נוהג (7)

האנושיות שלכם יותר מדי לוקה בחסר, סגנון החיים שלהם יותר מדי עלוב ומשפיל, אין לכם אנושיות, וחסרה לכם תובנה. זו הסיבה לכך שאתם צריכים להצטייד בתכונות אנושיות.

החזיקו במצפון, ברציונליות ובתובנה, דעו כיצד לדבר ולחשוב על דברים, שימו לב לניקיון, התנהגו כמו בן אנוש רגיל – כל הדברים האלה הם הדרך לאנושיות רגילה. כשתעשו את הדברים האלה כראוי, האנושיות שלכם תעמוד ברף. ההיבט האחר הוא הצטיידות למען חיי הרוח. עליכם להכיר את כלל עבודתו של אלוהים על פני האדמה, ועליכם לחוות את דבריו. עליכם לדעת כיצד להישמע להסדריו, וכיצד למלא את חובתו של יציר נברא. אלה שני ההיבטים שעליכם להיווכח בהם כיום. היבט אחד הוא הצטיידות למען חיי אנושיות, וההיבט השני הוא נוהג הנוגע לחיי הרוח – ושניהם הכרחיים. יש בני אדם מגוחכים, שיודעים רק להצטייד במה שנוגע לאנושיות. הם לובשים בגדים נחמדים ושיערם תמיד נקי. אי-אפשר למצוא דופי במראה החיצוני שלהם. הדברים שהם אומרים ואופן הדיבור שלהם ראויים, ולבושם מכובד ונאות מאוד. אולם אין בהם דבר. האנושיות הרגילה שלהם היא חיצונית בלבד. הם מתמקדים רק בשאלות מה לאכול, מה ללבוש ומה לומר. אפילו יש כאלה שמתמקדים באופן בלעדי בטאטוא, קיפול מצעים וניקיונות. הם מנוסים בכל הדברים האלה, אך כשמבקשים מהם לדבר על מה שהם יודעים על עבודתו של אלוהים באחרית הימים, ועל הייסורים, הזיכוך, הניסיונות והמשפט, אין להם חוויות כלל של הדברים האלה. שואלים אותם: "האם אתם מבינים את העבודה העיקרית שאלוהים עושה על פני האדמה? מה העבודה שעושה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם? במה היא שונה מעבודתו של ישוע? ובמה היא שונה מעבודתו של יהוה? האם הם אל אחד? האם הוא בא כדי לסיים את העידן, או כדי להושיע את האנושות? מה העבודה שהוא עושה?" לא יהיה להם דבר להשיב לזה. באופן שטחי, הם מקושטים באופן יפהפה: האחיות התייפו כפרחים, והאחים נראים כמו נסיכים, או כגנדרנים עשירים וצעירים. אכפת להם רק מהדברים שהם אוכלים ולובשים כלפי חוץ. בפנים, הם עניים, והם לא מכירים את אלוהים כהוא זה. מה הטעם? אחרים לבושים באופן מוזנח, כמו קבצנים, ונראים כמו עבדים מארצות המזרח! האם אתם באמת לא מבינים מה אני דורש מכם? שתפו ביניכם: במה זכיתם? עסקתם בחיפוש במשך כל השנים האלה, וזה כל מה שקצרתם – אתם לא נבוכים? אתם לא מתביישים? עסקתם בחיפוש הדרך האמיתית במשך כל השנים האלה, וכיום, שיעור קומתכם אפילו יותר עלוב מזה של ציפור דרור. הביטו בנשים הצעירות ביניכם, המיופייפות כפרחים, ומשוות את עצמן לחברותיהן. במה אתן משתמשות כדי להשוות אחת את השנייה? האם זו לא הנאה? והדרישות שאתן מציבות? האם אתן חושבות שבאתי לגייס דוגמניות? אין לכן בושה! איפה החיים שלכן? אתן עוסקות ברדיפת רצונות ראוותנים, הלא כן? אתן חושבות שאתן כל כך יפהפיות. אתן אולי מהממות, אך אתן שרצים מרופשים שנולדו בערימת זבל, הלא כן? כיום, התמזל מזלכן ליהנות מהברכות השמימיות האלה משום שאלוהים חורג מהרגלו ומרומם אתכן, ולא משום "הפרצוף היפה" שלכן. אתן עדיין לא מבינות מאין הגעתן? ברגע שהחיים מוזכרים, אתן בולמות את פיכן ולא אומרות דבר. אתן כמו תרנגולות מעץ, אך אתן עדיין מעיזות להתאפר? אתם עדיין חושבים לפדר את פניכם? והביטו בנערי השעשועים שביניכם – הם כל כך סוררים. הם מבלים את כל היום בריחוף אנה ואנה, כשהבעה אדישה מרוחה על פניהם. הם משתובבים בכל אשר הם פונים. האם יש בהם משהו אנושי בכלל? למה כל אחד מכם, גבר ואישה כאחד, מקדיש את תשומת לבו כל היום? אתם יודעים במי אתם תלויים כדי לאכול? הביטו בבגדים שלכם, הביטו במה שקצרתם בידיכם, טפחו על הבטן שלכם – מהו פרי הדם והיזע ששילמתם? אתם עדיין חושבים לצאת לטיולים, אתם עדיין חושבים לעטר את בשרכם המצחין – מה הערך בכך?! אתם מתבקשים להיות רגילים, אך כיום לא רק שאתם לא רגילים, אתם ההיפך הגמור. איך ייתכן שאדם כזה יעז לבוא בפניי? עם אנושיות כזו, כשאתם צועדים סביב וחושפים את בשרכם, ותמיד חיים בתשוקת הבשר, הרי שאתם צאצאים של שדים מטונפים ורוחות רעות, הלא כן? לא ארשה לשדים מטונפים כאלה לשרוד עוד זמן רב! ואל תחשבו שאני לא יודע מה אתם חושבים בלבכם. אתם אולי מרסנים היטב את תשוקתכם ובשרכם, אך האם ייתכן שלא אדע את המחשבות שבלבכם ואת כל מה שעיניכם חושקות בו? האם הנשים הצעירות ביניכם לא מתייפות כפרחים כדי לצעוד סביב בבשרן? מה מועילים לכן גברים? האם הם באמת יכולים להושיע אתכם מים הצרה? ונערי השעשועים ביניכם, שמתלבשים כמו גברים מכובדים וג'נטלמנים – האם הם לא עושים זאת כדי להתרברב במראה החיצוני שלהם? ולמען מי אתם עושים זאת? מה מועילות לכם נשים? הן מקור החטא שלכם, הלא כן? נשים וגברים כאחד, אמרתי לכם דברים רבים, אך אתם מצייתים רק למעט מאוד מהם. אתם כבדי אוזניים, עיניכם התעמעמו, ולבכם קשה מדי, כך שאין בגופכם דבר מלבד תשוקה. אתם לכודים בה, ולא מסוגלים להימלט. מי רוצה להתקרב כלל לשרצים שכמותכם, המתבוססים בזוהמה וברפש? אל תשכחו שאתם אינכם אלא בני האדם שרוממתי מערימת הזבל, ושבמקור, לא ניחנתם באנושיות רגילה. מה שאני דורש מכם הוא האנושיות הרגילה שלא ניחנתם בה במקור. אני לא דורש שתצעדו סביב ותציגו לראווה את תשוקתכם, או שתשלחו רסן מבשרכם המעופש, שהשטן אימן אותו במשך שנים כה רבות. כשאתם מתלבשים ומתגנדרים כך, האם אתם לא נלכדים אפילו יותר? האם אתם לא יודעים שבמקור הייתם בני חטא? האם אתם לא יודעים שגופכם מלא בתשוקה? המצב כל כך גרוע שהתשוקה אפילו דולפת מתוך הבגדים שלכם וחושפת את מצבכם כשדים מכוערים ומטונפים באופן בלתי נסבל. האם זה לא הדבר שהכי ברור לכם? לבכם, עיניכם, שפתיכם – שדים מטונפים חיללו אותם, הלא כן? הם מטונפים, הלא כן? אתם חושבים שכל עוד אתם לא עושים משהו לא מוסרי,[א] אתם הקדושים ביותר. אתם חושבים שלבוש יפה יכול להסוות את הנשמות המזוהמות שלכם – אין סיכוי לכך! אני מציע לכם להיות יותר מציאותיים: אל תהיו רמאים ומזויפים, ואל תצעדו סביב בראוותנות. אתם מתרברבים בתשוקה זה בפני זה, אך כל מה שתקבלו הוא סבל אינסופי וייסורים אכזריים! מה הטעם בפלירטוט זה עם זה ובאהבה? האם זו ההגינות שלכם? האם זה הופך אתכם למיוחדים? אני מתעב את אלא מכם שעוסקים ברקיחת שיקויים קסומים ובכישוף. אני מתעב את הגברים והנשים הצעירים ביניכם שאוהבים את בשרם שלהם. מוטב שתרסנו את עצמכם, מכיוון שכיום אני דורש שתתאפיינו באנושיות רגילה, ולא שתתהדרו בתשוקה שלכם. אתם תמיד מנצלים כל הזדמנות שיש לכם, משום שהבשר שופע מדי, ותשוקתכם רבה מדי!

כלפי חוץ, סידרתם את חיי האנושיות שלהם יפה מאוד, אך כשאתם מתבקשים לדבר על הידע שלכם על החיים, אין לכם דבר לומר – ובכך, אתם מרוששים. עליכם להצטייד באמת! חיי האנושיות שלכם השתפרו, והחיים בתוככם השתנו גם הם. הם שינו את מחשבותיכם, חוללו שינוי בהשקפותיכם על האמונה באלוהים, שינו את הידע והמחשבה בקרבכם ושינו את האופן שבו אתם מכירים את אלוהים בתפיסותיכם. באמצעות טיפול, גילוי ואספקה, אתם משנים בהדרכה את ההיכרות העצמית שלכם, את קיומכם ואת אמונתכם באלוהים, ומאפשרים לידע שלכם להיות טהור. כך ישתנו המחשבות בקרב האדם, ישתנה האופן שבו הוא רואה את הדברים, ותשתנה השקפתו המנטלית. רק אז ישתנה טבע חייהם. אתם לא מתבקשים לבלות את כל היום בקריאת ספרים, בסידור החדר שלכם או בכביסה ונקיונות. מטבע הדברים, אסור שיהיו בעיות באנושיות הרגילה שלכם – זה המעט שנדרש. כשאתם יוצאים, צריכים להיות לכם מעט תובנה ורציונליות, אך הדבר החשוב ביותר הוא שתהיו מצויידים באמת החיים. כשנאמרים הדברים הרוחניים, סביר שתתעלמו מעניינים אנושיים. זו טעות. כשאתם מצטיידים למען חייכם, עליכם להיות מסוגלים לדבר על הכרת האל, על השקפותיכם על הקיום, ובפרט, על הידע שלכם על העבודה שאלוהים עושה במהלך אחרית הימים. מכיוון שאתם עוסקים בחיפוש חיים, עליכם להצטייד בדברים האלה. כשאתם אוכלים ושותים את דברי האל, עליכם להשוות אותם למצבכם האמיתי. כלומר אחרי שאתם מגלים את החסרונות שלכם במהלך החוויות האמיתיות שלכם, עליכם להיות מסוגלים למצוא נתיב לנוהג ולהפנות עורף למניעים והתפיסות השגויים שלכם. אם תמיד תשתדלו לעשות זאת בכל מאודכם, ואם לבכם תמיד יתמקד בדברים האלה, יהיה לכם נתיב לצעוד בו, לא תרגישו ריקים מתוכן, ולכן, תהיו מסוגלים לשמור על מצב רגיל. רק אז תשאו את עול החיים שלכם עצמכם, ורק אז תהיה לכם אמונה. מדוע בני אדם לא מסוגלים להנהיג את דברי האל לאחר שהם קוראים אותם? האם הסיבה לכך היא שהם לא מסוגלים לתפוס מה הדברים המהותיים? האם הסיבה לכך היא שהם משתעשעים בחיים? הסיבה לכך שהם לא מסוגלים לתפוס מה הדברים המהותיים ושאין להם נתיב לנוהג היא שהם לא מסוגלים למדוד להשוות אותם למצבם שלהם, ושהם לא מסוגלים לשלוט במצבם שלהם. יש אנשים שאומרים: "השוואתי אותם למצבי שלי, ידוע לי שאני לוקה בשחיתות ובאיכות ירודה, אבל אין ביכולתי לְרַצות את רצונו של אלוהים." בכך, רק ראיתם את פני השטח. האופן שבו יש להניח בצד את הנאות הבשר, האופן שבו יש להניח בצד את הצדקנות שלכם, האופן שבו יש להשתנות, האופן שבו יש להיווכח בדברים האלה, האופן שבו תוכלו לשפר את איכותכם, השאלה מאיזה היבט להתחיל – כל אלה הדברים האמיתיים. אתם רק תופסים כמה דברים חיצוניים, ואתם רק יודעים שאתם באמת מאוד מושחתים. כשאתם פוגשים באחיכם ואחיותיכם, אתם מדברים על היותכם מושחתים מאוד, ונדמה שאתם יודעים זאת, ושהחיים שלכם הם עול. למעשה, לא השתניתם, וזה מוכיח שלא מצאתם את הנתיב לנוהג. אם אתם מובילים כנסייה, כשאתם מציינים את מצבם של אחים ואחיות בכנסייה, אתם עשויים לומר: "אין מקום יותר נחשל מכאן. אתם מרדנים!" בנוגע לאופן שבו הם מרדנים ונחשלים, עליכם לדבר על האופן שבו הדברים מתבטאים בהם – על מצבם המרדני והתנהגותם המרדנית – ולשכנע אותם לחלוטין. עליכם לומר עובדות ולתת דוגמאות כדי להסביר את העניין, ועליכם גם להיות מסוגלים לדבר על האופן שבו יש להפריד את עצמכם מההתנהגות המרדנית הזו, ועליכם להצביע להם על הנתיב לנוהג. רק אז תשכנעו אותם! אם רק תאמרו, "אני לא רוצה לבקר במקום הזה. אין בני אדם יותר נחשלים מכם. אתם מרדנים מדי," כשתדברו כך, לאף אחד מהם לא יהיה נתיב לאחר שהם יקשיבו – אם כך, כיצד תובילו בני אדם? עליכם לדבר על מצבם בפועל ועל האופן שבו הדברים מתבטאים בהם בפועל. רק אז יהיה לכם נתיב לנוהג, ורק אז תהיה לכם מציאות.

נכון להיום, נחשפו אמיתות רבות. אולם עליכם לחבר את הנקודות: עליכם להסיק כמה אמיתות ישנן. ההיבטים של האנושיות הרגילה שבני האדם צריכים להתאפיין בהם, ההיבטים המרכזיים לשינוי טבע חייו של האדם, העמקת החזיונות, השאלה עם אילו מהאמצעים השגויים של בני אדם לאורך העידנים להכרה ולחוויה התמודדתם – תעלו על המסלול הנכון רק כשתהיו מסוגלים להבחין ולדעת את הדברים האלה. אנשי דת עובדים את כתבי הקודש כאילו הם אלוהים. בפרט, הם מתייחסים לארבע הבשורות של הברית החדשה כארבעת פניו של ישוע. הם גם מדברים על השילוש של האב, הבן ורוח הקודש. אלה בני האדם המגוחכים מכל. עליכם לזהות אותם, ויתרה מזאת, עליכם לדעת את מהותו של אלוהים בהתגלמותו ואת המהות של העבודה באחרית הימים. ישנן גם שיטות הנוהג הישנות האלה: חיים ברוח, התמלאות ברוח הקודש, כניעה לנוכח קשיים, ציות לסמכות – עליכם גם להכיר את הטעויות והסטיות האלה הנוגעות לנוהג. עליכם לדעת[ב] איך בני אדם נהגו בעבר, ואיך בני האדם חייבים לנהוג כיום. כיצד עובדים צריכים לשתף פעולה זה עם זה בכנסיות? כיצד ניתן להניח בצד את הצדקנות ולא להסתמך על מעמד? כיצד אחים ואחיות צריכים להסתדר זה עם זה? כיצד ניתן ליצור קשרים רגילים עם הזולת ועם אלוהים? כיצד ניתן להשיג רגילות בחיים האנושיים? במה בני האדם צריכים להתאפיין בחייהם הרוחניים? כיצד עליהם לאכול ולשתות אל דברי האל? מה מתקשר לידע ומה נוגע לחזיונות? מהו הנתיב לנוהג? האם לא דובר בכל הדברים האלה? המילים האלה פתוחות בפני כל מי שעוסק בחיפוש, ואיש לא מקבל יחס מועדף. כיום, עליכם לפתח יכולת לחיים עצמאיים. אם תמיד יהיה לכם הלך רוח של תלותיות, בעתיד, כשלא יהיה מי שיכוון אתכם, תיזכרו בדברים שאמרתי כאן. בעתות צרה, לא ניתן לחיות חיי כנסייה: אחים ואחיות לא מסוגלים לפגוש זה את זה, רובם נמצאים לבדם ויכולים רק לשתף עם בני האדם במקום אחד, ולכן לא די בשיעור הקומה הנוכחי שלכם. במהלך הצרות, רבים יתקשו לעמוד איתן. רק בני האדם שיודעים את דרך החיים ומצויידים באמת מסוגלים להמשיך להתקדם ולהשיג קדושה. לא קל לכם לחוות צרות. אם אתם חושבים שדרושים רק כמה ימים כדי לעבור את הצרות, חשיבתכם פשוטה מדי! אתם חושבים שמשום שאתם אוכלים ושותים את דברי האל בעיוורון, כשיבוא הרגע, תהיו מסוגלים לעמוד איתן – זה לא נכון! אם אתם לא יודעים את הדברים המהותיים האלה, אם אתם לא מסוגלים לתפוס מה הדברים המהותיים, ואם אין לכם נתיב לנוהג, כשיבוא הרגע ומשהו יקרה לכם, אתם תהיו אובדי עצות, לא תשרדו את פיתוי השטן, ולא את פתיחת הזיכוך. אם אין בכם אמת, ואין לכם חזיונות, כשיבוא הרגע, אתם תתמוטטו באופן בלתי נשלט. בעת הזו, תוותרו על כל תקווה ותאמרו, "טוב, צפוי לי מוות כך או כך, אז לפחות אקבל ייסורים בסוף! זה לא משנה לי. בין שמדובר בייסורים או באגם האש, אני מקבל את שניהם – אקבל את כל מה שיבוא עליי!" הדבר דומה לתקופתם של עושי השירות: בני האדם חשבו[ג] שמכיוון שהם עושי שירות, הם כבר לא צריכים לעסוק בחיפוש חיים, ושאין פגם בעישון ושתייה לשוכרה. צפייה בטלוויזיה, צפייה בסרטים – הם עשו הכל. כשהסביבה עוינת, אם אתם לא מסוגלים להתגבר על כך, אתם תנטשו את כל תקוותכם ברגע שתוותרו על עצמכם במקצת. כך, מבלי להבין זאת, תפלו בשבי השטן. אם לא תוכלו להתגבר על השפעת השטן, תפלו בשבי השטן, ושוב תיגזר עליכם השמדה. על כן, כיום, עליכם להצטייד, עליכם להיות מסוגלים לחיות חיים עצמאיים, וכשאתם קוראים את דברי האל, עליכם להיות מסוגלים לחפש נתיב לנוהג. אם איש לא יבוא לכנסייה כדי לעבוד, עדיין צריך להיות לכם נתיב לצעוד בו, אתם עדיין צריכים להיות מסוגלים למצוא את החסרונות שלכם ולמצוא את האמיתות שעליכם להנהיג ולהצטייד בהן. לאחר שאלוהים בא אל פני האדמה, האם הוא תמיד ילווה את האדם? בתפיסותיהם, בני האדם מסוימים מאמינים בדבר הבא: "אם לא תכין אותנו במידת מה, אי-אפשר יהיה לומר שעבודתך הושלמה, מכיוון שהשטן מאשים אותך." אני אומר לך שהרגע שבו אסיים לומר את דבריי הוא הרגע שבו אשלים את עבודתי. כל עוד אמירותיי יסתיימו, עבודתי תושלם. סוף עבודתי הוא ההוכחה לתבוסת השטן, ולכן אפשר לומר שהמטרה שלה הושגה בהצלחה, ללא אף האשמה מצד השטן. אבל כשעבודתי תסתיים, אם עדיין לא יהיו שום שינויים בכם, הרי שבני אדם כמוכם לא יכולים לזכות בישועה ואני אסלק אותם. אני לא עושה יותר עבודה מאשר נחוץ. אני לא אסיים את עבודתי על פני האדמה לאחר שתיכבשו במידת מה – לאחר שלכולכם יהיה ידע ברור, שאיכותכם תשתפר ושתישאו עדות כלפי פנים וכלפי חוץ. זה יהיה בלתי אפשרי! כיום, העבודה שאני עושה נועדה להוביל אתכם לחיים רגילים, ולפתוח עידן חדש ולהוביל עבודה חדשה. העבודה הזו, שנעשית שלב אחר שלב, מתבצעת ישירות בקרבכם: אני מלמד אתכם פנים אל פנים ויד ביד. אני מספר לכם כל דבר שאתם לא מבינים ומעניק לכם את כל מה שחסר לכם. אפשר לומר שעבורכם, כל העבודה הזו היא אספקה לחייכם, ושהיא מכוונת אתכם לחיים של אנושיות רגילה. היא נועדה באופן בלעדי לקיים את חייה של קבוצת בני אדם במהלך אחרית הימים. עבורי, כל העבודה הזו נועדה לחתום את העידן ולפתוח עידן חדש. בכל הנוגע לשטן, אלוהים התגלם כבשר ודם כדי להביס אותו. העבודה שאני עושה בקרבכם כעת היא האספקה של היום והישועה שתבוא בעת הנכונה, אך במהלך השנים הספורות האלה, אני אגלה לכם את כל האמיתות, את דרך החיים, ואפילו את העבודה של העתיד, ויהיה די בכך כדי שתחוו חוויות באופן רגיל בעתיד. כל הדברים שאני אומר הם דברי התוכחה היחידים שלי אליכם. אני לא מוכיח אתכם באף דרך אחרת. כיום, כל הדברים שאני אומר לכם הם דברי התוכחה שלי אליכם, מכיוון שכיום, אין לכם ניסיון ברבים מהדברים שאני אומר, ואתם לא מבינים את המשמעות הפנימית של הדברים האלה. יום יבוא וחוויותיכם ישאו פרי בדיוק כפי שאמרתי היום. הדברים האלה הם החזיונות שלכם היום, והם מה שתסתמכו עליו בעתיד. הם אספקת החיים שלכם כיום, והם דברי התוכחה של העתיד, ואין דברי תוכחה טובים מהם. זאת משום שהזמן שבו אני עובד על פני האדמה אינו ארוך כמו הזמן שיש לכם לחוות את דבריי. אני בסך הכל משלים את עבודתי, ואילו אתם עוסקים בחיפוש חיים, מה שכולל מסע חיים ארוך. רק לאחר שתחוו דברים רבים, תהיו מסוגלים לזכות לחלוטין בדרך החיים, ורק אז תהיו מסוגלים להבין את המשמעות הפנימית של הדברים שאני אומר כיום. בידיכם, יש לכם דבריי. קיבלתם את כל משימותיי, וקיבלתם את כל המשימות שעליכם להשלים. בלי קשר לשאלה מה ההשפעה המושגת, כשעבודת הדבר תבוא על קצה, רצונו של אלוהים יתממש. אתם לא חייבים להשתנות במידה מסוימת כמו שאתם חושבים. אלוהים לא פועל לפי התפיסות שלכם.

חייהם של בני האדם לא צומחים בימים ספורים. אולי יש להם דברים רבים לאכול ולשתות מדי יום, אך לא די בכך – עליכם לחוות תקופה של צמיחה בחייהם. זה תהליך הכרחי. בהתחשב באיכות של בני האדם כיום, כמה יכולים לצמוח החיים שלכם? אלוהים עובד לפי צורכיהם של בני האדם, ומציב דרישות ראויות לפי איכותם הטבעית. בהנחה שהעבודה הזו הייתה מתבצעת בקרב קבוצת בני אדם בעלי איכות גבוהה יותר, אמירותיו היו נעלות מאלה שנאמרות ביניכם, החזיונות היו נעלים יותר, והאמיתות היו אפילו יותר נעלות. דבריו של אלוהים היו אפילו יותר חמורים, והיו מסוגלים יותר לקיים את האדם ולחשוף לו תעלומות. כשאלוהים היה מדבר בין בני האדם האלה, הוא היה מקיים אותם בהתאם לצורכיהם. כיום, אפשר לומר שהדרישות שמוצבות לכם הן הנעלות ביותר שניתן להציב לכם. אם העבודה הזו הייתה מתבצעת בקרב בני אדם בעלי איכות גבוהה יותר, הדרישות היו נעלות יותר אף הן. כל עבודתו של אלוהים מתבצעת על פי איכותם הטבעית של בני האדם. כיום, אין דבר נעלה יותר מהמידה שבה אלוהים שינה בני אדם וכבש אותם. אל תשתמשו בתפיסות שלכם עצמכם כדי למדוד את ההשפעות של שלב העבודה הזה. עליכם להבין היטב את המאפיינים הטבעיים שלכם, ואסור לכם לראות בעצמכם בני אדם נעלים במיוחד. במקור, אף אחד מכם לא עסק בחיפוש חיים – הייתם קבצנים שנדדו ברחובות. לא ייתכן שאלוהים יכין אתכם עד כדי כך שאתם מדמיינים, ושתשתטחו על הקרקע, משוכנעים לחלוטין כאילו ראיתם חיזיון גדול! זאת משום שאף אדם שלא ראה את האותות לא יכול להאמין לגמרי לדברים שאני אומר. אתם אולי בוחנים אותם היטב, אך אתם עדיין לא מאמינים להם לחלוטין. זה אופיו של האדם! בקרב בני האדם שעוסקים בחיפוש יהיו שינויים מסוימים, ואילו אמונתם של בני האדם שלא עוסקים בחיפוש תפחת, ואולי אף תיעלם. הבעיה הגדולה ביותר בכם היא שאתם לא יכולים להאמין לחלוטין מבלי שראיתם את התגשמותם של דברי האל, ואתם לא תתרצו עד שלא תראו אותות. לפני כן, מי יכול להיות נאמן לאלוהים באופן בלתי נלאה? ולכן אני אומר שאתם לא מאמינים באלוהים, אלא באותות. דיברתי בבירור עד כה על היבטים שונים, והכנתי את כל היבטי האמת, והאמיתות האלה גם מסוגלות לשרת זו את זו. לפיכך, עליכם להנהיג אותן. כיום, אני מראה לכם את הנתיב, ובעתיד, עליכם יהיה להנהיג אותם בעצמכם. כיום, הדברים שאני אומר מציבים לבני האדם דרישות לפי הנסיבות שהם נמצאים בהן בפועל, ואני עובד לפי הצרכים שלהם והדברים שבתוכם. האל המעשי בא אל פני האדמה כדי לעשות עבודה מעשית, כדי לעבוד בהתאם לנסיבות והצרכים של בני האדם בפועל. הוא נוהג בהיגיון. וכשאלוהים פועל, הוא לא כופה דברים על בני האדם. לדוגמה, השאלה אם אתם צריכים להתחתן תלויה במצבכם בפועל. האמת נאמרה לכם בבירור, ואני לא מרסן אתכם. יש משפחות שמדכאות בני אדם עד כדי כך שהם לא מסוגלים להאמין באלוהים אלא אם הם מתחתנים, ומשום כך, הנישואין הם היתרון שלהם. עבור בני אדם מסוימים, לא רק שהנישואין לא מביאים שום יתרון, אלא שהם גובים מהם את מה שהיה להם במקור. הדבר חייב להיות תלוי בנסיבות שלכם בפועל ובנחישות שלכם עצמכם. אני לא ממציא כללים כדי להציב לכם דרישות. רוב בני האדם תמיד אומרים, "אלוהים אמיתי, עבודתו מושתתת במציאות ומתבצעת לפי הנסיבות שלנו בפועל" – אך האמת אתם יודעים מה הופך זאת לאמת? אל תאמרו מילים ריקות מתוכן כל היום! עבודתו של אלוהים אמיתית, ומושתתת במציאות, היא לא כוללת דוקטרינה כלל, היא יוצאת לפועל בשלמותה, והיא כולה פתוחה וגלויה. מה העקרונות האלה מקיפים? האם אתם יכולים לומר על אילו חלקים מעבודתו של אלוהים חלות האמירות האלה? עליכם לדבר באופן ספציפי, ועליכם לחוות חוויות ולשאת עדות בכמה היבטים. רק כשההיבט הזה יהיה ברור לכם במיוחד וכשתדעו אותו, תהיו כשירים לומר את המילים האלה. אם מישהו שואל אתכם, "האל המעשי התגלם כבשר ודם על פני האדמה כדי לעשות איזו עבודה? מדוע אתם קוראים לו האל המעשי? מה כוללת היותו 'מעשי'?" האם אתם יכולים לדבר על עבודתו המעשית, ועל מה שהיא כוללת באופן ספציפי? ישוע היה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, והאל המעשי הוא גם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם – מה ההבדל ביניהם? ומה קווי הדמיון? איזו עבודה הם עשו? האם אתם יודעים? כל זאת היא נשיאת עדות! אל תתבלבלו לגבי הדברים האלה? יש בני אדם אחרים שאומרים, "עבודתו של האל המעשי היא אמיתית. הוא לעולם לא מציג אותות ומופתים." האם הוא באמת לא מציג אותות ומופתים? האם אתם באמת יודעים זאת? האם אתם יודעים מהי עבודתי? נאמר שלא יוצגו האותות והמופתים, אך האם העבודה שהוא עושה והדברים שהוא אומר לא מהווים אותות? נאמר שלא יוצגו אותות ומופתים, אך זה תלוי – הדבר תלוי בשאלה למי נאמרו הדברים האלה. מבלי ללכת לכנסייה, הוא חשף את מצבם של בני האדם, ומבלי לבצע כל עבודה אחרת, אלא באמצעות דיבור בלבד, הוא דרבן את בני האדם לצעוד קדימה – האם אלה לא אותות? בכך שהוא רק אמר דברים, הוא כבש בני אדם, וללא סיכויים עתידיים או תקוות, בני האדם עדיין הופכים לחסידיו ברצון – האם אלה לא אותות? כשהוא מדבר, דבריו משרים על בני האדם מצב רוח מסוים, שבו הם עשויים להרגיש אושר, מרה שחורה, זיכוך או ייסורים. במילים חדות ספורות, הוא מטיל ייסורים על בני האדם – האם זה לא על-טבעי? האם אדם היה מסוגל לעשות דבר כזה? קראתם את ספרי הקודש במשך שנים כה רבות, אך לא הבנתם דבר ולא ראיתם דבר, ולא הייתם מסוגלים להתנתק משיטות האמונה המיושנות והמסורתיות האלה, ולא יכולתם לפענח את ספרי הקודש. אולם אלוהים מסוגל להבין את ספרי הקודש – האם זה לא דבר על-טבעי? אם לא היה דבר על-טבעי לגבי אלוהים כשהוא היה בא אל פני האדמה, האם הוא היה מסוגל לכבוש אתכם? ללא עבודתו יוצאת הדופן והאלוהית, מי מבינכם היה משתכנע? למראית עיניכם, נדמה שאדם רגיל עובד וחי איתכם – נראה שכלפי חוץ הוא אדם רגיל ושגרתי. מה שאתם רואים הוא אנושיות רגילה כלפי חוץ, אך למעשה, זה שעובד הוא אלוהי. זה שעובד לא ניחן באנושיות רגילה, אלא שהוא אלוהי. זה אלוהים עצמו, אלא שהוא משתמש באנושיות רגילה כדי לעבוד, וכתוצאה מכך, עבודתו רגילה ועל-טבעית בעת ובעונה אחת. האדם לא יכול לעשות את העבודה שאלוהים עושה. מה שבלתי-אפשרי לבני אדם רגילים נעשה בידי ישות יוצאת מהכלל. אולם הישות הזו היא אלוהית. האנושיות לא יוצאת מהכלל, אלא שהאלוהיות שונה מהאנושיות. זה שרוח הקודש משתמשת בו גם ניחן באנושיות רגילה, אך הוא לא מסוגל לעשות את העבודה הזו. בכך טמון ההבדל. ייתכן שאתם אומרים: "אלוהים לא אל על-טבעי. הוא לא עושה שום דבר על-טבעי. אלוהינו אומר דברים מעשיים ואמיתיים, והוא באמת ובתמים הלך אל הכנסייה כדי לעבוד. בכל יום, הוא מדבר אלינו פנים אל פנים, ופנים אל פנים, הוא מצביע על מצבנו – אלוהינו באמת אמיתי! הוא חי איתנו. הכל רגיל כל כך. למעשה, דבר לא מראה שהוא אלוהים. יש אפילו רגעים שבהם הוא מתכעס, ואנחנו חוזים במלכותיות וחרון האף שלו, וכשהוא מחייך, אנחנו רואים את סבר פניו המחייך. הוא אלוהים עצמו שיש לו דמות מוחשית, שעשוי בשר ודם, שהוא אמיתי וממשי." כשאתם נושאים עדות כזו, העדות שלכם לא שלמה. כיצד היא תועיל לאחרים? אם אתם לא יכולים להעיד על הסוד והמהות של עבודתו של אלוהים עצמו, אתם לא נושאים עדות! מעל הכל, נשיאת עדות דורשת שתדברו על מה שאתם יודעים על עבודתו של אלוהים, על האופן שבו אלוהים כובש בני אדם, על האופן שבו הוא מושיע בני אדם, על האופן שבו הוא משנה בני אדם, ועל האופן שבו הוא מכוון בני אדם להיווכח, ומאפשר להם להיכבש, להפוך למושלמים ולזכות בישועה. נשיאת עדות פירושה דיבור על עבודתו של אלוהים ועל כל מה שחוויתם. רק עבודתו של אלוהים מייצגת אותו, ורק עבודתו יכולה לגלות בפומבי את כל כולו. עבודתו נושאת עליו עדות. עבודתו ואמירותיו מייצגות ישירות את רוח האל, העובדה שהוא עושה מבוצעת בידי רוח האל, והדברים שהוא אומר נאמרים מפי רוח האל. אלה דברים שרק נחווים דרך בשרו ודמו של אלוהים. למעשה, אלה הם ביטויים של רוח האל. העבודה שאלוהים עושה והדברים שהוא אומר מייצגים את מהותו. אם אלוהים לא היה מדבר או עובד לאחר שהוא לבש דמות של בשר ודם בקרב בני האדם, ואז הוא היה דורש מכם להכיר את ממשותו, את הרגילות שלו ואת כול יכולתו, האם הייתם מסוגלים לעשות זאת? האם הייתם מסוגלים לדעת מה מהותה של רוח האל? האם הייתם מסוגלים לדעת מה מאפייניו? רק בזכות שחוויתם כל שלב בעבודתו, הוא דורש מכם לשאת עליו עדות, ואילו לא הייתם חווים זאת, הוא לא היה מציב לכם דרישות כאלה. לפיכך, כשאתם נושאים עדות על אלוהים, אתם לא עושים זאת כדי להעיד על האנושיות הרגילה שלו כלפי חוץ, אלא כדי לעיד על העבודה שהוא עושה, ועל הנתיב שהוא מוביל. אתם עושים זאת כדי להעיד על האופן שהוא כבש אתכם, ועל ההיבטים שבהם הוא הפך אתכם למושלמים. זו העדות שאני רוצה שתישאו. אם תזעקו בכל אשר אתם פונים: "אלוהינו בא לעבוד. הוא באמת מעשי! הוא זכה בנו ללא כל דבר על-טבעי או אותות ומופתים!" אחרים ישאלו: "מה כוונתכם כשאתם אומרים שהוא לא מציג אותות ומופתים? האם הוא יכול לכבוש אתכם מבלי להראות אותות ומופתים?" ואתם תאמרו: "מה שהוא עושה הוא לדבר. הוא כבש אותנו מבלי להראות לנו אף אותות ומופתים – עבודתו כבשה אותנו." בסופו של דבר, אם אתם לא מסוגלים לומר שום דבר בעל תוכן, ואם אתם לא יכולים לדבר באופן ספציפי, האם אתם נושאים עדות? כשהאל המעשי כובש בני אדם, דבריו האלוהיים הם אלה שכובשים את בני האדם. האנושיות לא יכולה להשיג זאת, זה לא דבר שבן תמותה יכול להשיג, ואפילו בני האדם בעלי האיכות הגבוהה ביותר לא מסוגלים לעשות זאת, מכיוון שאלוהיותו נעלה מכל יציר נברא. בעיני בני האדם, זה יוצא מהכלל. אחרי הכל, הבורא נעלה מכל יציר נברא. נאמר שתלמידים לא יכולים להתעלות על מוריהם. יצירים נבראים לא יכולים להתעלות על הבורא. אם הייתם מתעלים עליו הוא לא היה מסוגל לכבוש אתכם – הוא יכול לכבוש אתכם משום שהוא נעלה מכם. מי שיכול לכבוש את כל האנושות הוא הבורא, ואף אחד לא יכול לעשות את העבודה הזו מלבדו. זו עדות. זו עדות כמו זו שעליכם לשאת. אתם חוויתם כל שלב של ייסורים, משפט, זיכוך, ניסיונות, עכבות וצרות, וזכיתם בכיבוש, והנחתם בצד את הסיכויים העתידיים של הבשר והדם, את המניעים האישיים שלכם ואת העניינים האישיים של הבשר והדם – במילים אחרות, דברי האל כבשו את לבם של כל בני האדם. על אף שחייהם לא צמחו במידה שהוא דרש, אתם יודעים את הדברים האלה, והדברים שהוא עושה משכנעים אתכם לחלוטין – לכן, זוהי עדות, והעדות הזו אמיתית! העבודה שאלוהים בא לעשות – המשפט והייסורים – נועדו לכבוש את האדם, אך הוא גם חותם את עבודתו, מסיים את העידן ומבצע את הפרק האחרון של עבודתו. הוא מסיים את העידן כולו, מושיע את האנושות כולה, גואל את האנושות מחטא לחלוטין וזוכה לגמרי באנושות שאותה הוא ברא. זה מה שעליכם לשאת עליו עדות.

חוויתם כל כך הרבה מעבודתו של אלוהים, ראיתם אותה במו עיניכם, וחוויתם אותה באופן אישי, ולכן כמה חבל יהיה אם בסופו של דבר, אפילו לא תוכלו למלא את התפקיד שאתם אמורים למלא. בעתיד, כשהבשורה תופץ, עליכם להיות מסוגלים לדבר על מה שאתם יודעים, להעיד על כל מה שזכיתם בו בלבכם ולהשקיע בכך כל מאמץ. זה מה שיציר נברא צריך להשיג. מה חשיבותו של השלב הזה בעבודתו של אלוהים? מה ההשפעה שלו? כמה ממנו מתבצע באדם? מה בני האדם צריכים לעשות? כשתוכלו לדבר בבירור על כל העבודה שאלוהים בהתגלמותו עשה לאחר שהוא בא אל פני האדמה, העדות שלכם תושלם. כשתוכלו לדבר בבירור על חמשת הדברים האלה – החשיבות, התוכן, המהות של עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים שמיוצג בעבודה ועקרונות עבודתו – זה יוכיח שאתם מסוגלים לשאת עדות, ושאתם באמת יודעים את כל זה. הדרישות שלי מכם לא מוגזמות, וכל מי שבאמת עוסק בחיפוש עומד בהן. אם אתם נחושים להימנות על עדיו של אלוהים, עליכם להבין מה אלוהים מתעב ומה אלוהים אוהב. חוויתם הרבה מעבודתו, ובאמצעות העבודה הזו, עליכם להכיר את טבעו ואת מה שהוא מתעב ואוהב, להבין את רצונו ואת דרישותיו מהאנושות, ולהשתמש בכך כדי להעיד עליו ולמלא את חובתכם. ייתכן שאתם רק אומרים, "אנחנו מכירים את אלוהים, משפטו וייסוריו כל כך חמורים, דבריו כל כך מחמירים והם צודקים ומלכותיים, ואף אדם לא מסוגל לחלל אותם." אך האם הם מקיימים את האדם בסופו של דבר? מה השפעתם על בני האדם? האם אתם באמת יודעים שהעבודה הזו טובה? האם המשפט והייסורים של אלוהים מסוגלים לחשוף את הטבע שלכם? האם הם מסוגלים לחשוף את המרדנות שלכם? האם הם מסוגלים לגרש את הדברים האלה בקרבכם? למה תהפכו ללא המשפט והייסורים של אלוהים? האם אתם באמת יודעים עד כמה השטן השחית אתכם? זה כל מה שאתם צריכים להצטייד בו ולדעת כיום.

עכשיו לא הזמן לאמונה באלוהים כמו זו שקיימת בדמיונכם: אתם לא צריכים רק לקרוא את דברי האל, להתפלל, לשיר, לרקוד, למלא את חובתכם ולחיות חיים של אנושיות רגילה... האם ייתכן שהדברים יהיו כל כך פשוטים? מה שחשוב הוא ההשפעה – לא כמות הדברים שאתם עושים, אלא האופן שבו אתם יכולים באמת להשיג את ההשפעה הטובה ביותר. אתם אולי מסוגלים לדבר על קצת ידע כשספר בידכם, אך כשאתם מניחים אותו, אין לכם ידע כלל. אתם מסוגלים לומר רק מילים ודוקטרינות, ואין לכם ידע על חוויות. כיום, עליכם לתפוס מה הדברים המהותיים – זה חלק מהותי מהיווכחותכם במציאות! אך לפני כל דבר אחר, עשו את האימון הבא: ראשית, קראו את דברי האל – נסו להבין את המונחים הרוחניים שהם כוללים, מצאו את החזיונות עיקריים בהם, זהו את החלקים של הנתיב לנוהג וחברו אותם. חפשו כל אחד ואחד מהם, והיווכחו בהם במהלך החוויות שלכם. אלה הדברים המרכזיים שעליכם לתפוס. אחד מהנוהגים החיוניים ביותר בעת האכילה והשתייה מדברי האל הוא להיות מסוגלים לאתר את החלקים העיקריים הנוגעים לחזיונות, וכן להיות מסוגלים לאתר את החלקים העיקריים הנוגעים לנוהג לאחר קריאת אחת מאמירותיו של אלוהים, ולהשתמש בחזיונות כבסיס ולהשתמש בנוהג כהכוונה בחייכם. כל זה מה שחסר לכם יותר מכל, וזו גם הבעיה החמורה ביותר בכם – בלבכם, אתם ממעטים לשים לכך לב. כולכם שרויים במצב הבא: אתם עצלים וחסרי מוטיבציה, אתם לא מוכנים לשלם מחיר או שאתם ממתינים באופן פסיבי. יש בני אדם שאפילו מתלוננים. הם לא מבינים את המטרות והחשיבות של עבודתו של אלוהים, וקשה להם לעסוק בחיפוש האמת. בני אדם כאלה מתעבים את האמת, והם יסולקו בסופו של דבר. אף אחד מהם לא יכול להפוך למושלם, ואף אחד מהם לא ישרוד. אם בני האדם לא יהיו נחושים כלל להיאבק בהשפעתו של השטן, אין דבר שיכול לעזור להם!

התשובה לשאלה אם עיסוקכם היה יעיל נקבעת לפי עיסוקכם כיום, והדברים שיש לכם כעת. אלה הדברים שמשמשים לקביעת קצכם, כלומר אפשר לראות את קצכם במחיר ששילמתם ובדברים שעשיתם. קצכם יתגלה לכם לפי עיסוקכם, אמונתכם ומה שעשיתם. ביניכם, יש בני אדם רבים שכבר לא יוכלו לזכות בישועה, מכיוון שהיום הוא העת לחשיפת קצם של בני האדם, ולא אעבוד בטיפשות ולא אוביל את בני האדם שלא יכולים לזכות בישועה אל העידן הבא. תהיה עת שבה עבודתי תסתיים. לא אעבוד על הגוויות המצחינות האלה, הנעדרות רוח חיים, שלא יכולות לזכות בישועה. כיום, אנחנו נמצאים באחרית הימים של ישועת האדם, ואני לא אעשה עבודה חסרת תועלת. אל תמחו נגד השמיים והארץ – סוף העולם מתקרב, והוא בלתי נמנע. הדברים הגיעו לשלב הזה, ואין דבר שאתם, כבני אדם, יכולים לעשות כדי לעצור אותם. אתם לא יכולים לשנות אותם כרצונכם. אתמול, לא שילמתם את המחיר, לא עסקתם מחיפוש ולא הייתם נאמנים. היום, הגיעה העת, ואתם לא יכולים לזכות בישועה, ומחר, תסולקו. אין לכם מרחב תמרון לזכייה בישועה. על אף שלבי רך ושאני מנסה ככל יכולתי להושיע אתכם, אם אתם לא נאבקים או חושבים כלל על עצמכם, איך זה קשור אליי? בני האדם שיכולים רק לחשוב על בשרם ודמם ואוהבים נוחות, בני האדם שאמונתם מעורפלת, בני האדם שעוסקים ברקיחת שיקויים ובכישוף, בני האדם הפרוצים, המרופטים והבלויים, בני האדם שגונבים קורבנות ליהוה ואת רכושו, בני האדם שאוהבים שוחד, בני האדם שחולמים בעצלתיים על עלייה לשמיים, בני האדם שהם כל כך יהירים ושחצנים, ואשר חותרים רק לפרסום ועושר שלהם עצמם, בני האדם שמפיצים מילים גסות רוח, בני האדם שמחללים את קדושתו של אלוהים עצמו, בני האדם שלא עושים דבר מלבד מתיחת ביקורת על אלוהים עצמו והכפשתו, בני האדם שנאספים עם אחרים ומנסים להפוך לעצמאים, בני האדם שמרוממים את עצמם מעל אלוהים, הגברים והנשים הצעירים, הגברים והנשים בגיל העמידה, והגברים והנשים הקשישים שהם קלי הדעת ולכודים בעוונות, הגברים והנשים שנהנים מפרסום ועושר אישיים ועוסקים בחיפוש מעמד אישי בקרב בני האדם, בני האדם חסרי החרטה שלכודים בחטא – הם כולם לא יכולים לזכות בישועה, הלא כן? המופקרות, החטאים, רקיחת השיקויים, הכישוף, הגידוף והמילים גסות הרוח מתפרעים בקרבכם, דברי האמת והחיים נרמסים בקרבכם, והשפה הקדושה מחוללת בקרבכם. גויים שכמותכם, המלאים בטינופת ומרדנות! מה יהיה סופכם? איך בני האדם שאוהבים את הבשר והדם, שמבצעים מעשים מרושעים של בשר ודם ולכודים במופקרות מעזים להמשיך לחיות? אתם לא יודעים שאנשים כמוכם הם שרצים שלא יכולים לזכות בישועה? מה מעניק לכם את הסמכות לבוא בדרישות? עד כה, לא היה כל שינוי בבני האדם שלא אוהבים את האמת ורק אוהבים את הבשר והדם – אם כך, כיצד ייתכן שבני האדם האלה יזכו בישועה? אפילו היום, בני האדם שלא אוהבים את דרך החיים, שלא מרוממים את אלוהים ולא נושאים עליו עדות, שזוממים לשפר את מעמדם שלהם, שמהללים את עצמם – הם נשארו בלא שינוי, הלא כן? מה הערך בהושעתם? השאלה אם האדם יכול לזכות בישועה לא תלויה בשאלה כמה אתם מוסמכים או בשאלה כמה שנים עבדתם, וקל וחומר שהיא לא תלויה במספר ההסמכות שלכם. היא תלויה בשאלה אם הייתה לעיסוקכם השפעה כלשהי. עליכם לדעת שבני האדם שזוכים בישועה הם העצים שנושאים פרי, ולא העצים השופעים בעלים ובפרחים שלא נושאים פרי. אפילו אם ביליתם שנים בנדידה ברחובות – אז מה? איפה העדות שלכם? יראתכם את אלוהים נחותה בהרבה בהשוואה לאהבתכם את עצמכם ולתשוקותיכם – בני אדם כמוכם הם מנוונים, הלא כן? איך ייתכן שתהיו אות ומופת לישועה? האופי שלכם לא ניתן לשינוי, אתם מרדנים מדי, ולא ניתן להושיע אתכם! בני אדם כאלה יסולקו, הלא כן? היום שבו עבודתי תסתיים יהיה גם היום האחרון של חייכם, הלא כן? עשיתי עבודה כה רבה ואמרתי דברים כה רבים בקרבכם – כמה מזה חדר לאוזניכם? לכמה מזה נשמעתם אי-פעם? כשעובדתי תסתיים, זו תהיה גם העת שבה תפסיקו להתנגד לי ולהתייצב נגדי. במהלך עבודתי, אתם תמיד פועלים נגדי, ואתם לעולם לא מצייתים לדבריי. אני עושה את עבודתי, ואתם עושים את עבודתכם שלכם ומקימים לכם מלכות קטנה משלכם. להקת שועלים וכלבים שכמותכם – כל מה שאתם עושים הוא נגדי! אתם תמיד מנסים לחבק רק את בני האדם שאוהבים רק אתכם – איפה היראה שלכם? כל מה שאתם עושה הוא ערמומי! אין לכם כל ציות או יראה, וכל מה שאתם עושים הוא ערמומי ומחלל קודש! האם בני אדם כאלה יכולים לזכות בישועה? גברים תאוותנים ולא מוסריים מבחינה מינית תמיד רוצים להשתמש בפרוצות המיופייפות ל"הנאתם" שלהם. אני לא אושיע שדים כאלה, שאינם מוסריים מבחינה מינית. אני שונא אתכם, שדים מזוהמים. התאוותנות והמיופייפות שלכם הורידו אתכם אל הגיהינום – מה אתם יכולים לומר להגנתכם? אתם שדים מזוהמים ורוחות רעות כל כך אכזריים! אתם דוחים! איך ייתכן שאשפה כזו תוכל לזכות בישועה? האם בני האדם שנפלו לפח החטאים עדיין יכולים לזכות בישועה? האמיתות האלה, הדרך הזו, והחיים האלה לא מושכים אתכם כהוא זה. אתם נמשכים לחטאים, לכסף, למעמד, לפרסום ורווח, להנאות הבשר והדם, לגברים יפי מראה ולנשים מיופייפות. מה הופך אתכם לכשירים להיכנס למלכותי? צלמכם אפילו גדול מצלם אלוהים, מעמדכם מרומם ממעמדו של אלוהים, והיוקרה שלכם בקרב בני האדם אפילו רמה מכל זה – הפכתם לאלילים שבני האדם האלה עובדים. הפכתם לארכי-מלאך, הלא כן? ברגע שבו קצם של בני האדם ייחשף, שהוא גם הרגע שבו עבודת הישועה תיחתם, רבים מכם יהיו גוויות שלא יכולות לזכות בישועה ואשר יש לסלק אותן. במהלך עבודת הישועה, אני אדיב וטוב אל כל בני האדם. כשהעבודה תסתיים, יתגלה קצם של בני אדם מסוגים שונים, ובאותה עת, לא אהיה אדיב וטוב, מכיוון שקצם של בני האדם כבר התגלה, מכיוון שכל אדם ימוין לפי סוגו, ולא יהיה טעם בעשיית עוד עבודת ישועה. הסיבה היחידה לכך תהיה שעידן הישועה חלף. מפני שהוא יחלוף, הוא לא יחזור עוד.

הערות שוליים:

א. הטקסט המקורי משמיט את המילים "לא מוסרי."

ב. הטקסט המקורי משמיט את המילים "עליכם לדעת."

ג. הטקסט המקורי משמיט את המילים "בני האדם חשבו ש-."

מתוך:בשורת מלכות השמיים

אלו ואלו דברי אלוהים חיים-דברי אלוהים באחרית הימים-קטעי קריאה