עברי פי פחת. מכאן ואילך אקדיש את כל לבי לאלוהים, אשמע לייסוריו ושיפוטו ואעשה את הכל כדי לבקש את האמת ואת השינוי בטבעי, כדי שבקרוב אזכה לכך שאלוהים יטהרני ויביאני לידי שלמות.

מתוך

עדויות על חויית משפטו של המשיח