3. מדוע כל שלב חדש בעבודתו של אלוהים נתקל בהתרסה וגינוי פרועים מצד העולם הדתי? מהו השורש לכך?
פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"ויחל לדבר אליהם במשלים, לאמר, איש אחד נטע כרם, ויעש גדר סביב, ויחצב יקב, ויבן מגדל, ויתנהו אל כרמים, וילך למרחקים. ולמועד שלח עבד אל הכרמים, לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם. ויאחזהו, ויכהו, וישלחהו ריקם. ויסף לשלח אליהם עבד אחר, ואתו סקלו באבנים, ומחצו ראשו, וישלחהו בחרפה.
ויסף וישלח אחר, וגם אתו הרגו, וכן עשו לרבים אחרים, בחרפה מהם הכו, ומהם הרגו. ולו עוד בן יחיד אשר אהבו, וישלח גם אתו אליהם באחרנה, כי אמר מפני בני יגורו. והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו, הנה זה הוא היורש, לכו ונהרגהו, והירשה תהיה לנו. ויאחזהו, ויהרגו אותו, וישליכהו אל מחוץ לכרם. ועתה, מה יעשה בעל הכרם? הלא יבוא, ויאבד את הכרמים ההם, ונתן את הכרם לאחרים" (מרקוס י"ב 1-9).
"אז כינסו ראשי הכהנים והפרושים את הסנהדרין, ואמרו, 'מה נעשה? שהרי האדם הזה עושה נסים רבים. אם נניח לו להמשיך כך, כל בני האדם יאמינו בו, והרומאים יבואו ויקחו לנו את מקומנו ואומתנו... מאותו יום, הסנהדרין גמר בדעתו להמית אותו" (יוחנן י"א 53, 47-48).
דברי אלוהים רלוונטיים:
עבודתו של אלוהים ממשיכה להתקדם, ועל אף שמטרת עבודתו נותרת ללא שינוי, האמצעים שבהם הוא עובד משתנים בהתמדה, ובאמצעותם משתנים גם חסידי אלוהים. ככל שעבודתו של אלוהים רבה יותר, כך האדם לומד להכיר את אלוהים יותר לעומק, וכך משתנה טבעו של האדם בהתאם, יחד עם עבודתו. אולם, כיוון שעבודתו של אלוהים משתנה תמיד, מי שאינו מכיר את עבודתה של רוח הקודש ואותם אנשים מגוחכים שאינם יודעים את האמת, נעשים למתנגדיו של אלוהים. עבודתו של אלוהים לעולם אינה מתאימה עצמה לתפיסותיו של האדם, משום שעבודתו תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה. הוא לעולם אינו חוזר על עבודתו משכבר הימים, אלא מתקדם בהתמדה, בעבודה שלא נעשתה מעולם בעבר. כיוון שאלוהים אינו חוזר על עבודתו והאדם שופט תמיד את עבודתו של אלוהים היום על סמך עבודתו בעבר, קשה מאוד לאלוהים לבצע כל שלב של עבודה בעידן החדש. האדם מציב מכשולים רבים מדי! מחשבתו של האדם צרת אופקים מדי! איש אינו מכיר את עבודתו של אלוהים, אך כולם מגדירים עבודה זו. הרחק מאלוהים, האדם מאבד את החיים, האמת ואת ברכותיו של אלוהים, אך האדם אינו מקבל את החיים ולא את האמת, לא כל שכן את הברכות הגדולות יותר שאלוהים מעניק לאנושות. כל בני האדם מבקשים לזכות באלוהים, אך אינם מסוגלים לשאת שינויים כלשהם בעבודתו. מי שאינו מקבל את עבודתו החדשה של אלוהים מאמין שעבודתו של אלוהים אינה משתנה ונותרת תמיד במצב של קיפאון. לאמונתם, כל אשר נחוץ כדי לזכות בישועת נצח מאלוהים הוא לשמור על החוק, וכל עוד הם יתחרטו ויתוודו על חטאיהם, לבו של אלוהים יהיה שבע רצון לנצח. דעתם היא כי אלוהים יכול להיות רק האל שעל פי החוק והאל שנצלב למען האדם; דעתם היא גם כי אלוהים אינו אמור ואינו יכול לחרוג מכתבי הקודש. הדעות האלה בדיוק הן שכבלו אותם בחוזקה לחוק משכבר הימים והותירו אותם כבולים לכללים נוקשים. רבים עוד יותר מאמינים כי תהיה אשר תהיה עבודתו החדשה של אלוהים, עליה להיות מבוססת על ידי נבואות, וכי בכל שלב של עבודה כזו, על כל חסידיו הנאמנים לחזות בהתגלויות, שאם לא כן, העבודה הזו אינה יכולה להיות עבודתו של אלוהים. כבר אין זו משימה קלה לאדם ללמוד להכיר את אלוהים. אם בנוסף לכך לוקחים בחשבון את ללבו המגוחך של האדם ואופיו המרדני, המלא יהירות וחשיבות עצמית, קשה עוד יותר לאדם לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים.
מתוך 'כיצד יכול אדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו לקבל את גילויי אלוהים?' ב'הדבר מופיע בבשר'
שלושת שלבי העבודה מלאים בביטוי עבודת הושעת האנושות. מי שלא מכיר את שלושת שלבי העבודה לא יגלה את מבחר השיטות והעקרונות של עבודת רוח הקודש. מי שרק יכול לדבוק בדוקטרינה שנותרה משלב אחד בעבודה ללא כל גמישות הוא אדם שמצמצם את אלוהים לדוקטרינה ושאמונתו באלוהים מעורפלת ולא בטוחה. בני אדם כאלה לעולם לא יזכו בישועת האל. רק שלושת שלבי עבודתו של אלוהים יכולים לבטא באופן מלא את כלל טבעו של אלוהים ולבטא לגמרי את כוונתו של אלוהים להושיע את האנושות כולה ואת כלל התהליך של הושעת האנושות. זוהי הוכחה שאלוהים הביס את השטן וזכה באנושות, זוהי הוכחה של ניצחונו של אלוהים וזהו ביטוי של כלל טבעו של אלוהים. מי שמבין רק שלב אחד מתוך שלושת שלבי עבודתו של אלוהים מכיר רק חלק מטבעו של אלוהים. בתפיסתו של האדם, קל לשלב אחד בעבודה להפוך לדוקטרינה – כך סביר שהאדם יקבע כללים לגבי אלוהים, והאדם משתמש בחלק היחיד הזה מטבעו של אלוהים כייצוג לכלל טבעו של אלוהים. יתרה מזאת, הדבר משלב מרכיבים רבים מדמיונו של האדם וכך חוסר הגמישות מכניס את טבעו, הווייתו וחוכמתו של אלוהים וכן את עקרונות עבודתו של אלוהים לסד של מגבלות. האדם מאמין שאם אלוהים היה כך וכך בעבר, הוא יישאר ללא שינוי לנצח נצחים ולעולם לא ישתנה. רק מי שמכיר ומבין את שלושת שלבי העבודה יכול להכיר את אלוהים באופן מלא ומדויק. לכל הפחות, הוא לא יתחם את אלוהים כאלוהיהם של בני ישראל או של העם היהודי והוא לא יראה בו אל שיהיה לנצח על הצלב למען האדם. אם אתם מכירים את אלוהים רק משלב אחד בעבודתו, הכרתכם פעוטה מדי. הכרתכם היא רק טיפה בים. אם לא כך הדבר, איך ייתכן שהממסד הדתי השמרני ממסמר את אלוהים לצלב בעודו בחיים? הסיבה לכך היא שהאדם מכניס את אלוהים לסד של מגבלות מסוימות, הלא כן? בני אדם רבים מתנגדים לאלוהים ומפריעים לעבודתה של רוח הקודש מפני שהם לא מכירים את עבודתו העשירה ומגוונת של אלוהים, ויתרה מכך, הם עושים זאת מפני שיש להם רק קמצוץ של ידע ודוקטרינה המאפשרים להעריך את עבודתה של רוח הקודש. האין זה כך? על אף שחוויותיהם של בני אדם כאלה הן שטחיות, הם יהירים ומפונקים באופיים והם בזים לעבודתה של רוח הקודש, מתעלמים מתפיסותיה של רוח הקודש ויתרה מזאת, הם משתמשים בטיעונים הישנים והשוליים שלהם כדי לאמת את עבודתה של רוח הקודש. הם גם מעמידים פנים ומאמינים לגמרי בהשכלתם ולמדנותם ומאמינים לגמרי שהם מסוגלים לנסוע ברחבי העולם. בני אדם כאלה הם אלה שרוח הקודש מתעבת ודוחה, הלא כן? הם יסולקו לפני העידן החדש, הלא כן? בני האדם המתייצבים בפני אלוהים ומתנגדים לו בגלוי הם אנשים עלובים וקצרי ראייה שבסך הכל מנסים להוכיח כמה הם נבונים, הלא כן? הם מנסים לכבוש את ה"אקדמיה" העולמית כשבידם רק ידע זעום על ספרי הקודש; הם מנסים להפוך את כיוון עבודתה של רוח הקודש ומשתדלים לגרום לה להתאים את עצמה להלך המחשבה שלהם עצמם כשהם יכולים ללמד בני אדם רק דוקטרינה שטחית; הם כל כך קצרי ראייה שהם מנסים לראות במבט חטוף אחד 6,000 שנים של עבודת האל. האם בני האדם האלה ניחנים בהיגיון כלשהו? למעשה, ככל שבן אדם מכיר את אלוהים יותר טוב, כך הוא פחות ממהר למתוח ביקורת על עבודתו. יתר על כן, בן אדם כזה ממעט לדבר על הכרתו את עבודת האל כיום, אך הוא הביקורת שלו לא נחפזת. ככל שבני אדם מכירים פחות את אלוהים, כך הם יותר יהירים ובעלי ביטחון עצמי מופרז יותר וכך הם מצהירים יותר הצהרות מיותרות על הווייתו של אלוהים. עם זאת, הם מדברים רק על תיאוריה ולא מציעים הוכחות אמיתיות. בני אדם כאלה הם חסרי כל ערך. בני אדם שרואים בעבודתה של רוח הקודש משחק הם קלי דעת! בני אדם שלא נזהרים כשהם נתקלים בעבודה החדשה של רוח הקודש, שמדברים ללא הרף, שממהרים למתוח ביקורת, שמשלחים רסן מהאינסטינקט הטבעי שלהם להתכחש לנכונותה של עבודתה של רוח הקודש וכן מעליבים אותה ומחללים את קדושתה – בני אדם כה גסי רוח אינם מבינים כהוא זה את עבודתה של רוח הקודש, הלא כן? יתרה מזאת, האין הם יהירים, גאוותנים מטבעם ובלתי ניתנים לשליטה? אפילו אם יום יבוא ובני האדם האלה יקבלו את עבודתה החדשה של רוח הקודש, אלוהים עדיין לא יסבול אותם. לא רק שהם מזלזלים במי שעובד עבור אלוהים, אלא שהם גם מחללים את קדושתו של אלוהים עצמו. בני אדם פזיזים כאלה לא יזכו למחילה, ובין שבעידן הזה ובין שבעידן הבא, הם ירקבו בגיהינום לנצח נצחים! בני אדם גסי רוח ומפונקים כאלה מעמידים פנים שהם מאמינים באלוהים וככל שהם ממשיכים לעשות זאת, כך סביר יותר שהם פוגעים בצווים המנהליים של אלוהים. כל בני האדם היהירים האלה שהם חסרי מעצורים מיסודם ומעולם לא נשמעו לאיש צועדים בנתיב הזה, הלא כן? הם מתנגדים לאלוהים כל יום ביומו, מתנגדים לאלוהים שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן, הלא כן?
מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
כל אחד משלושת שלבי העבודה מתבצע על יסוד השלב הקודם – הוא לא מתבצע באופן עצמאי ובנפרד מעבודת הישועה. על אף שיש הבדלים ניכרים בעידנים והסוגים של העבודה המתבצעת, עיקרה הוא עדיין הושעת האנושות, וכל שלב בעבודת הישועה עמוק יותר מקודמו. כל שלב בעבודה ממשיך את היסוד של קודמו, שלא מתבטל. כך, בעבודתו שהיא תמיד חדשה ואף-פעם לא ישנה, אלוהים מבטא ללא-הרף היבט של טבעו שהוא מעולם לא ביטא לאדם קודם לכן, והוא תמיד מגלה לאדם את עבודתו החדשה ואת הווייתו החדשה, ואפילו שהממסד הדתי המסורתי עושה ככל יכולתו להתנגד לכך ומתנגד לכך בגלוי, אלוהים תמיד עושה את העבודה החדשה שהוא מתכוון לעשות. עבודתו תמיד משתנה ומשום כך, היא תמיד נתקלת בהתנגדות מצד האדם. גם טבעו משתנה תמיד, וכך גם משתנים העידנים והנמענים של עבודתו. יתר על כן, הוא תמיד עושה עבודה שלא נעשתה בעבר ואפילו מבצע עבודה שנדמה לאדם שהיא סותרת את העבודה שבוצעה בעבר ומתנגדת לה. האדם מסוגל לקבל רק עבודה מסוג אחד או רק נוהג מסוג אחד. קשה לאדם לקבל עבודה או דרכי נוהג שסותרים את תפיסותיו או נעלים ממנו, אך רוח הקודש תמיד עושה עבודה חדשה ולכן מופיעות קבוצה אחר קבוצה של מומחי דת המתנגדים לעבודה החדשה של אלוהים. בני האדם האלה הפכו למומחים בדיוק משום שהאדם לא יודע כלל שאלוהים תמיד חדש ואף-פעם לא ישן ולא מכיר את עקרונות עבודתו של אלוהים. מעבר לכך, הוא לא מכיר את הדרכים השונות שבהן אלוהים מושיע את האדם. על כן, האדם לגמרי לא מסוגל לדעת אם העבודה מגיעה מרוח הקודש או שמא היא עבודתו של אלוהים עצמו. בני אדם רבים נאחזים בגישה שאם העבודה תואמת את הדברים שנאמרו בעבר, הם מקבלים אותה, ואם היא נבדלת מהעבודה בעבר, הם מתנגדים לה ודוחים אותה. ...דעו לכם שאתם מתנגדים לעבודתו של אלוהים או משתמשים בתפיסות שלכם עצמכם כדי למדוד את העבודה של ימינו משום שאתם לא מכירים את עקרונות עבודתו של אלוהים ומשום שאתם לא מתייחסים במספיק רצינות לעבודתה של רוח הקודש. התנגדותכם לאלוהים והפרעתכם לעבודתה של רוח הקודש נובעות מתפיסותיכם ומהיהירות הטבעית שלכם. הן לא נגרמות מכך שעבודתו של אלוהים מוטעית אלא משום שאתם יותר מדי מרדנים מטבעכם.
מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
האם אתם רוצים לדעת מה היה יסוד התנגדותם של הפרושים לישוע? האם אתם רוצים לדעת מה הייתה מהותם של הפרושים? היו להם דמיונות רבים לגבי המשיח. יתר על כן, הם האמינו רק שהמשיח יבוא, אך לא חיפשו אחר אמת החיים. כך, אפילו כיום, הם עדיין ממתינים למשיח, שכן אין להם כל ידע לגבי דרכי החיים, והם אינם יודעים מהי דרך האמת. כיצד אתם סבורים שיוכלו אנשים כה עקשניים ובורים לזכות בברכת האל? כיצד יוכלו לראות את המשיח? הם התנגדו לישוע משום שהם לא ידעו את מגמת עבודה של רוח הקודש, משום שהם לא ידעו את דרך האמת שהשמיע ישוע ויתר על כן, משום שהם לא הבינו את המשיח. מכיוון שהם מעולם לא ראו את המשיח, ומעולם לא היו בחברתו של המשיח, הם טעו בכך שהיללו את שמו של משיח במחוות ריקות מתוכן ובו בזמן התנגדו למהותו של המשיח בכל יכולתם. הפרושים האלה היו במהותם קשי עורף ויהירים והם לא נשמעו לאמת. עקרון אמונתם באלוהים הוא: לא משנה עד כמה עמוקה ההטפה שלך, לא משנה עד כמה עליונה הסמכות שלך, אינך המשיח אלא אם כן מכנים אותך המשיח. האין ההשקפות האלה נלעגות ומגוחכות?
מתוך 'כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ' ב'הדבר מופיע בבשר'
בני אדם טיפשים ובורים רואים באנושיות הרגילה של המשיח פגם. גם כשהוא מבטא ומגלה את ההוויה של האלוהות שלו, האדם לא מסוגל להכיר בכך שהוא המשיח. וככל שהמשיח מפגין צייתנות וענווה, כך בני אדם טיפשים מתייחסים אל המשיח בקלות ראש. ישנם אף כאלה שמאמצים כלפיו יחס של הדרה ובוז, ויחד עם זאת מעלים את אותם "אנשים דגולים" בעלי דמות נעלית לדרגת הערצה. ההתנגדות והמרי של האדם כלפי אלוהים נובעים מהעובדה שמהות האל בהתגלמותו כבשר ודם מתמסרת לרצונו של אלוהים, כמו גם מהאנושיות הרגילה של המשיח. בזאת טמון מקור ההתנגדות והמרדנות של האדם כלפי אלוהים. אילו לא היה המשיח תחת מסווה האנושיות שלו ולא היה שואף לקיים את רצון האל האב מנקודת מבט של נברא, אלא במקום זאת היה בעל אנושיות נעלית, הרי שכנראה לא הייתה מרדנות באדם. הסיבה שבגינה האדם מוכן תמיד להאמין באל בלתי נראה בשמיים היא מכיוון שאלוהים בשמיים אינו בעל אנושיות ואין בו אף לא תכונה אחת של נברא. ולכן האדם תמיד מתייחס אליו בהערכה גדולה ביותר, אך מפגין יחס של בוז כלפי המשיח.
מתוך 'מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים' ב'הדבר מופיע בבשר'
כולם אוהבים ומקדמים בברכה אל בלתי נראה ובלתי מוחשי. אם אלוהים הוא רק רוח שהאדם לא יכול לראות, כל כך קל לבני האדם להאמין באל. האדם יכול לשחרר את דמיונו ויכול לבחור כל צלם שמוצא חן בעיניו כצלמו של אלוהים כדי להתרצות ולשמוח. כך, האדם יוכל לעשות את מה שמשביע ביותר את רצונו של האל שלו, ואת מה שאותו אל הכי מוכן לעשות, ללא כל נקיפות מצפון. זאת ועוד, האדם מאמין שאף אחד לא נאמן ומסור לאלוהים יותר ממנו, ושכל השאר הם כלבים גויים ואינם נאמנים לאלוהים. ניתן לומר שזה מה שרוצים בני האדם שאמונתם באלוהים מעורפלת ומבוססת על דוקטרינות – הם רוצים את אותו הדבר, בשינויים קלים בלבד. רק הצלמים שעוטה אלוהים בדמיונותיהם שונים, אך המהות למעשה זהה.
אמונתו חסרת-הדאגות של האדם באלוהים לא מפריעה לו, והוא מאמין באלוהים איך שהוא רוצה. זוהי אחת מ"זכויותיו וחירויותיו של האדם," שבהן איש אינו רשאי להתערב. זאת משום שהאדם מאמין באל שלו ולא באל של אף אדם אחר – האל הזה הוא רכושו הפרטי, וכמעט לכל אחד ישנו רכוש פרטי כזה. האדם רואה ברכוש הזה אוצר יקר ערך, אך בעיני אלוהים לא קיים דבר פשוט יותר או יותר חסר ערך, מכיוון שאין ראיה ברורה יותר להתנגדות לאלוהים מאשר הרכוש הפרטי הזה של האדם. רק בזכות עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אלוהים הופך לבשר ודם בעל צורה מוחשית שהאדם יכול לראות לגעת בו. הוא אינו רוח חסרת צורה אלא בשר ודם שהאדם יכול לראות ולבוא איתם במגע. עם זאת, רוב האלים שבני האדם מאמינים בהם הם אלוהויות חסרות צורה שדמותן חופשית ממגבלות. כך, האל בהתגלמותו כבשר ודם הפך לאויבם של רוב המאמינים באלוהים. בדומה לכך, אלה שלא יכולים לקבל את עובדת התגלמותו של אלוהים כבשר ודם הפכו למתנגדיו של אלוהים. האדם מחזיק בתפיסות לא בשל הלך מחשבותיו או מרדנותו, אלא בשל הרכוש הפרטי הזה של האדם. הרכוש הזה הוא הסיבה לכך שרוב בני האדם מתים, והאל המעורפל הזה, שלא ניתן לגעת בו, שלא ניתן לראותו ושאינו קיים בעובדות הוא זה שהורס את חיי האדם. האדם מאבד את חייו לא בגלל האל בהתגלמותו כבשר ודם, וקל וחומר שלא בגלל האל שבשמיים, אלא בגלל האל שהאדם הגה בדמיונו.
מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'
כל בני האדם מבקשים לראות את ארשת פניו האמתיים של ישוע ושואפים להיות עמו. אני מאמין שאף לא אחד מהאחים והאחיות היו אומרים שאינם מוכנים לראות את ישוע או להיות עמו. לפני שתראו את ישוע, כלומר, לפני שתראו את אלוהים בהתגלמותו, יהיו לכם מחשבות רבות, למשל באשר למראהו של ישוע, לדיבורו, לאורח חייו וכן הלאה. עם זאת, כשתראו אותו באמת, מחשבותיכם ישתנו במהרה. מדוע? האם ברצונכם לדעת? בעוד שבהחלט לא ניתן להתעלם מחשיבתו של האדם, יהיה הרבה יותר בלתי נסבל לשנות את מהותו של המשיח. אתם מתייחסים אל המשיח כאל בן אלמוות, כאל חכם גדול, אך איש אינו מתייחס אליו כאל בן תמותה בעל מהות אלוהית. לפיכך, רבים מאלו הכמהים יום ולילה לראות את אלוהים הם למעשה אויבי אלוהים ואינם תואמים לו. האם אין זו עוולה מצדו של האדם? אפילו עתה אתם עדיין חושבים שאמונתכם ונאמנותכם מקנות לכם את הזכות לחזות בארשת פניו של המשיח, אך אני דוחק בכם להצטייד בדברים מוחשיים יותר! שכן בעבר, בהווה ובעתיד, רבים מאלו הבאים במגע עם המשיח כשלו; כולם ממלאים את תפקיד הפרושים. מה הסיבה לכישלונכם? הוא נובע בדיוק מכך שבמושגים שלכם ישנו אל נשגב, נערץ. אך האמת אינה על פי רצונו של האדם. לא רק שהמשיח אינו נשגב, אלא שהוא קטן במיוחד; לא רק שהוא אדם, אלא אדם רגיל; לא רק שאינו יכול לעלות השמיימה, הוא גם אינו יכול לנוע בחופשיות על פני האדמה. וכך בני אדם מתייחסים אליו כאל אדם רגיל; הם עושים כרצונם בקרבתו ומדברים אליו בהפקרות, וכל אותו הזמן ממתינים עדיין לבואו של "המשיח האמיתי". אתם מתייחסים אל המשיח שכבר בא כאל אדם רגיל ואל דבריו כאל דברי אדם רגיל. לפיכך, לא קיבלתם דבר מהמשיח, ובמקום זאת הוצאתם לאור את כיעורכם.
מתוך 'מי שלא תואם למשיח בוודאי מתנגד לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
מדוע אני אומר שבני אדם בעולם הדתי לא מאמינים באלוהים ושהם רשעים ששייכים לאותו סוג של השטן? אני אומר שהם רשעים מפני שהם לא מבינים את רצונו של אלוהים ולא רואים את חוכמתו. אלוהים לא חושף בפניהם את עבודתו בשום זמן. הם עיוורים שלא רואים את מעשיו של אלוהים. הם בני האדם שאלוהים נטש ושאלוהים לא מטפל בהם או מגן עליהם. יתרה מזאת, הם בני האדם שלא ניחנים בעבודתה של רוח הקודש. מי שאלוהים לא עושה בו את עבודתו הוא רשע שמתנגד לאלוהים.
מתוך 'כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
המקור להתנגדותו של האדם ולהתמרדותו נגד אלוהים הוא השחתתו על ידי השטן. כיוון שהשטן השחית אותו, מצפונו של האדם נעשה אדיש. מסיבה זו הוא בלתי מוסרי, מחשבותיו מנוונות, ויש לו השקפה מחשבתית נחשלת. לפני שהשטן השחית אותו, האדם הלך באופן טבעי בעקבות אלוהים ושמע לדבריו. היו לו היגיון ומצפון יציבים באופן טבעי, והייתה לו אנושיות רגילה. אחרי שהשטן השחית אותו, ההיגיון, המצפון והאנושיות המקוריים שלו הלכו ונעשו קהים והשטן פגם בהם. כך הוא איבד את צייתנותו ואת אהבת אלוהים שלו. ההיגיון של האדם נעשה לקוי, טבעו נעשה זהה לטבע של חיה והתמרדותו באלוהים נעשתה תכופה וחמורה יותר. אולם האדם עדיין לא יודע זאת ולא מכיר בכך, והוא רק מתנגד ומורד בעיוורון. גילוי טבעו של האדם הוא ביטוי ההיגיון, התובנה והמצפון שלו, ומכיוון שההיגיון והתובנה שלו רעועים ומצפונו נעשה קהה ביותר, טבעו מתמרד באלוהים...
המקור לגילוי טבעו המושחת של האדם אינו אלא מצפונו שהוקהה, טבעו הזדוני וההיגיון הרעוע שלו. אם מצפונו של האדם וההיגיון שלו יוכלו לשוב לעצמם, הוא יהיה ראוי לשימושו של אלוהים. בפשטות, מפני שמצפונו של האדם היה תמיד אדיש, ומפני שההיגיון של האדם מעולם לא היה יציב ורק הלך והתקהה, האדם מורד באלוהים יותר ויותר, עד כדי כך שהוא אף צלב את ישוע וסירב להכניס לביתו את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים. מסיבה זו הוא מגנה את בשרו של אלוהים, ורואה בבשרו של אלוהים דבר שפל ונחות. אילו הייתה באדם ולו מעט אנושיות, הוא לא היה כה אכזרי כלפי התגלמותו של אלוהים כבשר ודם; אילו היה לו ולו מעט היגיון, הוא לא היה כה אכזרי כלפי התגלמותו של אלוהים כבשר ודם; אילו היה לו ולו מעט מצפון, הוא לא היה כה "אסיר תודה" להתגלמות אלוהים כבשר ודם, בדרך זו. האדם חי בתקופה שבה אלוהים מתגלם כבשר ודם, אבל הוא לא מסוגל להודות לאלוהים על שנתן לו הזדמנות טובה שכזו, ובמקום זאת הוא מקלל את בואו של אלוהים או מתעלם לגמרי מעובדת התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, ונדמה שהוא מתנגד לה ועייף ממנה. ...טבע האדם נעשה אכזרי מאוד, ההיגיון שלו נעשה קהה מאוד, ומצפונו נרמס לגמרי על ידי השטן, והוא חדל מזמן להיות מצפונו המקורי של האדם.
v
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה