רק הנהגת האמת פירושה החזקה במציאות
יכולתכם להסביר את דברי האל באופן בוטה אין פירושה שאתם מחזיקים במציאות – הדברים לא פשוטים כפי שאתם אולי מעלים על דעתכם. השאלה אם אתם מחזיקים במציאות לא תלויה במה שאתם אומרים, אלא שהיא מתבססת על מה שאתם מביאים לידי ביטוי בחייכם. רק כשדברי האל הופכים לחייכם ולביטוי הטבעי שלכם, הדבר נחשב למציאות, ורק זה נחשב להבנה ולשיעור קומה אמיתי.
עליכם להיות מסוגלים לעמוד בבחינה במשך פרקי זמן ממושכים, ועליכם להיות מסוגלים להביא לידי ביטוי את הצלם שאלוהים דורש מכם. אסור שזו תהיה העמדת פנים – הדבר צריך לזרום מכם באופן טבעי. רק אז באמת תהיה לכם מציאות, ורק אז באמת תזכו בחיים. אני אשתמש בדוגמה של עושי השירות, שאותה כולם מכירים. כולם יכולים לדבר על התאוריות הנשגבות ביותר בנוגע לעושי השירות. לכולכם יש רמה סבירה של הבנה בנוגע לעניין הזה, וכל אחד מכם מיומן בדיבור על הנושא הזה יותר מאשר רעהו, כאילו זו תחרות. יחד עם זאת, אם האדם לא עבר ניסיון משמעותי, קשה לדעת אם יש לו עדות טובה. בקצרה, האופן שבו האדם מביא דברים לידי ביטוי עדיין לוקה בחסר, והדבר לא הרמוני עם ההבנה שלו. לפיכך, הדבר עדיין לא הפך לשיעור קומתו של האדם בפועל, ואלה עדיין לא החיים של האדם. משום שהבנתו של האדם לא נכנסה למציאות, שיעור קומתו עדיין כמו טירה הבנויה בחול – מתנדנד ומט לנפול. יש לאדם מעט מדי מציאות – כמעט בלתי אפשרי למצוא מציאות כלשהי באדם. יש מעט מדי מציאות הנובעת באופן טבעי מהאדם, וכל המציאות בחייו מאולצת. זו הסיבה לכך שאני אומר שאין לאדם מציאות כלל. אל תסמכו יותר מדי על בני האדם שאומרים שאהבתם לאלוהים לעולם לא משתנה – זה רק מה שהם אומרים לפני שהם מתמודדים עם ניסיונות. ברגע שהם לפתע יתמודדו עם ניסיונות, הדברים שהם אומרים יחזרו להיות בלתי תואמים למציאות, והדבר שוב יוכיח שאין לאדם מציאות כלל. אפשר לומר שבכל פעם שאתם נתקלים בדברים שלא מתאימים לתפיסות שלכם ודורשים מכם להניח את עצמכם בצד, אלה הם הניסיונות שלכם. לפני שהווייתו של אלוהים תתגלה, יהיה מבחן קפדני עבור כל אדם, ניסיון עצום שכל אחד יעבור – האם אתם מבינים את העניין הזה בבירור? כשאלוהים רוצה לנסות בני אדם, הוא תמיד מאפשר להם לקבל את ההחלטות שלהם עצמם לפני שהאמת והעובדות יוצאים לאור. פירוש הדבר הוא שכאשר אלוהים ינסה אתכם, הוא לעולם לא יאמר להם את האמת, וכך בני האדם יכולים להיחשף. זו דרך אחת שבה אלוהים מבצע את עבודתו, כדי לבדוק אם אתם מבינים את האל של היום ואם יש לכם מציאות. האם באמת אין לכם אפילו שמץ של ספק לגבי עבודתו של אלוהים? האם תהיו מסוגלים לעמוד איתן כשניסיון משמעותי יפקוד אתכם? מי מעז לומר דברים כגון "אני מתחייב שלא יהיו בעיות"? מי מעז לומר דברים כגון "אחרים אולי מפקפקים, אבל אני לעולם לא אפקפק"? בדיוק כמו בניסיונות שפטרוס עבר, אתם תמיד מתרברבים לפני שהאמת יוצאת לאור. זה לא פגם אישי הייחודי לפטרוס, אלא הקושי הגדול ביותר הניצב בפני כל אדם כעת. אילו הייתי מבקר מקומות רבים, או אם הייתי מבקר כמה אחים ואחיות, כדי לבחון את הבנתכם את עבודתו של אלוהים כיום, בהחלט הייתם מסוגלים לדבר על רבים מהדברים שאתם מבינים, והיה נדמה שאין לכם שום ספקות. אם הייתי שואל אתכם: "האם אתם באמת יכולים להכריע שאלוהים עצמו הוא זה שמבצע את העבודה של היום? ללא שום ספק?" הייתם לבטח עונים: "ללא שום ספק. זו העבודה שמבצעת רוחו של אלוהים." לאחר שתענו כך, לבטח לא היה צל של ספק בלבכם, ואולי אפילו תחושו הנאה רבה – אולי תרגישו שזכיתם במעט מציאות. בני האדם שנוטים להבין כך דברים הם אלה שיש להם פחות מציאות. ככל שהאדם חושב שהוא זכה במציאות, כך הוא פחות מסוגל לעמוד איתן בניסיונות. אוי לבני האדם היהירים והשחצנים, ואוי לבני האדם שאין להם הכרה עצמית. בני אדם כאלה טובים יותר מכל בדיבור, אך גרועים יותר מכל במעשיהם. כשיופיע אפילו סימן קטן של סכנה, בני האדם האלה יתחילו לפקפק, והמחשבה לוותר תיכנס לדעתם. אין להם מציאות כלל. כל מה שיש להם הוא תאוריות נשגבות יותר מדת, ללא אף מציאות שאלוהים דורש כעת. אני נגעל יותר מכל מבני האדם שרק מדברים על תאוריות אך נעדרים כל מציאות. הם משמיעים את הזעקות הרמות ביותר כשהם מבצעים את עבודתם, אך הם קורסים ברגע שהם ניצבים בפני המציאות. האין זה מוכיח שאין לבני האדם האלה שום מציאות? בלי קשר לעוצמתם הרבה של הרוח והגלים, אם אתם מסוגלים להישאר יציבים מבלי ששמץ של ספק יחלחל לדעתכם, ואם אתם יכולים לעמוד איתן ולא להיתקף בהכחשה אפילו כשלא נותר אף אחד אחר, הרי שזו הוכחה שיש לכם הבנה אמיתית ושבאמת יש לכם מציאות. אם אתם נוהים אחר הרוח הנושבת לכל עבר, ואם אתם נוהים אחר הרוב ולומדים לומר מה שאחרים אומרים, לא משנה כמה יפה אתם אומרים דברים כאלה, זו לא הוכחה לכך שיש לכם מציאות. לפיכך, אני מציע שלא תקדימו את זמנכם ותצעקו דברי סרק. האם אתם מכירים את העבודה שאלוהים יבצע? אל תתנהגו כמו עוד פטרוס, פן תמיטו על עצמכם בושה ולא תוכלו עוד לשמור על ראש מורם – זה לא מועיל לאף אחד. לרוב בני האדם אין שיעור קומה אמיתי. אלוהים ביצע כמות רבה של עבודה, אך הוא לא גרם למציאות לבוא לא בני האדם. ליתר דיוק, אלוהים מעולם לא המיט ייסורים על אף אחד באופן אישי. על כן, כמה מבני האדם נחשפו בניסיונות כאלה, כשזרועות התמנון של החטא מתפשטות מהם יותר ויותר. הם חשבו שהם יכולים להתייחס לאלוהים כלאחר יד ולעשות כאוות נפשם. מאחר שהם אפילו לא מסוגלים לעמוד בניסיון כזה, הניסיונות המאתגרים יותר לא באים בחשבון, והמציאות גם היא לא באה בחשבון. האין זה ניסיון להוליך את אלוהים שולל? החזקה במציאות היא לא דבר שניתן לזייף, והיא לא דבר שניתן להשיג מתוך ידע לגביה. הדבר מבוסס על שיעור קומה אמיתי ועל השאלה אם אתם מסוגלים לעמוד בכל ניסיון. האם אתם מבינים כעת?
עליכם להיות מסוגלים לעמוד בבחינה במשך פרקי זמן ממושכים, ועליכם להיות מסוגלים להביא לידי ביטוי את הצלם שאלוהים דורש מכם. אסור שזו תהיה העמדת פנים – הדבר צריך לזרום מכם באופן טבעי. רק אז באמת תהיה לכם מציאות, ורק אז באמת תזכו בחיים. אני אשתמש בדוגמה של עושי השירות, שאותה כולם מכירים. כולם יכולים לדבר על התאוריות הנשגבות ביותר בנוגע לעושי השירות. לכולכם יש רמה סבירה של הבנה בנוגע לעניין הזה, וכל אחד מכם מיומן בדיבור על הנושא הזה יותר מאשר רעהו, כאילו זו תחרות. יחד עם זאת, אם האדם לא עבר ניסיון משמעותי, קשה לדעת אם יש לו עדות טובה. בקצרה, האופן שבו האדם מביא דברים לידי ביטוי עדיין לוקה בחסר, והדבר לא הרמוני עם ההבנה שלו. לפיכך, הדבר עדיין לא הפך לשיעור קומתו של האדם בפועל, ואלה עדיין לא החיים של האדם. משום שהבנתו של האדם לא נכנסה למציאות, שיעור קומתו עדיין כמו טירה הבנויה בחול – מתנדנד ומט לנפול. יש לאדם מעט מדי מציאות – כמעט בלתי אפשרי למצוא מציאות כלשהי באדם. יש מעט מדי מציאות הנובעת באופן טבעי מהאדם, וכל המציאות בחייו מאולצת. זו הסיבה לכך שאני אומר שאין לאדם מציאות כלל. אל תסמכו יותר מדי על בני האדם שאומרים שאהבתם לאלוהים לעולם לא משתנה – זה רק מה שהם אומרים לפני שהם מתמודדים עם ניסיונות. ברגע שהם לפתע יתמודדו עם ניסיונות, הדברים שהם אומרים יחזרו להיות בלתי תואמים למציאות, והדבר שוב יוכיח שאין לאדם מציאות כלל. אפשר לומר שבכל פעם שאתם נתקלים בדברים שלא מתאימים לתפיסות שלכם ודורשים מכם להניח את עצמכם בצד, אלה הם הניסיונות שלכם. לפני שהווייתו של אלוהים תתגלה, יהיה מבחן קפדני עבור כל אדם, ניסיון עצום שכל אחד יעבור – האם אתם מבינים את העניין הזה בבירור? כשאלוהים רוצה לנסות בני אדם, הוא תמיד מאפשר להם לקבל את ההחלטות שלהם עצמם לפני שהאמת והעובדות יוצאים לאור. פירוש הדבר הוא שכאשר אלוהים ינסה אתכם, הוא לעולם לא יאמר להם את האמת, וכך בני האדם יכולים להיחשף. זו דרך אחת שבה אלוהים מבצע את עבודתו, כדי לבדוק אם אתם מבינים את האל של היום ואם יש לכם מציאות. האם באמת אין לכם אפילו שמץ של ספק לגבי עבודתו של אלוהים? האם תהיו מסוגלים לעמוד איתן כשניסיון משמעותי יפקוד אתכם? מי מעז לומר דברים כגון "אני מתחייב שלא יהיו בעיות"? מי מעז לומר דברים כגון "אחרים אולי מפקפקים, אבל אני לעולם לא אפקפק"? בדיוק כמו בניסיונות שפטרוס עבר, אתם תמיד מתרברבים לפני שהאמת יוצאת לאור. זה לא פגם אישי הייחודי לפטרוס, אלא הקושי הגדול ביותר הניצב בפני כל אדם כעת. אילו הייתי מבקר מקומות רבים, או אם הייתי מבקר כמה אחים ואחיות, כדי לבחון את הבנתכם את עבודתו של אלוהים כיום, בהחלט הייתם מסוגלים לדבר על רבים מהדברים שאתם מבינים, והיה נדמה שאין לכם שום ספקות. אם הייתי שואל אתכם: "האם אתם באמת יכולים להכריע שאלוהים עצמו הוא זה שמבצע את העבודה של היום? ללא שום ספק?" הייתם לבטח עונים: "ללא שום ספק. זו העבודה שמבצעת רוחו של אלוהים." לאחר שתענו כך, לבטח לא היה צל של ספק בלבכם, ואולי אפילו תחושו הנאה רבה – אולי תרגישו שזכיתם במעט מציאות. בני האדם שנוטים להבין כך דברים הם אלה שיש להם פחות מציאות. ככל שהאדם חושב שהוא זכה במציאות, כך הוא פחות מסוגל לעמוד איתן בניסיונות. אוי לבני האדם היהירים והשחצנים, ואוי לבני האדם שאין להם הכרה עצמית. בני אדם כאלה טובים יותר מכל בדיבור, אך גרועים יותר מכל במעשיהם. כשיופיע אפילו סימן קטן של סכנה, בני האדם האלה יתחילו לפקפק, והמחשבה לוותר תיכנס לדעתם. אין להם מציאות כלל. כל מה שיש להם הוא תאוריות נשגבות יותר מדת, ללא אף מציאות שאלוהים דורש כעת. אני נגעל יותר מכל מבני האדם שרק מדברים על תאוריות אך נעדרים כל מציאות. הם משמיעים את הזעקות הרמות ביותר כשהם מבצעים את עבודתם, אך הם קורסים ברגע שהם ניצבים בפני המציאות. האין זה מוכיח שאין לבני האדם האלה שום מציאות? בלי קשר לעוצמתם הרבה של הרוח והגלים, אם אתם מסוגלים להישאר יציבים מבלי ששמץ של ספק יחלחל לדעתכם, ואם אתם יכולים לעמוד איתן ולא להיתקף בהכחשה אפילו כשלא נותר אף אחד אחר, הרי שזו הוכחה שיש לכם הבנה אמיתית ושבאמת יש לכם מציאות. אם אתם נוהים אחר הרוח הנושבת לכל עבר, ואם אתם נוהים אחר הרוב ולומדים לומר מה שאחרים אומרים, לא משנה כמה יפה אתם אומרים דברים כאלה, זו לא הוכחה לכך שיש לכם מציאות. לפיכך, אני מציע שלא תקדימו את זמנכם ותצעקו דברי סרק. האם אתם מכירים את העבודה שאלוהים יבצע? אל תתנהגו כמו עוד פטרוס, פן תמיטו על עצמכם בושה ולא תוכלו עוד לשמור על ראש מורם – זה לא מועיל לאף אחד. לרוב בני האדם אין שיעור קומה אמיתי. אלוהים ביצע כמות רבה של עבודה, אך הוא לא גרם למציאות לבוא לא בני האדם. ליתר דיוק, אלוהים מעולם לא המיט ייסורים על אף אחד באופן אישי. על כן, כמה מבני האדם נחשפו בניסיונות כאלה, כשזרועות התמנון של החטא מתפשטות מהם יותר ויותר. הם חשבו שהם יכולים להתייחס לאלוהים כלאחר יד ולעשות כאוות נפשם. מאחר שהם אפילו לא מסוגלים לעמוד בניסיון כזה, הניסיונות המאתגרים יותר לא באים בחשבון, והמציאות גם היא לא באה בחשבון. האין זה ניסיון להוליך את אלוהים שולל? החזקה במציאות היא לא דבר שניתן לזייף, והיא לא דבר שניתן להשיג מתוך ידע לגביה. הדבר מבוסס על שיעור קומה אמיתי ועל השאלה אם אתם מסוגלים לעמוד בכל ניסיון. האם אתם מבינים כעת?
דרישתו של אלוהים מהאדם היא לא סתם שהוא יהיה מסוגל לדבר על מציאות. זה היה קל מדי, הלא כן? אם כך, מדוע אלוהים מדבר על היווכחות בחיים? מדוע הוא מדבר על שינוי? אם האדם מסוגל אך ורק לדיבורי סרק על מציאות, האם הוא יכול להשיג שינוי בטבעו? אימון קבוצה של חיילים טובים של המלכות שונה מאימון בני אדם שיכולים רק לדבר על מציאות או מאימון בני אדם שיכולים רק להתרברב. מדובר באימון בני אדם שיכולים להביא לידי ביטוי את דברי האל בכל עת, שלא נכנעים גם לנוכח מכשולים ואשר חיים על פי דברי האל בכל עת ולא חוזרים אל העולם. זו המציאות שאלוהים מדבר עליה, וזו גם הדרישה שאלוהים מציב לבני האדם. לפיכך, אל תחשבו שהמציאות שאלוהים מדבר עליה היא פשוטה מדי. נאורות שמעניקה רוח הקודש בלבד לא שוות ערך להחזקה במציאות: זה לא שיעור הקומה של בני האדם, אלא חסדו של אלוהים, והדבר לא נוגע לאף הישג אנושי. על כל אדם לשאת את הסבל שעבר פטרוס, ומעבר לכך, על כל אדם להתאפיין בכבוד של פטרוס – זה מה שבני האדם מביאים לידי ביטוי לאחר שהם זוכים בעבודתו של אלוהים. רק זה יכול להיקרא מציאות. אל תחשבו שתהיה לכם מציאות משום שתוכלו לדבר על מציאות. זו חשיבה קלוקלת, היא לא תואמת לרצונו של אלוהים ואין לה שום חשיבות בפועל. אל תאמרו דברים כאלה בעתיד – היפטרו מאמירות כאלה! כל בני האדם שיש להם הבנה שקרית של דברי האל הם לא מאמינים. אין להם שום ידע אמיתי, וקל וחומר שאין להם שיעור קומה אמיתי. הם בני אדם בורים חסרי מציאות. כלומר כל בני האדם שחיים מחוץ למהותן של דברי האל הם לא מאמינים. אלה שבני האדם רואים בהם לא מאמינים הם חיות פרא בעיניו של אלוהים, ואלה שאלוהים רואה בהם לא מאמינים הם אלה שדברי האל לא מצויים בחייהם. לפיכך, בני האדם שלא מחזיקים במציאות של דברי האל ואשר לא מצליחים להביא לידי ביטוי את דברי האל הם לא מאמינים. כוונתו של אלוהים היא לגרום לכך שכולם יביאו לידי ביטוי את המציאות של דברי האל. המטרה היא לא רק שכולם יהיו מסוגלים לדבר על המציאות, אלא, באופן חשוב מכך, שכולם יהיו מסוגלים להנהיג את המציאות המצויה בדברי האל. המציאות שהאדם תופס היא שטחית מדי, אין לה ערך, היא לא יכולה להגשים את רצונו של אלוהים, היא עלובה מדי, היא אפילו לא ראויה לאזכור, היא לקויה מדי, והיא רחוקה מדי מהרף של דרישותיו של אלוהים. כל אחד מכם יעבור בדיקה מקיפה כדי לבדוק מי מכם יודע רק לדבר על ההבנה שלו אך לא מסוגל להצביע על הנתיב, וכדי לבדוק מי מכם הוא אשפה חסרת תועלת. זכרו זאת בעתיד! אל תדברו על הבנה ריקה מתוכן – דברו רק על נתיב הנוהג ועל מציאות. עברו מידע אמיתי לנוהג אמיתי, ואז עברו מהנהגה להבאה לידי ביטוי של המציאות. אל תחנכו את הזולת, ואל תדברו על ידע אמיתי. אם ההבנה שלכם היא נתיב, אתם יכולים להרפות ממנו. אם היא לא נתיב, אנא בלמו את פיכם וחדלו מלדבר. מה שאתם אומרים הוא חסר תועלת – אלה רק מילים של הבנה שנועדו לשטות באלוהים ולגרום לאחרים לקנא בכם. האין זו השאיפה שלכם? האין זו השתעשעות מכוונת בזולת? האם יש לכך ערך כלשהו? דברו על הבנה רק אחרי שתחוו אותה, ואז כבר לא תתרברבו. אחרת אתם רק אומרים דברים יהירים. אתם אפילו לא יכולים להתגבר על דברים רבים או להתמרד נגד הבשר והדם שלכם עצמכם בחוויות שלכם בפועל. אתם תמיד עושים בדיוק את מה שהחשקים שלכם מובילים אתכם לעשות. אתם לא מְרַצים את רצונו של אלוהים. עם זאת, יש לכם חוצפה לדבר על הבנות תאורטיות – אתם חסרי בושה! עדיין יש לכם חוצפה לדבר על ההבנה שלכם את דברי האל – איזו עזות מצח! נשיאת נאומים והתרברבות הפכו לאופי שלכם, והתרגלתם לעשות זאת. הדבר נמצא בהישג ידכם בכל פעם שאתם מדברים, אתם עושים זאת באופן חלק וכלאחר יד, ואתם מתענגים על קישוטים בכל הנוגע לנוהג. האין זה ניסיון לשטות את הזולת? אתם אולי מסוגלים לשטות בבני אדם, אך לא ניתן לשטות באלוהים. בני האדם לא יודעים ואין להם יכולת הבחנה, אך אלוהים רציני לגבי עניינים כאלה, והוא לא יחוס עליכם. האחים והאחיות שלכם אולי מסנגרים עליכם, מהללים את ההבנה שלכם ומעריצים אתכם, אך אם לא תהיה לכם מציאות, רוח הקודש לא תחוס עליכם. אולי האל המעשי לא ייטפל לפגמים שלכם, אך רוחו של אלוהים לא תתייחס אליכם כלל, וגם זה יהיה לכם קשה לעיכול. האם אתם מאמינים בזה? דברו יותר על המציאות של הנוהג. האם כבר שכחתם? דברו יותר על הנתיבים המעשיים. האם כבר שכחתם? "דברו פחות על תאוריות נשגבות ודברו פחות על דברים חסרי ערך ומנופחים, ומוטב להתחיל לנהוג החל מרגע זה." האם שכחתם את המילים האלה? האם אתם לא מבינים מכך דבר? האם אתם לא מבינים כלל את רצונו של אלוהים?
מתוך:בשורת מלכות השמיים
מהי האמת? מהם ידע ודוקטרינה של ספרי הקודש?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה