אין לשפוט את טבע האדם על פי מראה עיניים

יום אחד שמעתי לפתע שאבי גורש מן הכנסייה. הייתי המום לגמרי בזמנו ולא יכולתי להבין זאת. בלבי, אבי היה האדם הנפלא ביותר בעולם. הגם שמזגו היה רע, הוא דאג לי ולאחיותיי ומעולם לא הכה אותנו או נזף בנו. למרות הקשיים של משפחתנו, הוא לא הרשה לנו לחוש טינה, גם אם נדרשנו לסבול רבות. לאחר שכל משפחתנו קיבלה על עצמה את עבודת האל, אבי היה נמרץ עוד יותר במילוי חובתו והרבה לעודד אותנו למלא את חובותינו כיאות. אף שאבי היה לעתים קצת פראי, ברגע שהייתה חובה למלא הוא היה מוצא דרך למלא אותה על אף הרוח, הגשם או מידת הקושי. כיצד ייתכן שאדם טוב כזה יגורש? אם הוא אינו יכול לזכות בישועה, מי יוכל? המצב מילא את לבי בטינה ובעוינות, מפני שחשתי שהכנסייה לא נהגה באבי בהגינות. על אף שלא אמרתי זאת, התקשיתי להרגיע את נפשי והתעניתי בייסורים.

לפני ימים אחדים ראיתי את הקטע הבא בדברי האל: "ייתכן שבכל שנות אמונתכם באלוהים, מעולם לא קיללתם איש ולא ביצעתם מעשה רע, אך בקשרכם עם המשיח אינכם מסוגלים לדבר אמת ... אך בקשרכם עם המשיח אינכם מסוגלים לדבר אמת, לפעול ביושר או להישמע לדברי המשיח, ולכן אני אומר שאתם הערמומיים והמרושעים ביותר בעולם. אם אתם נעימים ונאמנים במיוחד לקרוביכם, חבריכם, רעייתכם (או בעלכן), בניכם ובנותיכם והוריכם, ולעולם אינכם מנצלים אחרים, אך אינכם יכולים להיות תואמים למשיח ולחיות עמו בשלום, הרי שאפילו אם תתנו הכל כדי לסייע לשכניכם, או שטיפלתם היטב באביכם, ... או שטיפלתם היטב באביכם, באמכם ובמשק ביתכם, עדיין אני אומר שאתם מרושעים וגם ערמומיים.אל תחשבו שאתם תואמים למשיח אם אתם תואמים לאדם או עושים כמה מעשים טובים. ... האם אתם חושבים שמעשים טובים הם תחליף לציות מצדכם?" ('מי שלא תואם למשיח בוודאי מתנגד לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'). לאחר שהרהרתי בדברי האל, הבנתי בהדרגה: כדי לראות אם אדם הוא צדיק או רשע, אל תסתכל אם התנהגותם החיצונית היא טובה או רעה או אילו יחסים יש להם עם אנשים אחרים. במקום זאת, הסתכל על היחסים שלהם עם אלוהים, ואם יש בהם צייתנות אמת ויראה כלפי אלוהים. מבלי להתחשב בטיבן של מערכות היחסים הבינאישיות שלו, הוא רשע אם אינו מסוגל להתאים עצמו למשיח ואינו מסוגל לציית לדבריו. בזרם הדתי הקודם שלו, אבי היה מנהיג. לאחר שקיבל על עצמו את השלב הזה בעבודת האל, האחים והאחיות בכנסייה לא בחרו בו כמנהיג משום שטבעו היה יהיר מדי. גם אם על פני השטח הוא נראה צייתן ועשה את כל מה שאמרו, המניע הנסתר שלו היה להתיישב שוב על "כס" המנהיג. מאוחר יותר, כשתקוותו נכזבה, הוא הראה את פניו האמיתיות והתנהג תמיד בהתנשאות בכנסייה, לעולם לא הקשיב לאיש ותמיד כפה על אנשים להקשיב לו ויהיה אשר יהיה. אם היה רואה עובד שלא נשא חן בעיניו, הוא היה שופט, מזלזל ומערער. ... האין זו התנהגותם של הרשעים? אילו הפך באמת למנהיג, האם לא היה הדבר מזיק לכנסייה ופוגע באחים ובאחיות? לא ידעתי את טבעו ומהותו של אבי. תמיד התבלבלתי בשל דבריו ומעשיו, שהופנו כלפי חוץ, ואהבת האב שלו עיוורה אותי. הייתי חלש מדי בשיפוט אנשים. ממש כפי שאלוהים אמר: "אמת המידה שעל פיה שופטים בני האדם זה את זה מבוססת על התנהגות זו. מי שהתנהגותו טובה הוא צדיק, ומי שהתנהגותו מתועבת הוא רשע. אמת המידה שעל פיה שופט אלוהים את האדם מבוססת על השאלה אם מהותו נשמעת לו. מי שנשמע לאלוהים הוא צדיק ומי שאינו נשמע לאלוהים הוא אויב ורשע, בין אם התנהגותו של אדם זה טובה או רעה, ובין אם דבריו של אדם זה נכונים או לא נכונים" ('אלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'). על פי דברי האל, התנהגותו של אבי היתה בגדר אי-ציות לניצוחו ולסידורו של אלוהיםוגם הפרה את הסדרים. מדובר במהות אנושית שמתנגדת לאלוהים. אולם אני נסמכתי על התנהגותו כלפי חוץ, האכפתיות שלו כלפיי, דאגתו לי ויכולתו למלא את חובתו, כדי להגיע בסופו של דבר למסקנה שהוא אדם טוב. חשבתיהכנסייה לא הייתה צריכה לגרש אותו. אולם מעשיו הטובים מבחוץ אינם משתווים לציות לאלוהים, ויתרה מזו, אין לראות בהם את מעשיו של צדיק. רק המצייתים בכנות לניצוחו של אלוהים, המקבלים ברצון את נזיפותיו ומשפטו של אלוהים והמבקשים לשנות את טבעם יכולים לזכות בישועה. אבי יכול להאשים רק את עצמו בכך שנפל אל המצב בו הוא נמצא כיום. הוא זה שיצר אותו בכך שלא ביקש את האמת, ואין לו איש מלבד עצמו להאשים. יתרה מזאת, היה זה ביטוילטבעו הצודק של אלוהים.

הו, אלוהים! תודה על שהשתמשת בסביבה הזו ונתת לי את ההיבט הזה של האמת, כדי לתקן לחלוטין את השקפותיי השגויות. תודה על שגרמת לי לראות את קדושתך ושאין איש היכול לפגוע בטבעך הצודק והמלכותי. בכך התאפשר לי להבין שאינני יכולה להבחין או לראות מבעד לדברים ללא האמת. מעתה ואילך, ללא קשר למה שיקרה לי, לא אשפוט עוד אדם לפי הופעתו החיצונית. אני חייבת לאמץ את נקודת המבט של האמת ולקבל את כל מעשיך. אפילו אם אינני יכולה לראות מבעד למעשיך, אאמין שכל מעשיך נכונים. לא עוד אנתח ואבחן מנקודת מבטו של אדם. אעמוד בצד האמת, ואתרה בעצמי ללא הרף להעיד למענך.