1. האנושות, שהושחתה עמוקות על ידי השטן, אינה יודעת שיש אלוהים וחדלה לעבוד את אלוהים. בראשית, כשנבראו אדם וחווה, כבודו של יהוה ועדותו של יהוה היו נוכחים בכל. אך לאחר שהושחת, איבד האדם את הכבוד והעדות מפני שהכל התמרדו נגד אלוהים וחדלו כליל לירוא אותו. עבודת הכיבוש של היום היא להחזיר את כל העדות והכבוד ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זהו הדבר שיש לעשות בשלב זה של עבודה. כיצד בדיוק עתידה האנושות להיכבש? הדבר ייעשה על ידי שימוש בעבודה זו של מלים לשכנוע מלא של האדם; בעזרת גילוי, שיפוט, ייסורים וקללה ללא רחמים כדי להכניעו עד היסוד; ועל ידי גילוי מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שיוכל להכיר את אי-הצדק והזוהמה של האנושות שישמשו כדי להדגיש את טבעו הצודק של אלוהים. בעיקר, יהיה זה השימוש בדברים אלה שכובש את האדם ומשכנע אותו באופן מלא. מלים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, ועל כל מי שמקבל כיבוש לקבל את ההכאה והשיפוט של המלים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בדיוק על בני האדם לשתף פעולה? על ידי אכילה ושתייה של דברים אלה ביעילות והבנתם. בני אדם אינם יכולים להיכבש בעצמם. עליהם ללמוד להכיר, מתוך אכילתם ושתייתם של דברים אלה, את השחיתות והזוהמה שלהם, את מרדנותם ואי-צדקתם, וליפול בפני אלוהים. אם תוכל להבין את רצון אלוהים ואחר כך לנהוג לפיו, ויתרה מכך, להיות בעל חזון, ואם תוכל להישמע לחלוטין לדברים אלה ולא להפעיל שום בחירה שלך, הרי שתיכבש. ודברים אלה הם שיכבשו אותך. מדוע איבדה האנושות את העדות? מפני שלאיש אין אמונה באלוהים ואיש אינו מחזיק עוד את אלוהים בלבו. כיבוש האנושות פירושו לגרום לבני האדם לשקם את האמונה הזו. בני אדם נוטים תמיד אל העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם חפצים בדברים רבים מדי לעתידם, ויש להם דרישות מוגזמות רבות מדי. הם חושבים תמיד על בשרם ומתכננים למענו, ולעולם אינם מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. לבם נלכד בידי השטן, הם איבדו את יראתם כלפי אלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אך האדם נברא על ידי אלוהים. כך, איבד האדם את העדות, כלומר, איבד את כבודו של אלוהים. מטרת כיבושה של האנושות היא לתפוס מחדש את כבוד יראתו של האדם כלפי אלוהים.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
2. עבודת הכיבוש הנוכחית היא עבודה שנועדה להבהיר מה יהיה סופו של האדם. מדוע אני אומר שהייסורים והשיפוט של היום הם השיפוט בפני הכס הלבן הגדול של אחרית הימים? האם אינכם רואים זאת? מדוע עבודת הכיבוש היא השלב האחרון? האם לא בדיוק כדי להביא לידי ביטוי מה יהיה סופו של כל סוג של בני אדם? האם לא כדי לאפשר לכל אחד, במהלך עבודת הכיבוש של הייסורים והשיפוט, להראות את אופיו האמיתי ואחר כך להיות מסווג על פי מינו? במקום לומר שזהו כיבוש האנושות, ייתכן שמוטב לומר שהדבר מראה מה יהיה סופו של כל סוג של בני אדם. כלומר, זהו שיפוט על חטאיהם שאחריו ניתן לראות את סוגי בני האדם השונים, וכך להחליט אם הם רשעים או צדיקים. לאחר עבודת הכיבוש באה עבודת תגמול הטוב וענישת הרע: בני אדם הנשמעים לחלוטין, כלומר אלה שנכבשו לחלוטין, יועברו לשלב הבא של הפצת העבודה לתבל כולה; אלה שלא נכבשו יועברו לחשכה ואסון יפקוד אותם. כך, בני האדם יסווגו על פי מינם, עושי הרע יקובצו עם הרוע, ולעולם לא יראו עוד את אור השמש, והצדיקים יקובצו עם הטוב, על מנת לקבל אור ולחיות לנצח באור. הסוף קרב לכל הדברים, סופו של האדם הוצג בבירור מול עיניו, וכל הדברים יסווגו על פי מינם. כיצד אם כן יכולים בני האדם להימלט מלסבול את הסיווג הזה? חשיפת הסוף לכל סוג של בני אדם נעשית כשהסוף קרוב לכל הדברים, במהלך עבודת כיבוש התבל כולה (כולל כל עבודת הכיבוש החל מן העבודה הנוכחית). חשיפה זו של קץ האנושות כולה, נעשית בפני כס השיפוט, במהלך הייסורים ובמהלך עבודת הכיבוש של אחרית הימים.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
3. סופו של האדם אינו דבר שנקבע מראש מאז בריאת העולם. הסיבה לכך היא כי בראשית היה סוג אחד בלבד, שנקרא ביחד "אנושות", ומכיוון שהאדם לא הושחת על ידי השטן בתחילה, וכל בני האדם חיו באורו של אלוהים, מבלי שהחושך יפקוד אותם. אך לאחר שהאדם הושחת על ידי השטן, כל הסוגים והמינים של בני האדם נפוצו על פני כל האדמה – כל הסוגים והמינים של בני האדם שבאו מן המשפחה ששמה הקולקטיבי הוא "אנושות", שהורכבה מגברים ונשים. כולם הונחו על ידי אבותיהם לסטות מדרכם של אבותיהם הראשונים – האנושות שהורכבה מזכר ונקבה (כלומר, אדם וחווה המקוריים, אבותיהם הראשונים). בימים ההם, בני האדם היחידים שהונחו על ידי יהוה לחיות על פני האדמה היו בני ישראל. סוגי בני האדם השונים שהופיעו מתוך כלל ישראל (כלומר מהשבט המקורי) איבדו לאחר מכן את הנהגתו של יהוה. עמים קדומים אלה, בורים לחלוטין בענייני העולם האנושי, הלכו יחד עם אבותיהם לחיות בשטחים שתבעו לעצמם, עד עצם היום הזה. לפיכך, הם אינם יודעים עדיין כיצד סטו מדרכו של יהוה וכיצד הושחתו עד עצם היום הזה על ידי כל מיני שדים מטונפים ורוחות רעות. למי שהושחת והורעל באופן העמוק ביותר עד כה, כלומר למי שלא ניתן להצילו בסופו של דבר, לא תהיה ברירה אלא ללכת עם אבותיו – השדים המטונפים שהשחיתו אותו. מי שניתן להצילו בסופו של דבר, יילך אל היעד הראוי לאנושות, כלומר אל הקץ השמור לאלה שנושעו ושנכבשו. הכל ייעשה כדי להושיע את כל מי שניתן להושיעו, אך הברירה היחידה של אותם בני אדם חסרי רגישות וחשוכי מרפא, תהיה ללכת בעקבות אבותיהם אל בור הייסורים חסר התחתית. אל תחשוב שסופך נקבע מראש בהתחלה ונחשף רק כעת. אם אתה חושב כך, האם שכחת כי במהלך בריאתה של האנושות בתחילה, לא נברא סוג שטני נפרד? האם שכחת כי נבראה רק אנושות אחת, המורכבת מאדם וחווה (כלומר, נבראו רק זכר ונקבה)? אלו היית צאצא של השטן מלכתחילה, האם משמעות הדבר לא היתה שכאשר יהוה ברא את האדם הוא כלל בתוכו קבוצה שטנית? האם יכול היה לעשות דבר כזה? הוא ברא את האדם למען עדותו; הוא ברא את האדם למען כבודו. מדוע שיברא במתכוון סוג של צאצאי שטן שיתנגדו לו בכוונה תחילה? האם ייתכן שיהוה עשה זאת? אם כן, מי יכול היה לומר שהוא אל צודק? כשאני אומר כעת שחלקכם יילך עם השטן בסופו של דבר, אין פירוש הדבר שהייתם עם השטן מלכתחילה, אלא פירושו ששקעתם לשפל כה עמוק עד שגם אם אלוהים ניסה להושיע אתכם, בכל זאת לא הצלחתם לזכות בישועה זו. אין ברירה אלא לסווג אתכם עם השטן. הסיבה היחידה לכך היא שאינכם ניתנים להצלה, ולא שאלוהים אינו צודק כלפיכם, כלומר, לא שאלוהים קבע בכוונה תחילה את גורלכם כהתגלמות השטן ואחר כך מסווג אתכם עם השטן ורוצה מתוך כוונה שתסבלו. זו אינה האמת הפנימית של עבודת הכיבוש. אם בכך אתה מאמין, הבנתך מאוד חד-צדדית!
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
4. השלב האחרון של הכיבוש נועד להושיע בני אדם וכן לגלות את סופם של בני האדם. הוא נועד לחשוף את הניוון של בני האדם באמצעות שיפוט וכך לגרום להם להתחרט, לקום ולעסוק בחיפוש אחר החיים והדרך הנכונה לחיי אדם. הוא נועד לעורר את לבם של קהי החושים והטיפשים ולהראות, באמצעות שיפוט, את מרדנותם. אולם, אם בני האדם בכל זאת אינם מסוגלים להתחרט, בכל זאת אינם מסוגלים לעסוק בחיפוש אחר הדרך הנכונה לחיי אדם ואינם מסוגלים להשליך מעליהם את השחיתויות האלה, הם יהיו לאובייקטים שאינם ניתנים להצלה, שהשטן יבלע אותם. זוהי משמעות הכיבוש – להושיע בני אדם וכן להראות את סופם. סוף טוב, סוף רע – כולם מתגלים באמצעות עבודת הכיבוש. התשובה לשאלה אם בני האדם ייוושעו או יקוללו, מתגלה כולה במהלך עבודת הכיבוש.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
5. אחרית הימים היא הזמן שבו כל הדברים יסווגו על פי מינם באמצעות כיבוש. כיבוש הוא עבודת אחרית הימים; במלים אחרות, שיפוטו של כל אדם על חטאיו הוא עבודת אחרית הימים. שאם לא כן, כיצד ניתן לסווג בני אדם? עבודת הסיווג הנעשית בקרבכם היא תחילתה של עבודה כזו בתבל כולה. לאחר מכן, בני אדם מכל הלאומים בכל מקום יהיו גם הם כפופים לעבודת הכיבוש. פירוש הדבר הוא שכל אדם בבריאה יסווג על פי מינו ויבוא בפני כס השיפוט, להישפט. אין אדם או דבר שיכול לחמוק מלסבול את הייסורים והשיפוט האלה, ואין אדם או דבר שיכול לעקוף את הסיווג הזה על פי מין; הכל יסווגו לסוגים. הסיבה לכך היא שסופם של כל הדברים קרוב וכל השמיים והארץ מגיעים לסיומם. כיצד יכול האדם לחמוק מסוף קיומו?
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
6. ברגע זה אני נעזר בעבודתם של אנשים אלה בסין כדי לגלות את כל טבעם המרדני ולחשוף את מלוא כיעורם. זהו הרקע לאמירת כל הדברים שברצוני לומר. לאחר מכן אעשה את השלב הבא של עבודת כיבוש התבל כולה. בעזרת שיפוטי כלפיכם, אשפוט את רשעותו של כל אדם בתבל, מפני שאתם נציגי המרדנים בקרב האנושות. מי שאינו יכול לעמוד במשימה יהיה לניגוד וכלי שרת בלבד, ואילו מי שיכול, ינוצל כראוי. מדוע אני אומר שמי שאינו יכול לעמוד במשימה ישמש כניגוד בלבד? מפני שדבריי ועבודתי הנוכחיים מכוונים כולם לרקע שלכם ומפני שנעשיתם לנציגיהם ותמציתם של המרדנים בקרב האנושות. מאוחר יותר, אקח את הדברים האלה שכובשים אתכם למדינות זרות ואכבוש בעזרתם את האנשים ששם, אך אתם לא תזכו בהם. האם הדבר לא יגרום לכם להיות ניגוד? טבעה המושחת של האנושות כולה, מעשיו המרדניים של האדם, דמותו ופניו המכוערות של האדם, כולם מתועדים היום בדברים המשמשים כדי לכבוש אתכם. לאחר מכן אכבוש בעזרת הדברים האלה את אנשיהם של כל לאום וכל דת, מפני שאתם הדוגמה, התקדים. אולם, לא התכוונתי לנטוש אתכם; אם לא תצליחו בחיפושכם ולפיכך תוכיחו את עצמכם כחשוכי מרפא, האם לא תהיו פשוט כלי שרת וניגוד?
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
7. היום האמונה היא שמאפשרת לך להיכבש, והכיבוש הוא שמאפשר לך להאמין בכל מעשה של יהוה. רק בזכות האמונה אתה מקבל ייסורים וענישה מסוג זה. באמצעות ייסורים וענישה אלה, אתה נכבש ונעשה למושלם. ללא הייסורים והשיפוט מן הסוג שאתה מקבל היום, אמונתך תהיה לשווא. מכיוון שאינך מכיר את אלוהים, אין זה משנה עד כמה תאמין בו, אמונתך עדיין לא תהיה אלא ביטוי ריק מתוכן שאינו מבוסס על המציאות. רק לאחר שתקבל עבודת כיבוש מסוג זה, שתעשה אותך לממושמע לחלוטין, תהיה אמונתך אמיתית ומהימנה ולבך יפנה אל אלוהים. גם אם תישפט או תקולל רבות בגלל המלה הזו, "אמונה", יש לך אמונת אמת, ואתה מקבל את הדבר האמיתי, הממשי והיקר ביותר. הסיבה לכך היא שרק במהלך שיפוט אתה רואה את היעד הסופי של מה שברא אלוהים; בשיפוט זה אתה רואה שאת הבורא יש לאהוב; בעבודת כיבוש זו אתה רואה את זרוע אלוהים; בכיבוש זה אתה מגיע להבנה מלאה של חיי האדם; בכיבוש זה אתה זוכה בדרך הנכונה לחיי האדם ומגיע להבנה של המשמעות האמיתית של המלה "אדם"; רק בכיבוש זה אתה רואה את טבעו הצודק של האל הכול יכול ואת פניו היפהפיים והנהדרים; בעבודת כיבוש זו אתה לומד על מקור האדם ומבין את כל "ההיסטוריה בת האלמוות" של האנושות; בכיבוש זה אתה מגיע להבנה של אבות האנושות והמקור לשחיתותה של האנושות; בכיבוש זה אתה מקבל שמחה ונחמה וכן ייסורים, משמעת ודברי נזיפה אינסופיים מן הבורא לאנושות שברא; בעבודת כיבוש זו אתה זוכה לברכות ומקבל את האסונות שעל האדם לקבל... האם כל זה אינו בזכות מעט האמונה שיש לך? לאחר שזכית בדברים האלה, האם אמונתך לא גדלה? האם לא זכית בכמות עצומה?
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
8. אולי היית אומר שלולא היתה לך אמונה, לא היית סובל ייסורים או שיפוט מסוג זה. אך עליך לדעת שללא אמונה, לא רק שלא היית יכול לקבל ייסורים מסוג זה או דאגה מסוג זה מן האל הכול יכול, אלא היית מאבד לנצח את ההזדמנות לראות את הבורא. לעולם לא היית מכיר את מקור האנושות ולא היית מבין את חשיבותם של חיי אדם. גם אם גופך ימות ונשמתך תצא, בכל זאת לא תבין את כל מעשי הבורא. עוד פחות מכך תדע, כי הבורא עשה עבודה כה גדולה על פני האדמה לאחר שיצר את האנושות. כבן לאנושות הזו שהוא יצר, האם אתה מוכן ליפול כך, מבלי להבין, אל תוך החושך ולסבול עונש נצחי? אם תפריד את עצמך מן הייסורים והשיפוט של היום, במה תפגוש? האם אתה חושב כי לאחר שנפרדת מן השיפוט הנוכחי, תוכל לחמוק מן החיים הקשים האלה? האם אין זו אמת שאם תעזוב את "המקום הזה", הדבר שבו תפגוש הוא עינוי וכאב או פגיעות אכזריות שייגרמו על ידי השטן? האם ייתכן שתפגוש בימים ולילות בלתי נסבלים? האם אתה חושב שרק מפני שתחמוק מן השיפוט הזה היום, תוכל לחמוק לנצח מן העינוי העתידי הזה? מה יהיה הדבר שייקרה בדרכך? האם זה אכן יכול להיות מחוז החפץ האידיאלי שאתה מקווה לו? האם אתה חושב שתוכל לחמוק מן הייסורים הנצחיים המאוחרים יותר רק על ידי כך שתברח מן המציאות, כפי שאתה עושה? אחרי היום הזה, האם תוכל אי-פעם למצוא שוב הזדמנות כזו וברכה כזו? האם תוכל למצוא אותן כשאסון יפקוד אותך? האם תוכל למצוא אותן כשכל האנושות תיכנס למנוחה? חייך המאושרים הנוכחיים והמשפחה הקטנה וההרמונית שלך – האם הם יכולים לשמש תחליף ליעדך הנצחי בעתיד? אם יש לך אמונה אמיתית, ואם תזכה בדברים רבים בזכות אמונתך, הרי שאלה הם כל הדברים שעליך – יציר נברא – לזכות בהם וכן הדברים שהיו צריכים להיות לך. כיבוש מסוג זה הוא המועיל ביותר לאמונתך ולחייך.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
9. כיום, עליכם להיות מודעים לאופן שבו יש להיכבש, ולאופן שבו בני אדם מתנהלים לאחר שהם נכבשו. אתם אולי אומרים שנכבשתם, אבל האם תוכלו להישמע עד מוות? עליכם להיות מסוגלים להישמע לאלוהים עד הסוף גם אם אין לכם סיכויים עתידיים, ואסור לכם לאבד את האמונה באלוהים בלי קשר לסביבתכם. בסופו של דבר, עליכם להשיג שני היבטים של עדות: עדותו של איוב – צייתנות עד מוות – ועדותו של פטרוס – אהבה עילאית כלפי אלוהים. מהיבט אחד, עליכם להיות כמו איוב: לא היה לו רכוש חומרי, והוא נתקף בכאב הבשר, אך הוא בכל זאת לא זנח את שמו של יהוה. זו עדותו של איוב. פטרוס אהב את אלוהים עד מותו. כשהוא מת – כשהוא נצלב – הוא עדיין אהב את אלוהים. הוא לא חשב על סיכוייו העתידיים ולא עסק בתקוות לתהילה או במחשבות ראוותניות, והוא שאף רק לאהוב את אלוהים ולהישמע לכל הסדריו של אלוהים. זה הרף שעליכם לעמוד בו כדי שתיחשבו כמי שנשא עדות וכדי שתהפכו מושלמים לאחר כיבושכם. אילו בני האדם כיום ידעו באמת את מהותם ומעמדם, האם הם היו בכל זאת מחפשים סיכויים עתידיים ותקוות? מה שעליכם לדעת הוא זה: גם אם אלוהים לא יהפוך אותנו למושלמים, עלינו להיות חסידי האל. כל דבר שהוא עושה כעת הוא טוב ולמעננו, כדי שהטבע שלנו יוכל להשתנות ונוכל להיפטר מהשפעתו של השטן, כדי לאפשר לנו לחיות בארץ הזוהמה אך להיפטר מהטומאה, להתנער מהזוהמה ומהשפעתו של השטן, כדי לאפשר לנו להשאיר את השפעת השטן מאחורינו.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
10. למעשה, הפיכת בן אדם למושלם מתבצעת במקביל לכיבושו: כשאתם נכבשים, מושגות גם ההשפעות הראשונות של עשייתכם למושלמים. כשיש פער בין הכיבוש וההפיכה למושלם, היקפו כהיקף השינוי בני האדם. הכיבוש הוא השלב הראשון של ההפיכה למושלם, ואין פירושו שבן האדם הופך למושלם לגמרי, או שהוא נפל לגמרי בנחלת האל. לאחר שבן אדם נכבש, ישנם כמה שינויים בטבעו, אך שינויים כאלה פעוטים בהשוואה לשינויים בבן אדם שנפל לגמרי בנחלת האל. כיום, מה שנעשה הוא העבודה הראשונית של הפיכת בני אדם למושלמים – כיבושם – ואם לא תוכלו להיכבש, לא תהיה לכם דרך להפוך למושלמים וליפול לגמרי בנחלת האל. בסך הכל תזכו בכמה דברי ייסורים ומשפט, אבל הם לא יהיו מסוגלים לשנות את לבכם לחלוטין. לכן תימנו על בני האדם שיסולקו. יהיה זה בדיוק כמו התבוננות בסעודה מפוארת המונחת על השולחן מבלי לאכול אותה. האין זו טרגדיה? לכן עליכם לשאוף לשינויים: גם הכיבוש וגם העשייה למושלם קשורים שניהם לשאלות אם נעשו בכם שינויים ואם אתם ממושמעים – והתשובות לשאלות האלה הן שיקבעו אם תוכלו ליפול בנחלת האל. דעו לכם ש"כיבושכם" ו"הפיכתכם למושלמים" בסך הכל מבוססים על מידת השינוי בכם והמשמעת שלכם, וכן על מידת הטוהר של אהבתכם כלפי אלוהים. מה שנדרש כיום הוא שתוכלו להפוך למושלמים לחלוטין, אבל ראשית עליכם להיכבש – עליכם להכיר מספיק את הייסורים והמשפט מידי אלוהים, להיות בעלי אמונה וחסידי האל, ולהיות בני אדם השואפים לשינויים ולהשפעה. רק כך תהיו בני אדם השואפים להפוך למושלמים. עליכם להבין שבמהלך הפיכתכם למושלמים, אתם תיכבשו, ובמהלך כיבושכם תהפכו למושלמים. כיום, אתם יכולים לרצות להפוך למושלמים או לרצות שינויים באנושיות החיצונית שלכם ושיפורים באיכותכם, אך החשיבות העיקרית היא בכך שתוכלו להבין שיש משמעות ותועלת לכל מה שאלוהים עושה כיום: כך אתם יכולים לחיות בעולם של זוהמה, לברוח מהזוהמה ולהתנער ממנה. כך אתם יכולים להתגבר על השפעת השטן ולהשאיר מאחוריכם את ההשפעה האפלה של השטן – ובהתמקדות בדברים אלו, אתם מוגנים בעולם הזוהמה הזה. בסופו של דבר, איזו עדות תתבקשו לשאת? אתם חיים בעולם של זוהמה אבל יכולים להפוך לקדושים ולא להיות מזוהמים וטמאים עוד. אתם חיים בתחומו של השטן אבל אתם משילים מעליכם את השפעתו של השטן, והשטן לא שולט בכם ולא מטריד אתכם, ואתם בידיו של הכל יכול. זוהי העדות לניצחון במאבק נגד השטן וההוכחה לניצחון הזה. אתם יכולים לזנוח את השטן. מה שאתם מביאים לידי ביטוי לא חושף את השטן, אלא שהוא מה שאלוהים דרש שהאדם יגשים כשהוא ברא את האדם: אנושיות רגילה, רציונליות רגילה, תובנה רגילה, נחישות רגילה לאהוב את אלוהים ונאמנות לאלוהים. זוהי העדות שנושאים ברואי האל.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
11. העבודה של אחרית הימים מפרה את כל הכללים, וגם אם קוללתם או נענשתם, כל עוד אתם מסייעים לעבודה שלי ומועילים לעבודת הכיבוש של היום; בין שאתם מצאצאי מואב או מבניו של התנין הגדול האדום כאש, כל עוד אתם ממלאים את החובות של ברואי אל בשלב זה של העבודה ועושים כמיטב יכולתכם, תושג ההשפעה המתאימה. אתם מבניו של התנין הגדול האדום כאש ומצאצאיו של מואב. לסיכום, כל מי שעשוי בשר ודם הוא ברוא אל שהבורא ברא. אתם ברואי אל – לא צריכה להיות לכם ברירה וזוהי חובתכם. כמובן, כיום, עבודת הבורא מכוונת לתבל כולה. בלי קשר למוצא שלכם, מעל הכל אתם ברואי אל. אתם – צאצאי מואב – נמנים על ברואי האל, אלא שאתם במעמד נמוך יותר. מכיוון שהיום עבודת האל נעשית בקרב כל הברואים, ומכוונות לתבל כולה, הבורא יכול לבחור כל עם, עניין או דבר לביצוע עבודתו. לא אכפת לו צאצאים של מי אתם. כל עוד אתם נמנים על ברואי האל, וכל עוד אתם מועילים לעבודתו – עבודת העדות והכיבוש – הוא יבצע את עבודתו בכם ללא היסוס. עובדה זו מנפצת את התפיסות המסורתיות של בני האדם, לפיהן אלוהים לעולם לא יפעל בקרב הגויים, ובמיוחד לא בקרב המקוללים והשפלים. באשר לבני האדם המקוללים, הדורות הבאים שלהם יהיו מקוללים גם הם לעולמים. לעולם לא יהיה להם סיכוי לישועה. אלוהים לעולם לא ירד ארצה ויעבוד בארץ של גויים, ולעולם לא תדרוך כף רגלו בארץ של זוהמה, מפני שהוא קדוש. דעו לכם שאלוהים הוא אלוהים של כל הברואים, יש לו ריבונות על השמיים והארץ וכל צבאם, והוא לא רק האל של עם ישראל. לכן, עבודה זו בסין היא בעלת חשיבות עליונה. האם היא לא תתפשט לכל האומות? העדות הגדולה של העתיד לא תהיה מוגבלת לסין. אילו אלוהים רק כבש אתכם, האם השדים היו משתכנעים? הם לא מבינים את הכיבוש, או את כוחו האדיר של אלוהים. רק כשהעם שאלוהים בחר מהתבל כולה יראה את ההשפעות הסופיות של העבודה הזו, ייכבשו כל הברואים. צאצאי מואב הם העם הנחשל והמושחת ביותר בעולם. רק אם בני האדם האלה יוכלו להיכבש – רק אם בני האדם המושחתים ביותר, שלא הכירו באל ולא מאמינים שאלוהים קיים, ייכבשו, ויכירו באלוהים בגלוי, יהללו אותו ויוכלו לאהוב אותו – זו תהיה העדות לכיבוש. אף על פי שאתם לא פטרוס, אתם מביאים לידי ביטוי את צלמו של פטרוס ואתם מסוגלים להחזיק בעדותו של פטרוס ובעדות איוב, וזו העדות הגדולה ביותר.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
12. התוצאה שיש להשיג בעבודת הכיבוש היא בעיקר שבשרו של האדם יחדל להתמרד, כלומר, שמחשבתו של האדם תזכה בהבנה חדשה של אלוהים, לבו יישמע לאלוהים עד תום, והוא יהיה נחוש להתקיים למען אלוהים. האופן שבו מזגו או בשרו של אדם משתנים אינו קובע, אם הוא נכבש, אלא כאשר אתה חושב, תודעתך וחושיך משתנים – כלומר, כשכל גישתך המנטלית משתנה – אלוהים כובש אותך. כאשר החלטת להישמע ואימצת מנטליות חדשה, כשאינך מביא עוד תפיסות או כוונות משלך לדבריו ועבודתו של אלוהים, וכשמוחך יכול לחשוב באופן רגיל, כלומר, כשאתה יכול להתאמץ למען אלוהים בכל לבך – אדם כזה או אדם שנכבש באופן מלא.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
13. בתחום הדת, רבים סובלים באופן משמעותי למדי במשך כל חייהם, מכניעים את גופם או נושאים את הצלב שלהם, ואף סובלים עד לנשמתם האחרונה! יש שעדיין צמים בבוקר יום מותם. כל חייהם הם מונעים מעצמם מזון טוב ובגדים יפים, ומדגישים רק את הסבל. הם מסוגלים להכניע את גופם ולזנוח את בשרם. רוח נשיאת הסבל שלהם ראויה לשבח. אך חשיבתם, תפיסותיהם, גישתם המנטלית, ועצם אופיים הישן – אף אחד מאלה לא זכה לכל טיפול. אין להם הבנה אמיתית של עצמם. הדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים הוא הדימוי המסורתי, של אל מופשט ומעורפל. נחישותם לסבול למען אלוהים באה מקנאותם ואופיים החיובי. על אף שהם מאמינים באלוהים, הם אינם מבינים את אלוהים ואינם יודעים מהו רצונו. הם רק עובדים מתוך עיוורון וסובלים מתוך עיוורון למען אלוהים. הם אינם מייחסים כל ערך להבחנה ולא אכפת להם כיצד להבטיח ששירותם אכן ישביע את רצונו של אלוהים. עוד פחות מכך הם יודעים כיצד להשיג הבנה של אלוהים. האל שהם משרתים אינו אלוהים בדמותו המקורית, אלא אל שהם עצמם העלו באוב, אל שעליו שמעו או אל אגדי המצוי בכתובים. לאחר מכן הם נעזרים בדמיונם הפורה ובלבם האדוק כדי לסבול למען אלוהים ולקחת על עצמם את העבודה שאלוהים רוצה לעשות. שירותם אינו מדויק דיו, כך שלמעשה אין איש המשרת את אלוהים באמת בדרך המשביעה את רצונו. אין זה משנה עד כמה הם מוכנים לסבול, נקודת מבטם המקורית על השירות והדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים נותרים ללא שינוי, מפני שהם לא עברו את הייסורים והשיפוט של אלוהים ואת הזיכוך והטיהור שלו, ומפני שאיש לא הנחה אותם בעזרת האמת. גם אם הם מאמינים בישוע המושיע, איש מהם לא ראה אותו מעולם. הם רק יודעים עליו מאגדות ושמועות. כך, השירות שלהם מסתכם בלא יותר משירות אקראי בעיניים עצומות, כמו עיוור המשרת את אביו. מה ניתן להשיג בסופו של דבר באמצעות שירות מסוג זה? ומי יראה אותו בעין יפה? מן ההתחלה עד הסוף, השירות שלהם אינו משתנה לעולם כלל. הם מקבלים רק שיעורים מעשה ידי אדם ומבססים את השירות שלהם רק על הטבעיות שלהם ועל הדברים שמוצאים חן בעיניהם שלהם. איזה גמול יכול להיות לכך? גם פטרוס, שראה את ישוע, לא ידע כיצד לשרת בדרך שתשביע את רצונו של אלוהים. רק בסוף, בעת זיקנתו, הוא הגיע להבנה. מה אומר הדבר על אותם עיוורים שלא חוו כל טיפול או גיזום ושלא היה מי שינחה אותם? האם חלק גדול מן השירות שלכם היום אינו דומה לזה של אותם עיוורים? כל מי שלא זכה לשיפוט, גיזום וטיפול, ולא השתנה – האם הוא לא אדם שלא נכבש באופן מלא? מה התועלת באנשים כאלה? אם חשיבתך, הבנתך על החיים והבנתך על אלוהים אינן מראות כל שינוי חדשה ואינן מובילות ולו לרווח ממשי מועט, לעולם לא תשיג דבר ראוי לציון בשירותך! ללא חזון וללא הבנה חדשה על עבודתו של אלוהים, לא תוכל להיות אדם שנכבש. דרכך ללכת בעקבות אלוהים תהיה אז כמו זו של אלה הסובלים והצמים – ערכה יהיה מועט! בדיוק מפני שיש עדות מעטה במעשיהם, אני אומר ששירותם חסר תועלת! לכל אורך חייהם, אנשים אלה סובלים, יושבים בכלא, ובכל רגע, הם סובלים, מדגישים את האהבה וטוב הלב ונושאים את הצלב שלהם. העולם משמיץ ודוחה אותם והם חוו את כל הקשיים. הם נשמעים עד הסוף, ובכל זאת, הם אינם נכבשים ואינם יכולים להציע עדות לכך שנכבשו. הם סבלו במידה לא מעטה, אך בתוך-תוכם הם אינם מכירים כלל את אלוהים. דבר מחשיבתם הישנה, תפיסותיהם הישנות, מנהגיהם הדתיים, הבנותיהם האנושיות ורעיונותיהם האנושיים, לא טופל. אין בהם הבנה חדשה כלל. הבנתם על אלוהים אינה אמיתית ואינה מדויקת ולו במעט. הם לא הבינו כהלכה את רצונו של אלוהים. האם ייתכן שהדבר הוא למען שירות האל? יהיה אשר יהיה האופן שבו הבנת את אלוהים בעבר, נניח שתשמור עליו היום ותמשיך לבסס את הבנתך על אלוהים על תפיסותיך ורעיונותיך שלך, ואין זה משנה מה יעשה אלוהים. כלומר, נניח שאין לך כל הבנה חדשה ואמיתית על אלוהים ואינך מצליח להכיר את דמותו האמיתית וטבעו האמיתי של אלוהים. נניח שהבנתך על אלוהים עדיין מונחית על ידי חשיבה פאודלית מלאת אמונות טפלות, והיא עדיין תולדה של דמיונות ותפיסות אנושיות. אם כך הדבר, הרי שלא נכבשת. כשאני אומר לך את כל הדברים האלה כעת, מטרתי היא לאפשר לך להבין ולנצל את הידע הזה כדי להוביל אותך להבנה מדויקת וחדשה. הכוונה בהם היא גם להיפטר מן התפיסות הישנות והידע הישן האלה שאתה נושא בתוכך, כדי שתוכל להיות לך הבנה חדשה. אם אתה אוכל ושותה את דבריי באמת, הבנתך תשתנה במידה ניכרת. כל עוד אתה שומר על לב ממושמע כשאתה אוכל ושותה את דברי אלוהים, נקודת מבטך תשתנה. כל עוד אתה מסוגל לקבל את הייסורים החוזרים ונשנים, המנטליות הישנה שלך תשתנה בהדרגה. כל עוד המנטליות הישנה שלך מוחלפת עד היסוד בחדשה, גם הנוהג שלך ישתנה בהתאם. בדרך זו, השירות שלך ייעשה מכוון יותר ויותר למטרה, מסוגל יותר ויותר להשביע את רצונו של אלוהים. אם תוכל לשנות את חייך, את הבנתך על החיים ואת תפיסותיך הרבות על אלוהים, הטבעיות שלך תצטמצם בהדרגה. זו, ולא פחות מכך, היא התוצאה לאחר שאלוהים כובש את האדם; זהו השינוי שייראה באדם. אם באמונה באלוהים, כל שאתה יודע קשור להכנעת גופך ולסבל, ולא ברור לך אם מעשיך נכונים או שגויים, לא כל שכן למען מי הם, כיצד יכול נוהג כזה להוביל לשינוי?
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
14. עליכם להבין שמה שאני דורש מכם אינו שגופכם ישועבד או שמוחכם יהיה נשלט ומנוע מלחשוב מחשבות אקראיות. זו אינה מטרת העבודה ולא העבודה שיש לעשות ברגע זה... עליכם להבין את עבודתו של אלוהים ולהכיר באופייכם, במהותכם ובחייכם הישנים. במיוחד עליכם להכיר באותם מנהגים שגויים ומעשים אנושיים שלכם מן העבר. כדי להשתנות, עליכם להתחיל משינוי בחשיבתכם. תחילה, החליפו את חשיבתכם הישנה בחדשה והניחו לחשיבה החדשה שלכם לשלוט בדבריכם ומעשיכם ובחייכם. זהו הדבר המתבקש מכל אחד מכם ברגע זה. אל תנהגו בעיוורון ואל תצייתו בעיוורון. צריכים להיות לכם בסיס ומטרה. אל תשטו בעצמכם. עליכם לדעת למה בדיוק נועדה אמונתכם באלוהים, מה יש לקבל ממנה ובמה עליכם להיווכח ברגע זה. חובה שתדעו כל זאת.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
15. כשהבנתך על מעשיו של אלוהים תשתנה, כשתהיה לך הבנה חדשה של האמת על כל דבר שאלוהים אומר, וכשהבנתך הפנימית תרומם, חייך יקבלו מפנה לטובה. כל דבר שבני אדם עושים ואומרים כעת הוא מעשי. אלה אינן דוקטרינות, אלא הדברים שבני אדם זקוקים להם לחייהם והדברים שצריכים להיות ברשותם. זהו השינוי החל באדם במהלך עבודת הכיבוש, השינוי שעל האדם לחוות, וזוהי התוצאה לאחר שהאדם נכבש. לאחר ששינית את חשיבתך, אימצת גישה מנטלית חדשה, הפכת את תפיסותיך וכוונותיך ואת חשיבתך ההגיונית מן העבר, השלכת מעליך את אותם דברים המושרשים בתוכך, וזכית בהבנה חדשה על האמונה באלוהים, העדויות שתישא יהיו מרוממות וכל ישותך תשתנה באמת. כל אלה הם הדברים המעשיים, המציאותיים והבסיסיים ביותר – דברים שלבני אדם היה קשה לגעת בהם בעבר ודברים שעמם לא יכלו לבוא במגע. הם העבודה האמיתית של רוח הקודש.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
16. בסיכומה של כל עבודת הכיבוש, חובה על כולכם להבין שאלוהים אינו רק אלוהי בני ישראל, אלא אלוהי הבריאה כולה. הוא ברא את האנושות כולה, לא רק את בני ישראל. אם אתה אומר שאלוהים הוא אלוהי בני ישראל בלבד או שלא ייתכן שאלוהים יתגלם בבשר ודם באומה כלשהי מחוץ לישראל, הרי שעדיין לא הגעת לכל הבנה שהיא במהלך עבודת הכיבוש ואינך מכיר כלל בכך שאלוהים הוא אלוהיך. כל שאתה מכיר בו הוא שאלוהים עבר מישראל לסין ונכפה עליו להיות אלוהיך. אם אתה עדיין רואה את הדברים כך, עבודתי בך היתה לחינם ולא הבנת דבר מדבריי. בסופו של דבר, אם כמו מתי, תכתוב לי פעם נוספת שושלת יוחסין, תמצא לי "אב קדמון" מתאים, ותמצא לי את השורש הנכון – כך שלאלוהים יהיו שתי שושלות יוחסין לשתי ההתגלמויות שלו – האם זו לא תהיה הבדיחה הגדולה ביותר בעולם? האם אתה, "בעל הכוונות הטובות", שמצאת לי שושלת יוחסין, נעשית לאדם שחילק את אלוהים? האם אתה מסוגל לקחת על עצמך את נטל החטא הזה? לאחר כל עבודת הכיבוש הזו, אם עדיין אינך מאמין שאלוהים הוא אלוהי הבריאה כולה, אם אתה עדיין חושב שאלוהים הוא אלוהי בני ישראל בלבד, האם אינך אדם המתנגד לאלוהים בגלוי? מטרת כיבושך היום היא שתכיר בכך שאלוהים הוא אלוהיך, ואלוהי האחרים, וחשוב מכל, אלוהי כל אוהביו, ואלוהי הבריאה כולה. הוא אלוהי בני ישראל ואלוהי המצרים. הוא אלוהי הבריטים ואלוהי האמריקנים. הוא אינו רק אלוהיהם של אדם וחווה, אלא גם אלוהי כל צאצאיהם. הוא אלוהי כל הדברים שבשמיים ובארץ.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
17. משפחת בני ישראל וכל משפחות הגויים כאחת הן בידיו של אל אחד. לא זו בלבד שהוא עבד בישראל במשך כמה אלפי שנים ונולד פעם ביהודה, אלא היום הוא יורד אל האדמה בסין, המקום שבו רובץ התנין הגדול האדום כאש, מפותל סביב עצמו. אם בשל העובדה שנולד ביהודה, הוא מלך היהודים, האם ירידתו אל קרבכם היום אין פירושה, שהוא אלוהיכם? הוא הוביל את בני ישראל ונולד ביהודה, והוא נולד גם בארץ גויים. האם כל עבודתו אינה למען האנושות כולה, שאותה ברא? האם הוא אוהב את בני ישראל פי מאה ומתעב את הגויים פי אלף? האם זו אינה תפיסתכם? אתם אלה שאינם מכירים באלוהים ואין זה נכון שאלוהים מעולם לא היה אלוהיכם. אתם אלה שדוחים את אלוהים ואין זה נכון שאלוהים אינו מוכן להיות אלוהיכם. מי מקרב הברואים אינו בידי האל הכול יכול? בכיבושכם היום, האם המטרה אינה לגרום לכם להכיר בכך שאלוהים אינו אלא אלוהיכם? אם אתם עדיין טוענים שאלוהים הוא אלוהי בני ישראל בלבד, ועדיין טוענים שבית דוד בישראל הוא מקור הולדתו של אלוהים ושאין אומה מלבד ישראל, אשר כשירה "להוליד" את אלוהים, ועוד פחות מכך משפחת גויים כלשהי מסוגלת לקבל באופן אישי את עבודתו של יהוה – אם אתם עדיין חושבים כך, האם אין פירוש הדבר שאתם משהים את הסכמתכם בעיקשות? אל תתקבעו תמיד על ישראל. אלוהים ממש כאן ביניכם היום. גם אל תמשיכו להביט השמיימה. חדלו לערוג לאלוהיכם שבשמיים! אלוהים ירד אל קרבכם, אם כך, כיצד הוא יכול להיות בשמיים? לא האמנתם באלוהים במשך זמן רב מאוד, אך יש לכם תפיסות רבות על אודותיו, עד כדי כך שאינכם מעזים לחשוב ולו לשנייה אחת, שאלוהי בני ישראל היה מואיל בטובו "לכבד" אתכם בנוכחותו. עוד פחות מכך אתם מעזים לחשוב על השאלה, כיצד הייתם יכולים לראות את אלוהים מופיע בכבודו ובעצמו, לנוכח הזוהמה הבלתי נסבלת שלכם. כמו כן מעולם לא חשבתם על השאלה, כיצד יכול אלוהים לרדת אל האדמה בכבודו ובעצמו לארץ גויים. עליו לרדת אל האדמה בהר סיני או הר הזיתים ולהופיע בפני בני ישראל. האם הגויים (כלומר, אנשים מחוץ לעם ישראל) אינם כולם מושא תיעובו? כיצד ייתכן שהוא יעבוד בקרבם בכבודו ובעצמו? כל אלה הן התפיסות המושרשות שפיתחתם במשך שנים רבות. מטרת כיבושכם היום היא לנפץ את התפיסות האלה. באופן זה, ראיתם את אלוהים מופיע בקרבכם בכבודו ובעצמו – לא על הר סיני או הר הזיתים, אלא בקרב בני אדם שאותם מעולם לא הוביל בעבר.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
18. לאחר שאלוהים עשה את שני שלבי עבודתו בישראל, החלו בני ישראל וכל הגויים כאחד לטפח תפיסה זו: אמנם אמת היא שאלוהים ברא את כל הדברים, אך הוא מוכן להיות אלוהי בני ישראל בלבד, ולא אלוהי הגויים. בני ישראל מאמינים כדלהלן: אלוהים יכול להיות אלוהינו בלבד, לא אלוהיכם, הגויים, ומפני שאינכם יראים את יהוה, יהוה – אלוהינו – מתעב אתכם. עוד מאמינים היהודים האלה כך: האדון ישוע קיבל את דמותנו, דמות העם היהודי, והוא אל הנושא את סימן העם היהודי. אלוהים עובד בקרבנו. דמותו של אלוהים ודמותנו, דומות הן; דמותנו קרובה יותר לזו של אלוהים. האדון ישוע הוא מלכנו, היהודים; הגויים אינם מוסמכים לקבל ישועה כה גדולה. האדון ישוע הוא קורבן החטאת למעננו, היהודים. רק על סמך שני שלבי העבודה האלה, יצרו בני ישראל והעם היהודי תפיסות כה רבות. הם תובעים באופן מתנשא את אלוהים לעצמם ואינם מודים כי אלוהים הוא גם אלוהי הגויים. בדרך זו, נעשה אלוהים לחלל ריק בלב הגויים. הסיבה לכך היא שהכל החלו להאמין כי אלוהים אינו חפץ להיות אלוהי הגויים ואוהב רק את בני ישראל – עמו הנבחר – ואוהב יהודים, בייחוד את השליחים שהיו חסידיו. האם אינכם יודעים כי העבודה שעשו יהוה וישוע היא למען הישרדותה של האנושות כולה? האם אתם מכירים כעת בכך שאלוהים הוא אלוהי כולכם, מי שנולדו מחוץ לישראל? האם אלוהים אינו ממש כאן בקרבכם היום? לא ייתכן שזהו חלום, הלא כן? האם אינכם מקבלים את המציאות הזו? אינכם מעזים להאמין בכך או לחשוב על כך. יהיה אשר יהיה האופן שבו אתם רואים זאת, האם אלוהים אינו ממש כאן בקרבכם? האם אתם עדיין מפחדים להאמין בדברים אלה? מהיום הזה והלאה, האם כל העמים הכבושים וכל מי שרוצה להיות חסידו של אלוהים, אינם עמו הנבחר של אלוהים? האם כולכם, החסידים של היום, אינכם העם הנבחר מחוץ לישראל? האם מעמדכם אינו זהה למעמדם של בני ישראל? האם כל הדברים האלה אינם הדברים שעליכם להכיר בהם? האם זו אינה המטרה של עבודת כיבושכם? כיוון שאתם יכולים לראות את אלוהים, הוא יהיה אלוהיכם לנצח, מן ההתחלה ואל תוך העתיד. הוא לא ינטוש אתכם, כל עוד כולכם מוכנים להיות חסידיו וברואיו הנאמנים והממושמעים.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
19. מה משמעות הדבר, להיעשות מושלם? מה משמעות הדבר, להיכבש? באילו אמות מידה על האדם לעמוד כדי להיכבש? ובאילו אמות מידה עליו לעמוד כדי להיעשות מושלם? כיבוש והבאה לידי שלמות, המטרה של שניהם היא הכנת האדם, כדי שיוכל לשוב לדמותו המקורית ולהשתחרר מטבעו השטני המושחת ומהשפעת השטן. כיבוש זה בא בשלב מוקדם בתהליך הכנת האדם, כלומר, זהו השלב הראשון של העבודה. הבאה לידי שלמות היא השלב השני, או העבודה המסכמת. על כל בן אנוש לעבור את הכיבוש; שאם לא כן, לא יוכל להכיר את אלוהים ולא יידע שיש אלוהים, כלומר, לא יוכל להכיר באלוהים. ואם אדם אינו מכיר באלוהים, יהיה זה בלתי אפשרי עבורו שאלוהים ישלים אותו, מפני שהוא לא יעמוד באמות המידה להשלמה זו. אם אינך מכיר אפילו באלוהים, כיצד תוכל להכירו? וכיצד תחפש אחריו? כמו כן, לא תוכל לשאת לו עדות, לא כל שכן להיות בעל האמונה הנחוצה כדי להשביע את רצונו. לפיכך, השלב הראשון לכל מי שברצונו שאלוהים ישלים אותו, מוכרח להיות שלב המעבר דרך עבודת הכיבוש. זהו התנאי הראשון. אך בין אם זה כיבוש או הבאה לידי שלמות, מטרתו של כל אחד מהם היא להכין את האדם ולשנותו, וכל אחד מהם הוא פריט בעבודת ניהול האדם. שני השלבים האלה הם מה שנדרש כדי לעשות אדם לאדם שלם; לא ניתן לדלג על אף אחד מהשלבים. אמת היא שהמלה "להיכבש" לא נשמעת נחמדה במיוחד, אך למעשה תהליך כיבושו של אדם הוא תהליך שינויו. לאחר שתיכבש, ייתכן שלא תיפטר לחלוטין מטבעך המושחת, אך תכיר אותו. באמצעות עבודת הכיבוש, תלמד להכיר את אנושיותך השפלה ותכיר חלק גדול ממרדנותך. אף שלא תוכל להשליכם מעליך או לשנותם בפרק הזמן הקצר של עבודת הכיבוש, תלמד להכירם. הדבר מניח את היסודות להבאתך לידי שלמות. אם כך, כיבוש והבאה לידי שלמות, נעשים שניהם כדי לשנות את האדם, לפטור אותו מטבעו השטני המושחת, כדי שיוכל להתמסר באופן מלא לאלוהים. אלא שהכיבוש הוא השלב הראשון בשינוי הטבע האנושי וכן השלב הראשון בהתמסרותו המלאה של האדם לאלוהים, שלב נמוך יותר מהבאה לידי שלמות. טבע חייו של אדם שנכבש משתנה הרבה פחות מזה של אדם שהובא לידי שלמות. כיבוש והבאה לידי שלמות שונים זה מזה מבחינה מושגית, מפני שהם שלבים שונים בעבודה ומפני שהם דורשים אמות מידה שונות מבני אדם, כאשר הכיבוש דורש מהם אמות מידה נמוכות יותר והבאה לידי שלמות – אמות מידה גבוהות יותר. בני אדם שהובאו לידי שלמות הם צדיקים, בני אדם שנעשו קדושים וטהורים; הם התגבשות עבודת ניהול האנושות, או תוצרים סופיים. על אף שהם אינם אנשים שאין בהם אשם, הם אנשים השואפים לחיות חיים בעלי משמעות. אך מה באשר לנכבשים? הם מכירים בקיומו של אלוהים במלים בלבד; הם מכירים בכך שאלוהים התגלם בבשר ודם, שהדבר מופיע בבשר, ושאלוהים ירד אל האדמה כדי לעשות את עבודת השיפוט והייסורים. הם אף מכירים בכך שהשיפוט והייסורים של אלוהים וההכאה והזיכוך שלו מיטיבים עם האדם. כלומר, הם רק מתחילים לקבל דמות אנושית, ויש להם הבנה מסוימת על החיים אך היא עדיין מעורפלת. במלים אחרות, הם רק מתחילים להיות בעלי אנושיות. אלה הן תוצאות הכיבוש. כשבני אדם עולים על הדרך להבאה לידי שלמות, טבעם הישן יכול להשתנות. יתרה מכך, חייהם הולכים וגדלים והם נוכחים בהדרגה באופן עמוק יותר באמת. הם מסוגלים לתעב את העולם ולתעב את כל מי שאינו מחפש אחר האמת. בייחוד הם מתעבים את עצמם, אך יותר מכך, הם מכירים את עצמם בבירור. הם מוכנים לחיות על פי האמת וקובעים לעצמם כמטרה את החיפוש אחר האמת. הם אינם מוכנים לחיות בתוך המחשבות שיצר מוחם שלהם, והם חשים תיעוב כלפי צדקנותו, התנשאותו ויהירותו של האדם. הם מדברים תוך תחושה עזה של הגינות, מטפלים בדברים מתוך הבחנה, בעלי חוכמה ונשמעים בנאמנות לאלוהים. אם הם חווים רגע של ייסורים ושיפוט, לא זו בלבד שהם אינם נעשים פסיביים או חלשים, אלא הם מכירים תודה על כך. הם אינם יכולים להסתדר ללא הייסורים והשיפוט של אלוהים; הם יכולים לקבל דרכם את הגנתו. הם אינם עוסקים באמונה של שלום ושמחה ושל חיפוש לחם כדי להשביע את הרעב. הם אף אינם מחפשים אחר הנאות גופניות בנות חלוף. אלה הם הדברים שיש למי שהובא לידי שלמות.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
20. אתה אומר שאתה מכיר באלוהים בהתגלמותו ובכך שהדבר מופיע בבשר, אך אתה עושה מעשים שונים מאחורי גבו ואינך נוהג כרצונו ואינך ירא ממנו. האם זוהי הכרה באלוהים? את מכיר בדבריו, אך מסרב להנהיג ולו את הדברים שאתה מסוגל להם ואינך מציית לדרכו. האם זוהי הכרה? אתה מכיר בו, אך הלך הרוח היחיד שלך הוא להישמר מפניו, לעולם לא לירוא אותו. אם ראית את עבודתו והכרת בה ואתה יודע שהוא אלוהים, אך מצבך נותר "פושר" וללא כל שינוי, אתה עדיין אדם שלא נכבש.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
21. על אדם שנכבש לעשות ככל יכולתו; ברצונו להיווכח ולהגיע לאמיתות נעלות, אף שהוא עדיין אינו מסוגל לכך. רק מפני שהוא מוגבל ביכולת הקליטה שלו, מנהגיו מוגבלים ותחומים. אך עליו לעשות לכל הפחות את כל אשר לאל ידו. אם תוכל לעשות את הדברים האלה, יהיה זה בזכות עבודת הכיבוש. נניח שתאמר, "כיוון שהוא יכול להפיק מלים כה רבות, שהאדם אינו יכול, אם הוא אינו אלוהים, מיהו אלוהים"? חשיבה מעין זו אין פירושה שאתה מכיר באלוהים. אם אתה מכיר באלוהים, עליך להראות זאת במעשיך. הנהגת כנסייה ללא יכולת לעשות מעשי צדקה, חמידת כספים והזרמה תמידית של כספי הכנסייה בחשאי לכיסיך – האם זוהי הכרה בכך שיש אלוהים? אלוהים הוא כל יכול ויש לירוא מפניו. כיצד ייתכן שאינך פוחד, אם אתה באמת מכיר בכך שיש אלוהים? כיצד יכולת לעשות מעשים כה מתועבים? האם ניתן לכנות זאת אמונה? האם אתה מכיר בו באמת? האם אלוהים הוא מה שאתה מאמין בו? מה שאתה מאמין בו הוא אל מעורפל; לכן אינך פוחד! כל מי שמכיר באלוהים ומכיר אותו באמת פוחד לעשות מעשה כלשהו המתנגד לאלוהים, או המנוגד למצפונו; אנשים אלה פוחדים במיוחד לעשות מעשה כלשהו, שהם יודעים כי הוא מנוגד לרצון אלוהים. רק בכך ניתן לראות הכרה בקיומו של אלוהים. מה עליך לעשות כשהוריך מניאים אותך מלהאמין באלוהים? כיצד עלייך לאהוב את אלוהים כשבעלך חסר האמונה מתייחס אלייך יפה? וכיצד עליך לאהוב את אלוהים כשהאחים והאחיות מתעבים אותך? אם אתה מכיר בו, תנהג כראוי ותביא לידי ביטוי את המציאות בכל המצבים האלה. אם לא תצליח לפעול באופן קונקרטי ורק תאמר שאתה מכיר בקיומו של אלוהים, אתה אדם שיודע רק לדבר! אתה אומר שאתה מאמין בו ומכיר בו. אך באיזו דרך אתה מכיר בו? באיזו דרך אתה מאמין בו? האם אתה ירא מפניו? האם אתה ירא אותו? האם אתה אוהב אותו בתוך תוכך? כשאתה במצוקה ואין לך על מי להישען, אתה מרגיש שיש לאהוב את אלוהים, ואחר כך שוכח מכך לחלוטין. זו אינה אהבת אלוהים ולא אמונה באלוהים! מה רוצה אלוהים שהאדם ישיג בסופו של דבר? כל המצבים שהזכרתי, כגון לחשוב שאתה אדם חשוב, להרגיש שאתה מהיר תפיסה, לשלוט באחרים, להתנשא על אחרים, לשפוט בני אדם על פי מראם החיצוני, לנהוג בביריונות כלפי אנשים ישרים, לחמוד את כספי הכנסייה, וכן הלאה – היותך פטור מחלק מן הטבע השטני המושחת הזה היא הדבר שצריך להיראות בך לאחר שתיכבש.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
22. עבודת הכיבוש הנעשית בך היא בעלת החשיבות העמוקה ביותר. מצד אחד, מטרתה של עבודה זו היא להביא לידי שלמות קבוצה של בני אדם, כלומר, להביאם לידי שלמות, כך שיהיו לקבוצה של מתגברים, כקבוצת בני האדם הראשונה שהושלמה, כלומר, הביכורים. מצד שני, המטרה היא לאפשר לברואים ליהנות מאהבתו של אלוהים, לקבל את הישועה הגדולה ביותר מאלוהים, ולקבל מאלוהים ישועה מלאה, לאפשר לאדם ליהנות לא רק מחסד ורחמים, אלא חשוב יותר, מייסורים ושיפוט. מבריאת העולם ועד עתה, כל שעשה אלוהים בעבודתו הוא אהבה, ללא כל שנאה לאדם. גם הייסורים והשיפוט שראיתם הם אהבה, אהבה אמיתית וממשית יותר, אהבה המובילה את האדם אל הדרך הנכונה לחיים אנושיים. מצד שלישי, המטרה היא לשאת עדות בפני השטן. ומצד רביעי, המטרה היא להניח יסודות להפצת עבודת הבשורה העתידית. כל העבודה אשר עשה היא למטרת הובלתם של בני האדם אל הדרך הנכונה לחיים אנושיים, כדי שיוכלו להיות להם חיים רגילים של אנושות, מפני שהאדם אינו יודע כיצד לנהל חיים. ללא הנחייה כזו, תוכל לחיות רק חיים ריקים מתוכן, חיים חסרי ערך וחסרי משמעות, ולא תדע כלל כיצד להיות אדם רגיל. זוהי המשמעות העמוקה ביותר של כיבוש האדם.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
23. כולכם חיים במקום של חטא והפקרות; כולכם אנשים מופקרים וחוטאים. היום, לא זו בלבד שאתם יכולים לראות את אלוהים, אלא חשוב מכך, קיבלתם ייסורים ושיפוט, זכיתם לישועה עמוקה ביותר, כלומר, קיבלתם את אהבתו הגדולה ביותר של אלוהים. כל דבר שהוא עושה הוא אהבת אמת אליכם; אין לו כל כוונה רעה. הוא שופט אתכם בגלל חטאיכם, כדי שתבחנו את עצמכם ותזכו לישועה אדירה זו. כל הדברים האלה נעשים כדי להכין את האדם. מן ההתחלה ועד הסוף, אלוהים עשה את המירב כדי להושיע את האדם, והוא בוודאי אינו מוכן להשמיד לחלוטין את בני האדם שברא במו ידיו. כעת יש לו אחדים מביניכם כדי להכינם; האם זו אינה ישועה רבה עוד יותר? אילו שנא אתכם, האם בכל זאת היה עושה עבודה בהיקף כזה כדי להנחות אתכם באופן אישי? מדוע שיסבול כך? אלוהים אינו שונא אתכם ואין לו כל כוונה רעה כלפיכם. עליכם לדעת שאהבתו של אלוהים היא האהבה האמיתית ביותר. רק בגלל מרדנותם של בני האדם, עליו להושיעם באמצעות שיפוט; אחרת, לא היו נושעים. כיוון שאינכם יודעים כיצד לנהל חיים או כיצד לחיות, ואתם חיים במקום מופקר ומלא חטא שכזה ואתם שדים מתירנים ומזוהמים, לבו אינו מניח לו לאפשר לכם להיעשות מושחתים עוד יותר; כמו כן לבו אינו מניח לו לראותכם חיים במקום כה מזוהם, כשהשטן רומס אתכם כרצונו, ואינו מניח לו לתת לכם ליפול אל השאול. הוא רוצה רק לזכות בקבוצה מכם ולהושיע אתכם עד תום. זוהי המטרה העיקרית של עשיית עבודת הכיבוש בכם – רק למען הישועה.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
24. אם אינך מבין שכל דבר שנעשה בך הוא אהבה וישועה, אם אתה חושב שזוהי רק שיטה או דרך לענות את האדם ודבר שאין לתת בו אמון, אתה יכול באותה המידה לשוב לעולמך כדי לסבול כאב ומצוקה! אם אתה מוכן להיות בזרם הזה וליהנות מן השיפוט הזה ומישועה אדירה זו, ליהנות מכל הברכה הזו שלא ניתן למצוא בשום מקום בעולם האנושי, וליהנות מן האהבה הזו, הישאר בצייתנות בתוך הזרם הזה כדי לקבל את עבודת הכיבוש, כדי שתוכל להיעשות למושלם. אף שכעת אתה סובל כאב וזיכוך בשל השיפוט, לכאב הזה יש ערך ומשמעות. על אף שייסורים ושיפוט הם זיכוך וגילויים חסרי רחמים לאדם, שנועדו כדי להענישו על חטאיו ולהעניש את בשרו, שום חלק בעבודה זו לא נועד לגנות ולהשמיד את בשרו. מטרתם של כל הגילויים החמורים של המלה היא להוביל אותך אל הדרך הנכונה. חוויתם באופן אישי חלק כה גדול מעבודה זו, וברור שהיא לא הובילה אתכם לדרך רעה! כולה נועדה כדי לאפשר לך להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה; כולה דבר-מה שאנושיותך הרגילה יכולה להשיג. כל שלב בעבודה נעשה על סמך צרכיך, בהתאם לחולשותיך ובהתאם לשיעור קומתך בפועל, ולא מוטל עליכם נטל קשה מנשוא כלשהו. אף שאינך מסוגל לראות זאת בבירור כעת וחש שאני מחמיר אתך, אף שאתה מוסיף לחשוב שהסיבה לכך שאני מייסר ושופט אותך בכל יום ונוזף בך בכל יום, היא שאני שונא אותך, ואף שמה שאתה מקבל הוא ייסורים ושיפוט, במציאות זוהי אהבה אליך וכן הגנה רבה עליך. אם אינך יכול לתפוס את משמעותה העמוקה של עבודה זו, בפשטות אין כל דרך שבה תוכל להמשיך בהתנסותך. עליך להתנחם למען ישועה כזו. אל תסרב להתעשת. משהגעת עד הלום, עליך לראות בבירור את חשיבותה של עבודת הכיבוש הזו. אל לך להסס עוד בחשיבתך!
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
לעיון נוסף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה