1. ספרי הקודש הם רק תיעוד של שני שלבי עבודתו הראשונים של אלוהים בעידן החוק ובעידן החסד. הם לא תיעוד של כלל עבודתו של אלוהים.
פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"יש לי עוד דברים רבים להגיד לכם, אך אתם לא יכולים לשאת אותם כעת. ואולם לאחר שהוא, שהוא רוח האמת, יבוא, הוא ידריך אתכם אל האמת כולה, משום שהוא לא ידבר מעצמו, אלא יגיד את מה שהוא ישמע, והוא יראה לכם את הבאות" (יוחנן ט"ז 12-13).
"מי אשר אוזן לו, ישמע נא את אשר הרוח אומרת לקהילות" (ההתגלות ב' 17).
"הנה האריה משבט יהודה, שורש דוד, הצליח לפתוח את הספר ולשחרר את שבעת חותמיו" (ההתגלות ה' 1-5).
דברי אלוהים רלוונטיים:
עליכם לדעת כמה חלקים כתבי הקודש כוללים. התנ"ך כולל את בראשית, שמות... וישנם גם ספרי נבואה שנכתבו. על פי המסורת הנוצרית, ספרי התנ"ך נחתמים בספר מלאכי. התנ"ך מתעד את העבודה בעידן החוק, שאותה הוביל יהוה. החל מספר בראשית וכלה בספר מלאכי, זהו תיעוד מקיף של כל העבודה בעידן החוק. כלומר התנ"ך מתעד את כל מה שחוו בני האדם שיהוה הוביל בעידן החוק. ...התנ"ך בעיקר מתעד את עבודתו של יהוה כשהוא כיוון את עם ישראל, ואת שימושו במשה להוצאת בני ישראל ממצרים. כך הוא חילץ אותם מכבלי פרעה והביא אותם אל המדבר. לאחר מכן הם נכנסו לכנען וכל מה שבא לאחר מכן היה חייהם בכנען. הכל חוץ מזה הוא תיעוד של עבודתו של יהוה ברחבי עם ישראל. כל מה שמתועד בתנ"ך הוא עבודתו של יהוה בעם ישראל - העבודה שיהוה עשה בארץ שבה הוא ברא את אדם ואת חוה. מאז שאלוהים החל להנהיג את בני האדם עלי אדמות אחרי נח, כל מה שמתועד בתנ"ך הוא העבודה בעם ישראל. ומדוע לא מתועדת כל עבודה מחוץ לעם ישראל? משום שארץ ישראל היא ערש האנושות. בראשית, לא היו ארצות אחרות מלבד ארץ ישראל, ויהוה לא עבד באף מקום אחר. משום כך, מה שמתועד בכתבי הקודש הוא רק העבודה בעם ישראל באותה עת. הדברים שאמרו הנביאים, ישעיהו, דניאל, ירמיהו ויחזקאל... דבריהם חוזים את עבודתו האחרת של אלוהים על בני האדמה - הם חוזים את עבודתו של יהוה אלוהים עצמו. כל זה בא מאלוהים. זו הייתה עבודתה של רוח הקודש, וחוץ מהספרים האלה של הנביאים, כל השאר הוא תיעוד של האופן שבו בני האדם חוו את עבודתו של יהוה בזמן ההוא.
...הדברים שמתועדים בתנ"ך הם עבודתו של יהוה בישראל, ומה שמתועד בברית החדשה הוא עבודתו של ישוע במהלך עידן החסד. כתבי הקודש מתעדים את העבודה שאלוהים עשה בשני עידנים שונים. התנ"ך מתעד את עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק, ולפיכך, התנ"ך הוא ספר היסטורי. לעומת זאת, הברית החדשה היא תוצר של העבודה בעידן החסד. כשהתחילה העבודה החדשה, הספרים האלה הפכו לבלתי-מעודכנים. זו הסיבה שגם הברית החדשה היא ספר היסטורי. מובן שהברית החדשה אינה שיטתית כמו התנ"ך, והיא גם לא מתעדת דברים רבים כמו שהתנ"ך מתעד. כל הדברים שאמר יהוה של התנ"ך מתועדים בכתבי הקודש, ואילו רק חלק מדבריו של ישוע מתועדים בארבעת ספרי הבשורה. מובן שגם ישוע עשה עבודה רבה, אך היא לא תועדה בפרטי פרטים. הסיבה לכך שפחות מתועד בברית החדשה היא כמות העבודה שישוע עשה. כמות עבודתו במשך שלוש וחצי שנים על פני האדמה וכמות עבודתם של השליחים היו מעטות בהשוואה לכמות עבודתו של יהוה. לפיכך, ישנם פחות ספרים בברית החדשה בהשוואה לתנ"ך.
איזה מין ספר הם כתבי הקודש? התנ"ך הוא עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק. התנ"ך מתעד את כל עבודתו של יהוה במהלך עידן החוק ואת עבודת הבריאה שלו. כולו מתעד את העבודה שעשה יהוה, והוא נחתם, על פי המסורת הנוצרית, בתיעוד עבודתו של יהוה בספר מלאכי. התנ"ך מתעד שתי עבודות שאלוהים עשה: האחת היא עבודת הבריאה, והשנייה היא קביעת החוק. שתיהן הן עבודה שעשה יהוה. עידן החוק מייצג את עבודתו של אלוהים תחת השם יהוה. זוהי כלל העבודה שבוצעה בעיקר תחת השם יהוה. לפיכך, התנ"ך מתעד את עבודתו של יהוה, והברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע, עבודה שבוצעה בעיקר תחת השם ישוע. רוב חשיבותם של שמו של ישוע ושל העבודה שהוא עשה מתועדת בברית החדשה. בתקופת התנ"ך, יהוה בנה את בית המקדש ואת המזבח בארץ ישראל. הוא כיוון את חייהם של בני ישראל על פני האדמה, והוכיח שהם היו העם הנבחר שלו, קבוצת בני האדם הראשונה שהוא בחר על פני האדמה, קבוצה שהייתה כלבבו, הקבוצה הראשונה שהוא הוביל באופן אישי. כלומר שנים עשר השבטים של ישראל היו נבחריו הראשונים של יהוה, ולכן אלוהים תמיד עבד בקרבם, עד שעבודתו של יהוה של עידן החוק הגיעה לסופה. שלב העבודה השני היה העבודה של עידן החסד של הברית החדשה, והוא התבצע בקרב שבט יהודה, אחד משנים עשר השבטים של ישראל. הסיבה לכך שהיקף העבודה היה קטן יותר היא שישוע היה אלוהים שהתגלם כבשר ודם. ישוע עבד רק ברחבי ארץ יהודה, והוא עשה עבודה רק במשך שלוש וחצי שנים. לפיכך, מה שמתועד בברית החדשה בשום אופן לא יכול לעלות על כמות העבודה המתועדת בתנ"ך. עבודתו של ישוע בעידן החסד מתועדת בעיקר בארבעת ספרי הבשורה. הדרך שבה צעדו בני האדם בעידן החסד הייתה דרך של שינויים שטחיים מאוד בטבע חייהם, ורובם מתועדים באיגרות.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
כתבי הקודש נקראים גם הברית הישנה, היא התנ"ך, והברית החדשה. האם אתם יודעים למה מתייחסת המילה "ברית"? ה"ברית" ב"ברית הישנה" נובעת מהברית שיהוה כרת עִם עַם ישראל כשהוא הרג את המצרים והושיע את בני ישראל מידי פרעה. כמובן, הראיה לברית הייתה דם השה על המזוזות ועל המשקוף, שבאמצעותו אלוהים כרת ברית עם האדם, ברית שבה נאמר שכל מי שדם השה היה על המזוזות ועל המשקוף של ביתו שייך לבני ישראל, שייך לעם הנבחר של אלוהים, ויהוה יותיר אותו בחיים (משום שיהוה עמד להרוג כל בכור בארץ מצרים, מאדם ועד בהמה). לברית יש שני רבדים של משמעות. יהוה לא יגאל אף אדם או בהמה בארץ מצרים. הוא יהרוג את כל הבנים הבכורים ואת כל בכורות הבקר והצאן. לכן, ברבים מספרי הנבואה מופיעים חזונות שלפיהם יהוה ייסר את המצרים כתוצאה מהברית שלו. זהו רובד המשמעות הראשון. יהוה הרג את הבנים הבכורים של ואת כל בכורות הבהמה בארץ מצרים, והוא הותיר בחיים את כל בני ישראל, ופירוש הדבר הוא שיהוה הוקיר את כל עם ישראל והותיר את כל בני העם בחיים. הוא רצה לעשות בהם עבודה בטווח הארוך, וכרת את הברית איתם באמצעות דם השה. מאותו רגע והלאה, יהוה לא הרג את בני ישראל, והוא אמר שהם יהיו נבחריו לעולם. בקרב שנים עשר שבטי ישראל, הוא פתח בעבודתו לעידן החוק כולו, פרש את כל חוקיו בפני בני ישראל, ובחר מביניהם נביאים ושופטים, והם היו במרכז עבודתו. הוא כרת איתם ברית: כל עוד העידן לא ישתנה, הוא יבצע את עבודתו רק בקרב הנבחרים. הברית של יהוה הייתה נצחית, מפני שהיא נכרתה בדם ומפני שהיא נכרתה עם העם הנבחר. עובדה חשובה יותר היא שהוא בחר את ההיקף והמטרה המתאימים לפתיחת עבודתו לעידן כולו, ולכן בני האדם חשבו את הברית לחשובה במיוחד. זה רובד המשמעות השני של הברית. למעט ספר בראשית, שהתרחש לפני כריתת הברית, כל ספרי התנ"ך מתעדים את העבודה בקרב בני ישראל לאחר כריתת הברית. מובן שיש מדי פעם סיפורים על הגויים, אך ככלל, התנ"ך מתעדת את עבודתו של אלוהים בעם ישראל. משום בריתו של יהוה עם בני ישראל, הספרים שנכתבו בעידן החוק מכונים גם "הברית הישנה". הם נקראים כך על שם בריתו של יהוה עם בני ישראל.
הברית החדשה קרויה כך על שם דמו של ישוע שנשפך על הצלב, ועל שם בריתו עם כל מאמיניו. זו הייתה בריתו של ישוע: בני האדם היו רק צריכים להאמין בו, ודמו שנשפך היה מוחל לחטאיהם, וכך הם היו זוכים לישועה וללידה מחודשת דרכו, והם היו מפסיקים להיות חוטאים. בני האדם היו צריכים רק להאמין בו כדי לקבל את חסדו ולא לסבול בגיהינום אחרי מותם. כל הספרים שנכתבו במהלך עידן החסד באו לאחר הברית הזו, והם כולם מתעדים את העבודה והאמירות שהיא הכילה. הם לא ממשיכים מעבר לישועה של האדון ישוע על הצלב ולא ממשיכים מעבר לברית. אלה הם ספרים שכתבו האחים שהאמינו באדון ושהיו להן חוויות. לפיכך, גם הספרים האלה קרויים על שם ברית: הם קרויים "הברית החדשה". שתי ה"בריתות האלה" כוללות רק את עידן החסד ואת עידן החוק, ואין להן כל קשר לעידן הסופי.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
שהם אינם אלא תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים ועדות על שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים. הם לא מספקים הסבר על המטרות שמנחות את עבודתו של אלוהים. כל מי שקרא את כתבי הקודש יודע שהם מתעדים את שני השלבים בעבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק ועידן החסד. התנ"ך מעלה על הכתב את תולדות עם ישראל ואת תולדות עבודתו של יהוה מהבריאה ועד סוף עידן החוק. הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע על פני האדמה בארבעת ספרי הבשורה, וכן את העבודה של פאולוס. האין זה תיעוד היסטורי? ...אם תקראו את כתבי הקודש, תוכלו לכל היותר להבין מעט מההיסטוריה של עם ישראל, ללמוד על חייהם של אברהם, דוד ומשה, תגלו כמה הם יראו את יהוה, תגלו עד כמה יהוה שרף את מי שהתנגד לו, ואיך הוא דיבר אל בני האדם בעידן ההוא. אתם רק תגלו דברים על עבודתו של אלוהים בעבר. התיעוד בכתבי הקודש מפרט כיצד בני ישראל הקדומים יראו את אלוהים וחיו תחת הכוונתו של יהוה. משום שבני ישראל היו עמו הנבחר של אלוהים, אפשר לזהות בתנ"ך את נאמנותם של כל בני ישראל ליהוה; אפשר לראות שיהוה דאג לכל בני האדם ששמעו לו ובירך אותם; אפשר להבין שכאשר אלוהים עבד בעם ישראל, הוא היה רחום וחסוד, ובער בלהבות מאכלות; שכל בני ישראל, מהעלובים שבהם ועד החזקים ביותר, יראו את יהוה, ושמשום כך, אלוהים בירך את הארץ כולה. כאלה הן תולדות ישראל המתועדות בתנ"ך.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
אם ברצונכם לראות את העבודה של עידן החוק, ולראות איך בני ישראל צעדו בדרכו של יהוה, עליכם לקרוא את התנ"ך. אם ברצונכם להבין את העבודה של עידן החסד, עליכם לקרוא את הברית החדשה. אך כיצד תוכלו לראות את העבודה של אחרית הימים? עליכם לקבל את הנהגתו של אלוהים של היום, ולהיווכח בעבודה של היום. זאת משום שזו העבודה החדשה, ואיש עוד לא תיעד אותה בכתבי הקודש. כיום, אלוהים התגלם כבשר ודם ובחר נבחרים אחרים בסין. אלוהים עובד בבני האדם האלה. הוא ממשיך את עבודתו על פני האדמה, וממשיך את העבודה של עידן החסד. העבודה של היום היא נתיב שבו האדם מעולם לא צעד, ודרך שאיש מעולם לא ראה. זו עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר - זו עבודתו הנוכחית של אלוהים על פני האדמה. לפיכך, עבודה שלא נעשתה בעבר היא לא היסטוריה, משום שההווה הוא ההווה, והוא עדיין לא הפך לעבר. בני האדם לא יודעים שאלוהים עשה עבודה אדירה יותר וחדשה יותר על פני האדמה ומחוץ לעם ישראל, שהיא כבר הגיעה מעבר לתחומיו של עם ישראל, ומעבר לתחומיהם של חזונות הנביאים. הם לא יודעים שזו עבודה חדשה ומופלאה מחוץ לנבואות, עבודה חדשה מעבר לעם ישראל ועבודה שבני האדם לא יכולים לתפוס או להעלות על דעתם. איך ייתכן שכתבי הקודש יכילו תיעוד מפורש של עבודה כזו? מי יכול היה לתעד מראש כל פרט בעבודה של היום, מבלי להשמיט דבר? מי יכול היה לתעד בספר הישן והמעופש את העבודה הזו, העזה יותר והחכמה יותר, שסותרת את המוסכמות? העבודה של היום היא לא היסטוריה, ולכן, אם את רוצים לצעוד בנתיב החדש של היום, עליכם להיפרד מכתבי הקודש, ועליכם להרחיק אל מעבר לספרי הנבואה או ההיסטוריה שבכתבי הקודש. אך רק כשתוכלו לצעוד בנתיב החדש כראוי, שתוכלו להיווכח במישור החדש ובעבודה החדשה.1. ספרי הקודש הם רק תיעוד של שני שלבי עבודתו הראשונים של אלוהים בעידן החוק ובעידן החסד. הם לא תיעוד של כלל עבודתו של אלוהים.
פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"יש לי עוד דברים רבים להגיד לכם, אך אתם לא יכולים לשאת אותם כעת. ואולם לאחר שהוא, שהוא רוח האמת, יבוא, הוא ידריך אתכם אל האמת כולה, משום שהוא לא ידבר מעצמו, אלא יגיד את מה שהוא ישמע, והוא יראה לכם את הבאות" (יוחנן ט"ז 12-13).
"מי אשר אוזן לו, ישמע נא את אשר הרוח אומרת לקהילות" (ההתגלות ב' 17).
"הנה האריה משבט יהודה, שורש דוד, הצליח לפתוח את הספר ולשחרר את שבעת חותמיו" (ההתגלות ה' 1-5).
דברי אלוהים רלוונטיים:
עליכם לדעת כמה חלקים כתבי הקודש כוללים. התנ"ך כולל את בראשית, שמות... וישנם גם ספרי נבואה שנכתבו. על פי המסורת הנוצרית, ספרי התנ"ך נחתמים בספר מלאכי. התנ"ך מתעד את העבודה בעידן החוק, שאותה הוביל יהוה. החל מספר בראשית וכלה בספר מלאכי, זהו תיעוד מקיף של כל העבודה בעידן החוק. כלומר התנ"ך מתעד את כל מה שחוו בני האדם שיהוה הוביל בעידן החוק. ...התנ"ך בעיקר מתעד את עבודתו של יהוה כשהוא כיוון את עם ישראל, ואת שימושו במשה להוצאת בני ישראל ממצרים. כך הוא חילץ אותם מכבלי פרעה והביא אותם אל המדבר. לאחר מכן הם נכנסו לכנען וכל מה שבא לאחר מכן היה חייהם בכנען. הכל חוץ מזה הוא תיעוד של עבודתו של יהוה ברחבי עם ישראל. כל מה שמתועד בתנ"ך הוא עבודתו של יהוה בעם ישראל - העבודה שיהוה עשה בארץ שבה הוא ברא את אדם ואת חוה. מאז שאלוהים החל להנהיג את בני האדם עלי אדמות אחרי נח, כל מה שמתועד בתנ"ך הוא העבודה בעם ישראל. ומדוע לא מתועדת כל עבודה מחוץ לעם ישראל? משום שארץ ישראל היא ערש האנושות. בראשית, לא היו ארצות אחרות מלבד ארץ ישראל, ויהוה לא עבד באף מקום אחר. משום כך, מה שמתועד בכתבי הקודש הוא רק העבודה בעם ישראל באותה עת. הדברים שאמרו הנביאים, ישעיהו, דניאל, ירמיהו ויחזקאל... דבריהם חוזים את עבודתו האחרת של אלוהים על בני האדמה - הם חוזים את עבודתו של יהוה אלוהים עצמו. כל זה בא מאלוהים. זו הייתה עבודתה של רוח הקודש, וחוץ מהספרים האלה של הנביאים, כל השאר הוא תיעוד של האופן שבו בני האדם חוו את עבודתו של יהוה בזמן ההוא.
...הדברים שמתועדים בתנ"ך הם עבודתו של יהוה בישראל, ומה שמתועד בברית החדשה הוא עבודתו של ישוע במהלך עידן החסד. כתבי הקודש מתעדים את העבודה שאלוהים עשה בשני עידנים שונים. התנ"ך מתעד את עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק, ולפיכך, התנ"ך הוא ספר היסטורי. לעומת זאת, הברית החדשה היא תוצר של העבודה בעידן החסד. כשהתחילה העבודה החדשה, הספרים האלה הפכו לבלתי-מעודכנים. זו הסיבה שגם הברית החדשה היא ספר היסטורי. מובן שהברית החדשה אינה שיטתית כמו התנ"ך, והיא גם לא מתעדת דברים רבים כמו שהתנ"ך מתעד. כל הדברים שאמר יהוה של התנ"ך מתועדים בכתבי הקודש, ואילו רק חלק מדבריו של ישוע מתועדים בארבעת ספרי הבשורה. מובן שגם ישוע עשה עבודה רבה, אך היא לא תועדה בפרטי פרטים. הסיבה לכך שפחות מתועד בברית החדשה היא כמות העבודה שישוע עשה. כמות עבודתו במשך שלוש וחצי שנים על פני האדמה וכמות עבודתם של השליחים היו מעטות בהשוואה לכמות עבודתו של יהוה. לפיכך, ישנם פחות ספרים בברית החדשה בהשוואה לתנ"ך.
איזה מין ספר הם כתבי הקודש? התנ"ך הוא עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק. התנ"ך מתעד את כל עבודתו של יהוה במהלך עידן החוק ואת עבודת הבריאה שלו. כולו מתעד את העבודה שעשה יהוה, והוא נחתם, על פי המסורת הנוצרית, בתיעוד עבודתו של יהוה בספר מלאכי. התנ"ך מתעד שתי עבודות שאלוהים עשה: האחת היא עבודת הבריאה, והשנייה היא קביעת החוק. שתיהן הן עבודה שעשה יהוה. עידן החוק מייצג את עבודתו של אלוהים תחת השם יהוה. זוהי כלל העבודה שבוצעה בעיקר תחת השם יהוה. לפיכך, התנ"ך מתעד את עבודתו של יהוה, והברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע, עבודה שבוצעה בעיקר תחת השם ישוע. רוב חשיבותם של שמו של ישוע ושל העבודה שהוא עשה מתועדת בברית החדשה. בתקופת התנ"ך, יהוה בנה את בית המקדש ואת המזבח בארץ ישראל. הוא כיוון את חייהם של בני ישראל על פני האדמה, והוכיח שהם היו העם הנבחר שלו, קבוצת בני האדם הראשונה שהוא בחר על פני האדמה, קבוצה שהייתה כלבבו, הקבוצה הראשונה שהוא הוביל באופן אישי. כלומר שנים עשר השבטים של ישראל היו נבחריו הראשונים של יהוה, ולכן אלוהים תמיד עבד בקרבם, עד שעבודתו של יהוה של עידן החוק הגיעה לסופה. שלב העבודה השני היה העבודה של עידן החסד של הברית החדשה, והוא התבצע בקרב שבט יהודה, אחד משנים עשר השבטים של ישראל. הסיבה לכך שהיקף העבודה היה קטן יותר היא שישוע היה אלוהים שהתגלם כבשר ודם. ישוע עבד רק ברחבי ארץ יהודה, והוא עשה עבודה רק במשך שלוש וחצי שנים. לפיכך, מה שמתועד בברית החדשה בשום אופן לא יכול לעלות על כמות העבודה המתועדת בתנ"ך. עבודתו של ישוע בעידן החסד מתועדת בעיקר בארבעת ספרי הבשורה. הדרך שבה צעדו בני האדם בעידן החסד הייתה דרך של שינויים שטחיים מאוד בטבע חייהם, ורובם מתועדים באיגרות.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
כתבי הקודש נקראים גם הברית הישנה, היא התנ"ך, והברית החדשה. האם אתם יודעים למה מתייחסת המילה "ברית"? ה"ברית" ב"ברית הישנה" נובעת מהברית שיהוה כרת עִם עַם ישראל כשהוא הרג את המצרים והושיע את בני ישראל מידי פרעה. כמובן, הראיה לברית הייתה דם השה על המזוזות ועל המשקוף, שבאמצעותו אלוהים כרת ברית עם האדם, ברית שבה נאמר שכל מי שדם השה היה על המזוזות ועל המשקוף של ביתו שייך לבני ישראל, שייך לעם הנבחר של אלוהים, ויהוה יותיר אותו בחיים (משום שיהוה עמד להרוג כל בכור בארץ מצרים, מאדם ועד בהמה). לברית יש שני רבדים של משמעות. יהוה לא יגאל אף אדם או בהמה בארץ מצרים. הוא יהרוג את כל הבנים הבכורים ואת כל בכורות הבקר והצאן. לכן, ברבים מספרי הנבואה מופיעים חזונות שלפיהם יהוה ייסר את המצרים כתוצאה מהברית שלו. זהו רובד המשמעות הראשון. יהוה הרג את הבנים הבכורים של ואת כל בכורות הבהמה בארץ מצרים, והוא הותיר בחיים את כל בני ישראל, ופירוש הדבר הוא שיהוה הוקיר את כל עם ישראל והותיר את כל בני העם בחיים. הוא רצה לעשות בהם עבודה בטווח הארוך, וכרת את הברית איתם באמצעות דם השה. מאותו רגע והלאה, יהוה לא הרג את בני ישראל, והוא אמר שהם יהיו נבחריו לעולם. בקרב שנים עשר שבטי ישראל, הוא פתח בעבודתו לעידן החוק כולו, פרש את כל חוקיו בפני בני ישראל, ובחר מביניהם נביאים ושופטים, והם היו במרכז עבודתו. הוא כרת איתם ברית: כל עוד העידן לא ישתנה, הוא יבצע את עבודתו רק בקרב הנבחרים. הברית של יהוה הייתה נצחית, מפני שהיא נכרתה בדם ומפני שהיא נכרתה עם העם הנבחר. עובדה חשובה יותר היא שהוא בחר את ההיקף והמטרה המתאימים לפתיחת עבודתו לעידן כולו, ולכן בני האדם חשבו את הברית לחשובה במיוחד. זה רובד המשמעות השני של הברית. למעט ספר בראשית, שהתרחש לפני כריתת הברית, כל ספרי התנ"ך מתעדים את העבודה בקרב בני ישראל לאחר כריתת הברית. מובן שיש מדי פעם סיפורים על הגויים, אך ככלל, התנ"ך מתעדת את עבודתו של אלוהים בעם ישראל. משום בריתו של יהוה עם בני ישראל, הספרים שנכתבו בעידן החוק מכונים גם "הברית הישנה". הם נקראים כך על שם בריתו של יהוה עם בני ישראל.
הברית החדשה קרויה כך על שם דמו של ישוע שנשפך על הצלב, ועל שם בריתו עם כל מאמיניו. זו הייתה בריתו של ישוע: בני האדם היו רק צריכים להאמין בו, ודמו שנשפך היה מוחל לחטאיהם, וכך הם היו זוכים לישועה וללידה מחודשת דרכו, והם היו מפסיקים להיות חוטאים. בני האדם היו צריכים רק להאמין בו כדי לקבל את חסדו ולא לסבול בגיהינום אחרי מותם. כל הספרים שנכתבו במהלך עידן החסד באו לאחר הברית הזו, והם כולם מתעדים את העבודה והאמירות שהיא הכילה. הם לא ממשיכים מעבר לישועה של האדון ישוע על הצלב ולא ממשיכים מעבר לברית. אלה הם ספרים שכתבו האחים שהאמינו באדון ושהיו להן חוויות. לפיכך, גם הספרים האלה קרויים על שם ברית: הם קרויים "הברית החדשה". שתי ה"בריתות האלה" כוללות רק את עידן החסד ואת עידן החוק, ואין להן כל קשר לעידן הסופי.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
שהם אינם אלא תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים ועדות על שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים. הם לא מספקים הסבר על המטרות שמנחות את עבודתו של אלוהים. כל מי שקרא את כתבי הקודש יודע שהם מתעדים את שני השלבים בעבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק ועידן החסד. התנ"ך מעלה על הכתב את תולדות עם ישראל ואת תולדות עבודתו של יהוה מהבריאה ועד סוף עידן החוק. הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע על פני האדמה בארבעת ספרי הבשורה, וכן את העבודה של פאולוס. האין זה תיעוד היסטורי? ...אם תקראו את כתבי הקודש, תוכלו לכל היותר להבין מעט מההיסטוריה של עם ישראל, ללמוד על חייהם של אברהם, דוד ומשה, תגלו כמה הם יראו את יהוה, תגלו עד כמה יהוה שרף את מי שהתנגד לו, ואיך הוא דיבר אל בני האדם בעידן ההוא. אתם רק תגלו דברים על עבודתו של אלוהים בעבר. התיעוד בכתבי הקודש מפרט כיצד בני ישראל הקדומים יראו את אלוהים וחיו תחת הכוונתו של יהוה. משום שבני ישראל היו עמו הנבחר של אלוהים, אפשר לזהות בתנ"ך את נאמנותם של כל בני ישראל ליהוה; אפשר לראות שיהוה דאג לכל בני האדם ששמעו לו ובירך אותם; אפשר להבין שכאשר אלוהים עבד בעם ישראל, הוא היה רחום וחסוד, ובער בלהבות מאכלות; שכל בני ישראל, מהעלובים שבהם ועד החזקים ביותר, יראו את יהוה, ושמשום כך, אלוהים בירך את הארץ כולה. כאלה הן תולדות ישראל המתועדות בתנ"ך.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
אם ברצונכם לראות את העבודה של עידן החוק, ולראות איך בני ישראל צעדו בדרכו של יהוה, עליכם לקרוא את התנ"ך. אם ברצונכם להבין את העבודה של עידן החסד, עליכם לקרוא את הברית החדשה. אך כיצד תוכלו לראות את העבודה של אחרית הימים? עליכם לקבל את הנהגתו של אלוהים של היום, ולהיווכח בעבודה של היום. זאת משום שזו העבודה החדשה, ואיש עוד לא תיעד אותה בכתבי הקודש. כיום, אלוהים התגלם כבשר ודם ובחר נבחרים אחרים בסין. אלוהים עובד בבני האדם האלה. הוא ממשיך את עבודתו על פני האדמה, וממשיך את העבודה של עידן החסד. העבודה של היום היא נתיב שבו האדם מעולם לא צעד, ודרך שאיש מעולם לא ראה. זו עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר - זו עבודתו הנוכחית של אלוהים על פני האדמה. לפיכך, עבודה שלא נעשתה בעבר היא לא היסטוריה, משום שההווה הוא ההווה, והוא עדיין לא הפך לעבר. בני האדם לא יודעים שאלוהים עשה עבודה אדירה יותר וחדשה יותר על פני האדמה ומחוץ לעם ישראל, שהיא כבר הגיעה מעבר לתחומיו של עם ישראל, ומעבר לתחומיהם של חזונות הנביאים. הם לא יודעים שזו עבודה חדשה ומופלאה מחוץ לנבואות, עבודה חדשה מעבר לעם ישראל ועבודה שבני האדם לא יכולים לתפוס או להעלות על דעתם. איך ייתכן שכתבי הקודש יכילו תיעוד מפורש של עבודה כזו? מי יכול היה לתעד מראש כל פרט בעבודה של היום, מבלי להשמיט דבר? מי יכול היה לתעד בספר הישן והמעופש את העבודה הזו, העזה יותר והחכמה יותר, שסותרת את המוסכמות? העבודה של היום היא לא היסטוריה, ולכן, אם את רוצים לצעוד בנתיב החדש של היום, עליכם להיפרד מכתבי הקודש, ועליכם להרחיק אל מעבר לספרי הנבואה או ההיסטוריה שבכתבי הקודש. אך רק כשתוכלו לצעוד בנתיב החדש כראוי, שתוכלו להיווכח במישור החדש ובעבודה החדשה.1. ספרי הקודש הם רק תיעוד של שני שלבי עבודתו הראשונים של אלוהים בעידן החוק ובעידן החסד. הם לא תיעוד של כלל עבודתו של אלוהים.
פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"יש לי עוד דברים רבים להגיד לכם, אך אתם לא יכולים לשאת אותם כעת. ואולם לאחר שהוא, שהוא רוח האמת, יבוא, הוא ידריך אתכם אל האמת כולה, משום שהוא לא ידבר מעצמו, אלא יגיד את מה שהוא ישמע, והוא יראה לכם את הבאות" (יוחנן ט"ז 12-13).
"מי אשר אוזן לו, ישמע נא את אשר הרוח אומרת לקהילות" (ההתגלות ב' 17).
"הנה האריה משבט יהודה, שורש דוד, הצליח לפתוח את הספר ולשחרר את שבעת חותמיו" (ההתגלות ה' 1-5).
דברי אלוהים רלוונטיים:
עליכם לדעת כמה חלקים כתבי הקודש כוללים. התנ"ך כולל את בראשית, שמות... וישנם גם ספרי נבואה שנכתבו. על פי המסורת הנוצרית, ספרי התנ"ך נחתמים בספר מלאכי. התנ"ך מתעד את העבודה בעידן החוק, שאותה הוביל יהוה. החל מספר בראשית וכלה בספר מלאכי, זהו תיעוד מקיף של כל העבודה בעידן החוק. כלומר התנ"ך מתעד את כל מה שחוו בני האדם שיהוה הוביל בעידן החוק. ...התנ"ך בעיקר מתעד את עבודתו של יהוה כשהוא כיוון את עם ישראל, ואת שימושו במשה להוצאת בני ישראל ממצרים. כך הוא חילץ אותם מכבלי פרעה והביא אותם אל המדבר. לאחר מכן הם נכנסו לכנען וכל מה שבא לאחר מכן היה חייהם בכנען. הכל חוץ מזה הוא תיעוד של עבודתו של יהוה ברחבי עם ישראל. כל מה שמתועד בתנ"ך הוא עבודתו של יהוה בעם ישראל - העבודה שיהוה עשה בארץ שבה הוא ברא את אדם ואת חוה. מאז שאלוהים החל להנהיג את בני האדם עלי אדמות אחרי נח, כל מה שמתועד בתנ"ך הוא העבודה בעם ישראל. ומדוע לא מתועדת כל עבודה מחוץ לעם ישראל? משום שארץ ישראל היא ערש האנושות. בראשית, לא היו ארצות אחרות מלבד ארץ ישראל, ויהוה לא עבד באף מקום אחר. משום כך, מה שמתועד בכתבי הקודש הוא רק העבודה בעם ישראל באותה עת. הדברים שאמרו הנביאים, ישעיהו, דניאל, ירמיהו ויחזקאל... דבריהם חוזים את עבודתו האחרת של אלוהים על בני האדמה - הם חוזים את עבודתו של יהוה אלוהים עצמו. כל זה בא מאלוהים. זו הייתה עבודתה של רוח הקודש, וחוץ מהספרים האלה של הנביאים, כל השאר הוא תיעוד של האופן שבו בני האדם חוו את עבודתו של יהוה בזמן ההוא.
...הדברים שמתועדים בתנ"ך הם עבודתו של יהוה בישראל, ומה שמתועד בברית החדשה הוא עבודתו של ישוע במהלך עידן החסד. כתבי הקודש מתעדים את העבודה שאלוהים עשה בשני עידנים שונים. התנ"ך מתעד את עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק, ולפיכך, התנ"ך הוא ספר היסטורי. לעומת זאת, הברית החדשה היא תוצר של העבודה בעידן החסד. כשהתחילה העבודה החדשה, הספרים האלה הפכו לבלתי-מעודכנים. זו הסיבה שגם הברית החדשה היא ספר היסטורי. מובן שהברית החדשה אינה שיטתית כמו התנ"ך, והיא גם לא מתעדת דברים רבים כמו שהתנ"ך מתעד. כל הדברים שאמר יהוה של התנ"ך מתועדים בכתבי הקודש, ואילו רק חלק מדבריו של ישוע מתועדים בארבעת ספרי הבשורה. מובן שגם ישוע עשה עבודה רבה, אך היא לא תועדה בפרטי פרטים. הסיבה לכך שפחות מתועד בברית החדשה היא כמות העבודה שישוע עשה. כמות עבודתו במשך שלוש וחצי שנים על פני האדמה וכמות עבודתם של השליחים היו מעטות בהשוואה לכמות עבודתו של יהוה. לפיכך, ישנם פחות ספרים בברית החדשה בהשוואה לתנ"ך.
איזה מין ספר הם כתבי הקודש? התנ"ך הוא עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק. התנ"ך מתעד את כל עבודתו של יהוה במהלך עידן החוק ואת עבודת הבריאה שלו. כולו מתעד את העבודה שעשה יהוה, והוא נחתם, על פי המסורת הנוצרית, בתיעוד עבודתו של יהוה בספר מלאכי. התנ"ך מתעד שתי עבודות שאלוהים עשה: האחת היא עבודת הבריאה, והשנייה היא קביעת החוק. שתיהן הן עבודה שעשה יהוה. עידן החוק מייצג את עבודתו של אלוהים תחת השם יהוה. זוהי כלל העבודה שבוצעה בעיקר תחת השם יהוה. לפיכך, התנ"ך מתעד את עבודתו של יהוה, והברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע, עבודה שבוצעה בעיקר תחת השם ישוע. רוב חשיבותם של שמו של ישוע ושל העבודה שהוא עשה מתועדת בברית החדשה. בתקופת התנ"ך, יהוה בנה את בית המקדש ואת המזבח בארץ ישראל. הוא כיוון את חייהם של בני ישראל על פני האדמה, והוכיח שהם היו העם הנבחר שלו, קבוצת בני האדם הראשונה שהוא בחר על פני האדמה, קבוצה שהייתה כלבבו, הקבוצה הראשונה שהוא הוביל באופן אישי. כלומר שנים עשר השבטים של ישראל היו נבחריו הראשונים של יהוה, ולכן אלוהים תמיד עבד בקרבם, עד שעבודתו של יהוה של עידן החוק הגיעה לסופה. שלב העבודה השני היה העבודה של עידן החסד של הברית החדשה, והוא התבצע בקרב שבט יהודה, אחד משנים עשר השבטים של ישראל. הסיבה לכך שהיקף העבודה היה קטן יותר היא שישוע היה אלוהים שהתגלם כבשר ודם. ישוע עבד רק ברחבי ארץ יהודה, והוא עשה עבודה רק במשך שלוש וחצי שנים. לפיכך, מה שמתועד בברית החדשה בשום אופן לא יכול לעלות על כמות העבודה המתועדת בתנ"ך. עבודתו של ישוע בעידן החסד מתועדת בעיקר בארבעת ספרי הבשורה. הדרך שבה צעדו בני האדם בעידן החסד הייתה דרך של שינויים שטחיים מאוד בטבע חייהם, ורובם מתועדים באיגרות.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
כתבי הקודש נקראים גם הברית הישנה, היא התנ"ך, והברית החדשה. האם אתם יודעים למה מתייחסת המילה "ברית"? ה"ברית" ב"ברית הישנה" נובעת מהברית שיהוה כרת עִם עַם ישראל כשהוא הרג את המצרים והושיע את בני ישראל מידי פרעה. כמובן, הראיה לברית הייתה דם השה על המזוזות ועל המשקוף, שבאמצעותו אלוהים כרת ברית עם האדם, ברית שבה נאמר שכל מי שדם השה היה על המזוזות ועל המשקוף של ביתו שייך לבני ישראל, שייך לעם הנבחר של אלוהים, ויהוה יותיר אותו בחיים (משום שיהוה עמד להרוג כל בכור בארץ מצרים, מאדם ועד בהמה). לברית יש שני רבדים של משמעות. יהוה לא יגאל אף אדם או בהמה בארץ מצרים. הוא יהרוג את כל הבנים הבכורים ואת כל בכורות הבקר והצאן. לכן, ברבים מספרי הנבואה מופיעים חזונות שלפיהם יהוה ייסר את המצרים כתוצאה מהברית שלו. זהו רובד המשמעות הראשון. יהוה הרג את הבנים הבכורים של ואת כל בכורות הבהמה בארץ מצרים, והוא הותיר בחיים את כל בני ישראל, ופירוש הדבר הוא שיהוה הוקיר את כל עם ישראל והותיר את כל בני העם בחיים. הוא רצה לעשות בהם עבודה בטווח הארוך, וכרת את הברית איתם באמצעות דם השה. מאותו רגע והלאה, יהוה לא הרג את בני ישראל, והוא אמר שהם יהיו נבחריו לעולם. בקרב שנים עשר שבטי ישראל, הוא פתח בעבודתו לעידן החוק כולו, פרש את כל חוקיו בפני בני ישראל, ובחר מביניהם נביאים ושופטים, והם היו במרכז עבודתו. הוא כרת איתם ברית: כל עוד העידן לא ישתנה, הוא יבצע את עבודתו רק בקרב הנבחרים. הברית של יהוה הייתה נצחית, מפני שהיא נכרתה בדם ומפני שהיא נכרתה עם העם הנבחר. עובדה חשובה יותר היא שהוא בחר את ההיקף והמטרה המתאימים לפתיחת עבודתו לעידן כולו, ולכן בני האדם חשבו את הברית לחשובה במיוחד. זה רובד המשמעות השני של הברית. למעט ספר בראשית, שהתרחש לפני כריתת הברית, כל ספרי התנ"ך מתעדים את העבודה בקרב בני ישראל לאחר כריתת הברית. מובן שיש מדי פעם סיפורים על הגויים, אך ככלל, התנ"ך מתעדת את עבודתו של אלוהים בעם ישראל. משום בריתו של יהוה עם בני ישראל, הספרים שנכתבו בעידן החוק מכונים גם "הברית הישנה". הם נקראים כך על שם בריתו של יהוה עם בני ישראל.
הברית החדשה קרויה כך על שם דמו של ישוע שנשפך על הצלב, ועל שם בריתו עם כל מאמיניו. זו הייתה בריתו של ישוע: בני האדם היו רק צריכים להאמין בו, ודמו שנשפך היה מוחל לחטאיהם, וכך הם היו זוכים לישועה וללידה מחודשת דרכו, והם היו מפסיקים להיות חוטאים. בני האדם היו צריכים רק להאמין בו כדי לקבל את חסדו ולא לסבול בגיהינום אחרי מותם. כל הספרים שנכתבו במהלך עידן החסד באו לאחר הברית הזו, והם כולם מתעדים את העבודה והאמירות שהיא הכילה. הם לא ממשיכים מעבר לישועה של האדון ישוע על הצלב ולא ממשיכים מעבר לברית. אלה הם ספרים שכתבו האחים שהאמינו באדון ושהיו להן חוויות. לפיכך, גם הספרים האלה קרויים על שם ברית: הם קרויים "הברית החדשה". שתי ה"בריתות האלה" כוללות רק את עידן החסד ואת עידן החוק, ואין להן כל קשר לעידן הסופי.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
שהם אינם אלא תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים ועדות על שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים. הם לא מספקים הסבר על המטרות שמנחות את עבודתו של אלוהים. כל מי שקרא את כתבי הקודש יודע שהם מתעדים את שני השלבים בעבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק ועידן החסד. התנ"ך מעלה על הכתב את תולדות עם ישראל ואת תולדות עבודתו של יהוה מהבריאה ועד סוף עידן החוק. הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע על פני האדמה בארבעת ספרי הבשורה, וכן את העבודה של פאולוס. האין זה תיעוד היסטורי? ...אם תקראו את כתבי הקודש, תוכלו לכל היותר להבין מעט מההיסטוריה של עם ישראל, ללמוד על חייהם של אברהם, דוד ומשה, תגלו כמה הם יראו את יהוה, תגלו עד כמה יהוה שרף את מי שהתנגד לו, ואיך הוא דיבר אל בני האדם בעידן ההוא. אתם רק תגלו דברים על עבודתו של אלוהים בעבר. התיעוד בכתבי הקודש מפרט כיצד בני ישראל הקדומים יראו את אלוהים וחיו תחת הכוונתו של יהוה. משום שבני ישראל היו עמו הנבחר של אלוהים, אפשר לזהות בתנ"ך את נאמנותם של כל בני ישראל ליהוה; אפשר לראות שיהוה דאג לכל בני האדם ששמעו לו ובירך אותם; אפשר להבין שכאשר אלוהים עבד בעם ישראל, הוא היה רחום וחסוד, ובער בלהבות מאכלות; שכל בני ישראל, מהעלובים שבהם ועד החזקים ביותר, יראו את יהוה, ושמשום כך, אלוהים בירך את הארץ כולה. כאלה הן תולדות ישראל המתועדות בתנ"ך.
מתוך 'לגבי כתבי הקודש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
אם ברצונכם לראות את העבודה של עידן החוק, ולראות איך בני ישראל צעדו בדרכו של יהוה, עליכם לקרוא את התנ"ך. אם ברצונכם להבין את העבודה של עידן החסד, עליכם לקרוא את הברית החדשה. אך כיצד תוכלו לראות את העבודה של אחרית הימים? עליכם לקבל את הנהגתו של אלוהים של היום, ולהיווכח בעבודה של היום. זאת משום שזו העבודה החדשה, ואיש עוד לא תיעד אותה בכתבי הקודש. כיום, אלוהים התגלם כבשר ודם ובחר נבחרים אחרים בסין. אלוהים עובד בבני האדם האלה. הוא ממשיך את עבודתו על פני האדמה, וממשיך את העבודה של עידן החסד. העבודה של היום היא נתיב שבו האדם מעולם לא צעד, ודרך שאיש מעולם לא ראה. זו עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר - זו עבודתו הנוכחית של אלוהים על פני האדמה. לפיכך, עבודה שלא נעשתה בעבר היא לא היסטוריה, משום שההווה הוא ההווה, והוא עדיין לא הפך לעבר. בני האדם לא יודעים שאלוהים עשה עבודה אדירה יותר וחדשה יותר על פני האדמה ומחוץ לעם ישראל, שהיא כבר הגיעה מעבר לתחומיו של עם ישראל, ומעבר לתחומיהם של חזונות הנביאים. הם לא יודעים שזו עבודה חדשה ומופלאה מחוץ לנבואות, עבודה חדשה מעבר לעם ישראל ועבודה שבני האדם לא יכולים לתפוס או להעלות על דעתם. איך ייתכן שכתבי הקודש יכילו תיעוד מפורש של עבודה כזו? מי יכול היה לתעד מראש כל פרט בעבודה של היום, מבלי להשמיט דבר? מי יכול היה לתעד בספר הישן והמעופש את העבודה הזו, העזה יותר והחכמה יותר, שסותרת את המוסכמות? העבודה של היום היא לא היסטוריה, ולכן, אם את רוצים לצעוד בנתיב החדש של היום, עליכם להיפרד מכתבי הקודש, ועליכם להרחיק אל מעבר לספרי הנבואה או ההיסטוריה שבכתבי הקודש. אך רק כשתוכלו לצעוד בנתיב החדש כראוי, שתוכלו להיווכח במישור החדש ובעבודה החדשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה