19.9.19

בני אדם שיכולים להיות צייתנים לחלוטין למעשיוּת של אלוהים הם אלה שאוהבים את אלוהים באמת

ההחזקה בידע בנוגע למעשיוּת והיכולת לראות בבירור את עבודתו של אלוהים – כל זה משתקף מדברי האל. רק מדברי האל אפשר לזכות בנאורות, ולכן עליכם להצטייד יותר בדבריו. שתפו את הדברים שאתם מבינים מדברי האל, ובאמצעות השיתוף שלכם, אחרים יוכלו לזכות בנאורות. כך תוכלו להוביל בני אדם אל הנתיב – הנתיב הזה מעשי.
לפני שאלוהים יכין לכם סביבה, כל אחד ואחד מכם צריך תחילה להצטייד בדברי האל. זה משהו שכולם צריכים לעשות – זו משימה דחופה. הדבר הראשון שיש לעשות הוא להיות מסוגלים לאכול ולשתות את דברי האל. באשר לדברים שאתם לא מסוגלים לעשות, חפשו נתיב לנוהג בדברי האל, ועיינו בדבריו בחיפוש אחר עניינים שאתם לא מבינים או קשיים כלשהם שיש לכם. הפכו את דברי האל לאספקה שלכם, אפשרו להם לעזור לכם לפתור קשיים מעשיים ובעיות מעשיות, ואפשרו לדברי הלא להפוך לעזרה שלכם בחיים – זה דורש מכם להקדיש בכך מאמץ. חייבים להשיג תוצאות מהאכילה והשתייה של דבר האל. עליכם להיות מסוגלים להשקיט את לבכם בפניו ולנהוג בהתאם לדבריו כשאתם נתקלים בסוגיות. כשאתם לא נתקלים בשום סוגיה, פשוט אכלו ושתו. לפעמים, אתם יכולים להתפלל ולחשוב על אהבתו של אלוהים, לשתף את הבנתכם את דבריו ולשתף בנוגע לנאורות וההארה שאתם חווים בתוככם ובנוגע לתגובתכם בעת קריאת דברי האל. אתם יכולים להוביל את בני האדם אל הנתיב – זה מעשי. המטרה בכך היא לאפשר לדברי האל להפוך לאספקה המעשית שלכם.

לאורך היום, כמה שעות אתם מעבירים באמת בפני אלוהים? איזה חלק מיומכם מוענק לאלוהים? איזה חלק מיומכם מוענק לבשר והדם? אם לבכם תמיד פונה אל אלוהים, זה השלב הראשון בצעידה על דרך הישר אל ההפיכה למושלמים בידי אלוהים. אתם יכולים להקדיש לאלוהים את לבכם ואת גופכם, ואת כל אהבתכם הכנה, להציב אותם בפניו, להיות צייתנים לו לחלוטין, ולהתחשב לגמרי ברצונו. זאת לא למען הבשר והדם, לא למען המשפחה, ולא למען הרצונות האישיים שלכם, אלא למען העניינים של בית האל. אתם יכולים לאמץ את דבר האל כעיקרון וכיסוד בכל דבר. כך, הכוונות שלכם ונקודות המבט שלכם יהיו כולן במקום הנכון, ותהיו כאלה שזוכים בשבחו של אלוהים בפניו. בני האדם שאלוהים אוהב הם כאלה שגישתם כלפיו מוחלטת, כאלה שמסורים לו ולא לאף אחד אחר. בני האדם שאלוהים מתעב הם כאלה שלא תומכים בו בלב שלם, ואשר מורדים בו. הוא מתעב את בני האדם שמאמינים בו ותמיד רוצים ליהנות ממנו, אך לא יכולים כלל להשקיע מעצמם למענו. הוא מתעב את בני האדם שאומרים שהם אוהבים אותו, אך מורדים בו בלבם. הוא מתעב את בני האדם שמשתמשים במילים יפות כדי להוליך אותו שולל. בני האדם שאינם מסורים באמת לאלוהים או אינם מסורים באמת לאלוהים בהתגלמותו הם בוגדניים – הם יהירים מדי מעצם טבעם. בני האדם שלא יכולים להיות צייתנים באמת בפני אלוהים הרגיל והמעשי הם אפילו יותר יהירים, והם במיוחד צאצאיו הנאמנים של הארכי-מלאך. בני האדם שבאמת משקיעים מאמצים למען אלוהים מגישים לו את כל הווייתם. הם נשמעים באמת ובתמים לכל אמירותיו, והם מסוגלים להנהיג את דבריו. הם הופכים את דברי האל ליסוד קיומם, והם מסוגלים לחפש את חלקי הנוהג בדברי האל. אלה הם בני אדם שבאמת חיים בפני אלוהים. אם מה שאתם עושים יועיל לחייכם וִירַצה את רצונו של אלוהים, ואם על ידי אכילה ושתייה של דבריו, תוכלו להשיג את הצרכים הפנימיים שלכם ולכפר על הליקויים שלכם, כך שיתחולל שינוי בטבע חייכם, כך תְּרַצו את רצונו של אלוהים. אם תפעלו בהתאם לדרישותיו של אלוהים, ואם לא תְּרַצו את הבשר והדם אלא תְּרַצו את רצונו של אלוהים, הרי שתיווכחו במציאות דבריו. היווכחות מציאותית יותר במציאות של דברי האל פירושה היכולת למלא את חובתכם ולעמוד בדרישותיו של אלוהים. רק פעולות מעשיות כאלה ראויות להיקרא היווכחות במציאות של דברי האל. אם אתם מסוגלים להיווכח במציאות הזו, הרי שהאמת בידכם. זו ההתחלה של ההיווכחות במציאות. עליכם ראשית לעבור את ההכשרה הזו, ורק לאחר מכן, תהיו מסוגלים להיווכח במציאויות העמוקות יותר. חשבו כיצד לשמור את הדברות וכיצד להיות נאמנים בפני אלוהים. אל תחשבו תמיד על השאלה מתי תהיו מסוגלים להיכנס למלכות – אם הטבע שלכם לא ישתנה, לא תהיה שום תועלת במה שאתם חושבים! כדי להיווכח במציאות של דברי האל, עליכם ראשית להיות מסוגלים לבסס את כל הדעות והמחשבות שלכם על הרצון לשרת את אלוהים – זה המעט שנדרש מכם. יש בני אדם רבים שעוברים כעת ניסיונות – הם לא מבינים את עבודתו של אלוהים. אולם אני אומר לכם – אם אתם לא מבינים זאת, מוטב שלא תמתחו על כך ביקורת. ייתכן שיבוא יום שבו האמת תצא לאור ואז תדעו זאת. יועיל לכם שלא למתוח ביקורת, אך אתם לא יכולים להמתין באופן פסיבי. עליכם לשאוף להיווכחות פעילה – רק אדם שנוכח באופן פעיל יכול להיווכח באופן מעשי.

משום המרדנות שלהם, בני האדם תמיד מפתחים תפיסות בנוגע לאל המעשי. הדבר דורש מכל בני האדם להבין כיצד עליהם להיות צייתנים יותר, מפני שהאל המעשי הוא ניסיון עצום לאנושות. אם לא תוכלו לעמוד איתן, הכל ייהרס. אם לא תבינו את המעשיות של האל המעשי, אלוהים לא יוכל להפוך אתכם למושלמים. שלב חיוני בשאלה אם בני אדם יכולים להפוך למושלמים הוא ההבנה של מעשיוּתו של אלוהים. מעשיוּתו של אלוהים בהתגלמותו שבא אל פני האדמה היא ניסיון עבור כל אדם ואדם. אם אתם מסוגלים לעמוד איתן בהיבט הזה, הרי שאתם מכירים את אלוהים, ואתם באמת אוהבים אותו. אם את לא מסוגלים לעמוד איתן בהיבט הזה, ואם אתם רק מאמינים ברוח האל ולא יכולים להאמין במעשיוּת של אלוהים, הרי שגם אם אמונתכם באלוהים אדירה, היא חסרת כל תועלת. אם אתם לא יכולים להאמין באל הגלוי, האם תוכלו להאמין ברוחו של אלוהים? אתם מנסים לשטות באלוהים, הלא כן? אתם לא נשמעים לאל הגלוי והמוחשי, אז איך ייתכן שתישמעו לרוח האל? רוח היא בלתי נראית ובלתי מוחשית, ולכן כשאתם אומרים שאתם נשמעים לרוח האל, אתם פשוט מדברים שטויות, הלא כן? המפתח לשמירת הדברות הוא הבנת האל המעשי. ברגע שתבינו את האל המעשי, תהיו מסוגלים לשמור את הדברות. שמירת הדברות מורכבת משני רכיבים: האחד הוא שמירה על אמונה יציבה במהותה[א] של רוח האל והיכולת לקבל את בחינת הרוח בפניה. השני הוא היכולת להבין באמת את ההתגלמות כבשר ודם, ולהיות צייתנים באמת. יש לשמור על לב צייתן וירא אל, הן בפני הבשר והדם והן בני הרוח. רק אדם שמסוגל לעשות זאת כשיר להפוך למושלם. אם אתם מבינים את המעשיוּת של האל המעשי, בכך אתם עומדים איתן בניסיון ושום דבר לא יהיה יותר מדי עבורכם.

יש כאלה שאומרים שקל לשמור את הדברות – שצריך רק להתייצב בפני אלוהים, לדבר ביושר ובמסירות וללא מחוות, ושזה שמירת הדברות. האם זה נכון? אם כן, אתם עושים דברים מסוימים מאחורי הקלעים שמתנגדים אלוהים – האם זה נחשב לשמירת הדברות? עליכם להבין לגמרי את הנושא של שמירת הדברות. הדבר קשור לשאלה אם אתם מבינים את האל המעשי. אם אתם מבינים את המעשיוּת, ואתם לא מועדים ונופלים בניסיון הזה, הדבר נחשב לנשיאת עדות רבת עוצמה. נשיאת עדות מהדהדת על אלוהים נוגעת בעיקר לשאלה אם אתם מבינים או לא את האל המעשי ולשאלה אם אתם מסוגלים לציית בפני האדם הזה, שלא רק שגרתי, אלא גם רגיל, ואפילו לציית עד מוות. אם באמת תישאו עדות על אלוהים בעצם הצייתנות הזו, פירוש הדבר שאלוהים זכה בכם. היכולת לציית עד מוות, לא להתלונן בפני אלוהים, לא למתוח ביקורת, לא להשמיץ, לא לשגות בתפיסות ולא להחזיק בשום כוונה אחרת – כך אלוהים יזכה בכבוד. ציות בפני אדם רגיל שבני האדם מזלזלים בו והיכולת לציית עד מוות ללא שום תפיסות – זו עדות אמיתית. המציאות שאלוהים דורש מבני האדם להיווכח בה היא שאתם מסוגלים להישמע לדבריו, להנהיג את דבריו, להשתחוות בפני האל המעשי ולהיות מודעים לשחיתות שלכם עצמכם, לפתוח את לבכם בפניו, ובסופו של דבר, ליפול בחלקו באמצעות הדברים האלה שלו. אלוהים זוכה בכבוד כשהדברים האלה כובשים אתכם והופכים אתכם לצייתנים לו לגמרי. כך הוא מבייש את השטן ומשלים את עבודתו. כשלא תהיה לכם שום תפיסה לגבי המעשיוּת של אלוהים בהתגלמותו, כלומר כשתעמדו איתן בניסיון הזה, אתם תישאו עדות טובה. אם יבוא יום שבו תבינו לגמרי את האל המעשי ותוכלו לציית עד מוות כמו פטרוס, אלוהים יזכה בכם ויהפוך אתכם למושלמים. מעשיו של אלוהים שלא עולים בקנה אחד עם התפיסות שלכם הם ניסיון עבורכם. אם הם היו עולים בקנה אחד עם התפיסות שלכם, הם לא היו דורשים מכם לסבול או לעבור זיכוך. דווקא משום שעבודתו כה מעשית, היא לא עולה בקנה אחד עם התפיסות שלכם, ולכן היא דורשת מכם להרפות מהתפיסות שלכם. זו הסיבה שזהו ניסיון עבורכם. המעשיוּת של אלוהים היא הסיבה לכך שכל בני האדם עוברים ניסיונות. עבודתו מעשית, ולא על-טבעית. בעצם כך שתבינו לגמרי את דבריו המעשיים ואת אמירותיו המעשיות ללא כל תפיסה, ובעצם כך שתהיו מסוגלים באמת לאהוב אותו יותר ככל שעבודתו תהיה מעשית יותר, אתם תיפלו בנחלתו. קבוצת בני האדם שאלוהים יזכה בה מונה את בני האדם שמכירים את אלוהים – כלומר את אלה שמכירים את המעשיוּת שלו – ויתרה מזאת, היא מונה את בני האדם שמסוגלים להישמע לעבודתו המעשית של אלוהים.

במהלך שהותו של אלוהים כבשר ודם, הציות שהוא דורש מבני האדם הוא לא כפי שהם מדמיינים, הימנעות ממתיחת ביקורת או הימנעות מהתנגדות לאלוהים. במקום זאת, הוא דורש שבני האדם יהפכו את דבריו לעיקרון המנחה של חייהם וליסוד הישרדותם, שהם ינהיגו לחלוטין את מהות דבריו, ושהם יְרַצו את רצונו לחלוטין. היבט אחד של הדרישה מבני האדם להישמע לאלוהים בהתגלמותו מתייחס להנהגת דבריו, והיבט אחר מתייחס ליכולת להישמע לרגילות והמעשיוּת שלו. שני ההיבטים האלה חייבים להיות מוחלטים. מי שיכול להשיג את שני ההיבטים האלה הוא אדם שאוהב את אלוהים בלבו באמת. כל בני האדם האלה הם אלה שנפלו בנחלתו של אלוהים, והם כולם אוהבים את אלוהים כפי שהם אוהבים את חייהם שלהם. אלוהים בהתגלמותו נושא באנושיות רגילה ומעשית בעבודתו. כך, הקליפה החיצונית של האנושיות הרגילה והמעשית כאחד הופכת לניסיון עצום עבור בני האדם. היא הופכת לקושי הגדול ביותר שלהם. עם זאת, אי אפשר להימנע מהרגילות והמעשיוּת של אלוהים. הוא ניסה הכל כדי למצוא פתרון, אך בסופו של דבר, הוא לא יכול היה להיפטר מהקליפה החיצונית של האנושיות הרגילה שלו, מפני שאחרי הכל, הוא אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, ולא רוח האל שבשמיים. הוא לא האל שבני האדם לא יכולים לראות, אלא האל שלובש קליפה של יציר נברא. בכך, הסתתרותו בקליפה של האנושיות הרגילה שלו אינה קלה כלל ועיקר. על כן, יהיה אשר יהיה, הוא עדיין עושה את העבודה שהוא רוצה לעשות מנקודת המבט של הבשר והדם. העבודה הזו היא הביטוי של האל הרגיל והמעשי, ולכן איך ייתכן שיהיה בסדר אם בני האדם לא יצייתו? מה בני האדם יכולים לעשות לכל הרוחות בנוגע למעשיו של אלוהים? הוא עושה כל מה שהוא רוצה. המצב מורכב מהדברים שהוא מרוצה מהם. אם בני האדם לא נשמעים לו, אילו עוד תוכניות יציבות יכולות להיות להם? עד כה, ציות הוא עדיין הדבר היחיד שיכול להושיע את בני האדם. אין להם שום רעיונות נבונים אחרים. אם אלוהים רוצה לבחון את בני האדם, מה הם יכולים לעשות לגבי זה? אך כל זה אינו הרעיון של אלוהים שבשמיים, אלא שזה רעיון של אלוהים בהתגלמותו. הוא רוצה לעשות זאת, ולכן איש לא יכול לשנות זאת. אלוהים בשמיים לא מתערב במה שהוא עושה, ולכן בני האדם צריכים להישמע לו אפילו יותר, הלא כן? על אף שהוא גם מעשי וגם רגיל, הוא לגמרי אלוהים בהתגלמותו. על סמך הרעיונות שלו עצמו, הוא עושה כל מה שהוא רוצה. אלוהים שבשמיים העביר לו את כל המשימות. אתם חייבים להישמע לכל מה שהוא עושה. על אף שהוא מתאפיין באנושיות ושהוא רגיל מאוד, כל מה הוא מה שהוא הסדיר במכוון, ולכן לא ייתכן שבני האדם מביטים בו בעיניים פעורות מרוב מורת רוח? הוא רוצה להיות רגיל, ולכן הוא רגיל. הוא רוצה לחיות באנושיות, ולכן הוא חי באנושיות. הוא רוצה לחיות באלוהיות, ולכן הוא חי באלוהיות. בני האדם יכולים לראות אותם כאוות נפשם. אלוהים תמיד יהיה אלוהים ובני האדם תמיד יהיו בני האדם. אי-אפשר להתכחש לנוכחותו משום איזשהו פרט שולי, ולא ניתן לדחוק החוצה את "גופו" של אלוהים מסיבה פעוטה כלשהי. יש לבני האדם החופש של בני אנוש, ולאלוהים יש הכבוד העצמי של אלוהים. הדברים הללו לא מפריעים אלה לאלה. בני האדם יכולים לגנות את אלוהים או להבין אותו כאוות נפשם. האם הם לא יכולים לסבול את היותו של אלוהים קצת יותר שגרתי? אל תהיו עד כדי כך רציניים – כולם צריכים להיות סובלניים זה אל זה. על כן, האין זה מסדיר את העניין? האם בכל זאת היו התנכרויות כלשהן? אם מישהו לא יכול להיות סובלני כלפי דבר כה פעוט, איך ייתכן שהוא יראה בעצמו אדם רחב יד וישר? אלוהים לא מקשה על האנושות, אלא שהאנושות מקשה על אלוהים. בני האדם תמיד מטפלים בעניינים על ידי עשיית הרים מעכברים – הם באמת עושים דבר משום דבר, וזה כל כך לא הכרחי! כשאלוהים עובד בתוך האנושיות הרגילה והמעשית, מה שהוא עושה הוא לא עבודתה של האנושות, אלא עבודתו של אלוהים. עם זאת, בני האדם לא רואים את מהותה של העבודה שלו – הם תמיד רואים את הקליפה החיצונית של האנושיות שלו. הם לא ראו עבודה עד כדי כך גדולה, אבל הם מתעקשים לראות את האנושיות השגרתית והרגילה של אלוהים והם לא מוכנים להרפות ממנה. איך אפשר לקרוא לדבר כזה ציות לאלוהים? אלוהים שבשמיים "הפך" כעת לאלוהים שבארץ, ואלוהים שבארץ הוא אלוהים שבשמיים כעת. לא משנה אם המראה החיצוני שלהם זהה או מה טיב עבודתם. בסך הכל, מי שעושה את עבודתו של אלוהים הוא אלוהים עצמו. אתם חייבים לציית בין שאתם רוצים ובין שלא – זה לא דבר שאתם יכולים לבחור! אלוהים דורש את הציות של בני האדם, ובני האדם חייבים להישמע לאלוהים ללא שמץ של העמדת פנים.

קבוצת בני האדם שאלוהים בהתגלמותו רוצה לזכות בהם כיום מונה את אלה שתואמים את רצונו. בני האדם צריכים רק להישמע לעבודתו, ולא תמיד לדאוג לגבי הרעיונות של אלוהים שבשמיים, לחיות בעמימות, או להקשות על אלוהים כבשר ודם. בני האדם שמסוגלים להישמע לו הם אלה שמאזינים לחלוטין לדבריו ונשמעים להסדריו. בני האדם האלה לא מתייחסים כלל לטיבו האמיתי של אלוהים שבשמיים או לעבודה שאלוהים בשמיים עושה כרגע בבני האדם, אלא שהם מעניקים את כל לבם לאלוהים שבארץ ומגישים לו את כל הווייתם. הם לעולם לא מתייחסים לביטחון שלהם עצמם, והם לעולם לא מתמרמרים לגבי הרגילות והמעשיוּת של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. בני האדם שנשמעים לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יכולים להפוך למושלמים בידיו. בני האדם שמאמינים באלוהים שבשמיים לא יזכו בדבר. זאת משום שלא אלוהים שבשמיים אלא אלוהים שבארץ הוא זה שמעניק לבני האדם את ההבטחות והברכות. בני האדם לא צריכים תמיד להעצים את אלוהים שבשמיים ולראות אדם ממוצע באלוהים שבארץ. זה לא הוגן. אלוהים בשמיים אדיר ונפלא, והוא חכם באופן מופלא, אך זה לא קיים כלל. אלוהים בארץ הוא ממוצע מאוד וחסר כל חשיבות. הוא גם רגיל מאוד. אין לו חוכמה יוצאת דופן והוא לא עושה מעשים מטורפים. הוא פשוט עובד ומדבר באופן רגיל ומעשי ביותר. הוא אומנם לא מדבר ברעמים או מזמן את הרוח והגשם, אך הוא באמת התגלמותו של אלוהים שבשמיים, והוא באמת האל שחי בקרב בני האנוש. אסור לבני האדם להעצים את האל שהם לא מסוגלים להבין ושתואם לדמיונות שלהם לגבי אלוהים, ואסור להם לחשוב לנחות את האל שהם לא יכולים לקבל ולא יכולים לדמיין כלל. כל הדברים האלה הם המרדנות של בני האדם. כל הדברים האלה הם המקור להתנגדותם של בני האדם לאלוהים.

הערות שוליים:

א. הטקסט המקורי משמיט את המילים "אמונה יציבה ב-".
דוד המלך – הצלחתו של דוד המלך – כיצד לציית לרצון האל

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה