דבר אלוהים:
לפני שהשטן השחית אותו, האדם הלך באופן טבעי בעקבות אלוהים ושמע לדבריו. היו לו היגיון ומצפון יציבים באופן טבעי, והייתה לו אנושיות רגילה. אחרי שהשטן השחית אותו, ההיגיון, המצפון והאנושיות המקוריים שלו הלכו ונעשו קהים והשטן פגם בהם. כך הוא איבד את צייתנותו ואת אהבת אלוהים שלו. ההיגיון של האדם נעשה לקוי, טבעו נעשה זהה לטבע של חיה והתמרדותו באלוהים נעשתה תכופה וחמורה יותר. אולם האדם עדיין לא יודע זאת ולא מכיר בכך, והוא רק מתנגד ומורד בעיוורון. ..."היגיון רגיל" פירושו ציות ונאמנות לאלוהים, כמיהה לאלוהים, יחס חד-משמעי כלפי אלוהים, ומצפון כלפי אלוהים.
פירושו שפיכם ולבכם שווים כלפי אלוהים, ללא התנגדות מכוונת לאלוהים. בעלי היגיון לקוי אינם כאלה. מכיוון שהשטן השחית אותו, האדם יצר תפיסות על אלוהים, ואין לו נאמנות או תשוקה לאלוהים, וקל וחומר שאין לו מצפון כלפי אלוהים. האדם מתנגד ושופט את אלוהים במכוון. יתרה מכך, הוא מטיח בו גידופים מאחורי גבו. האדם יודע בבירור שזהו אלוהים, אך הוא בכל זאת מותח עליו ביקורת מאחורי גבו. אין לאדם כוונה להישמע לאלוהים והוא רק מציב לאלוהים דרישות ובקשות בעיוורון. בני אדם כאלה – בני אדם שיש להם היגיון לקוי – לא מסוגלים להכיר בהתנהגותם המתועבת ולהתחרט על מרדנותם. אם בני אדם מסוגלים להכיר את עצמם, הם ישיבו לעצמם מעט מההיגיון שלהם. ככל שבני אדם מתמרדים יותר נגד אלוהים ולא מכירים את עצמם, כך ההיגיון שלהם רעוע יותר.
מתוך 'מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
כיום, אתם יכולים לרצות להפוך למושלמים או לרצות שינויים באנושיות החיצונית שלכם ושיפורים באיכותכם, אך החשיבות העיקרית היא בכך שתוכלו להבין שיש משמעות ותועלת לכל מה שאלוהים עושה כיום: כך אתם יכולים לחיות בעולם של זוהמה, לברוח מהזוהמה ולהתנער ממנה. כך אתם יכולים להתגבר על השפעת השטן ולהשאיר מאחוריכם את ההשפעה האפלה של השטן – ובהתמקדות בדברים האלה, אתם מוגנים בעולם הזוהמה הזה. בסופו של דבר, איזו עדות תתבקשו לשאת? אתם חיים בעולם של זוהמה אבל יכולים להפוך לקדושים ולא להיות מזוהמים וטמאים עוד. אתם חיים בתחומו של השטן אבל אתם משילים מעליכם את השפעתו של השטן, והשטן לא שולט בכם ולא מטריד אתכם, ואתם בידיו של הכל יכול. זו העדות לניצחון במאבק נגד השטן וההוכחה לניצחון הזה. אתם יכולים לזנוח את השטן. מה שאתם מביאים לידי ביטוי לא חושף את השטן, אלא שהוא מה שאלוהים דרש שהאדם יגשים כשהוא ברא את האדם: אנושיות רגילה, רציונליות רגילה, תובנה רגילה, נחישות רגילה לאהוב את אלוהים ונאמנות לאלוהים. זו העדות שנושאים ברואי האל.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
האנושיות הרגילה כוללת את ההיבטים הבאים: תובנה, היגיון, מצפוי ואופי. אם תוכלו להשיג רגילות בכל אחד מההיבטים האלה, האנושיות שלכם תעמוד ברף. עליכם להיות בדמותו של בן אנוש רגיל ולהתנהג כמאמינים באלוהים. אתם לא חייבים להגיע לגבהים אדירים או לעסוק בדיפלומטיה. עליכם פשוט להיות בן אנוש רגיל, עם היגיון של אדם רגיל, להיות מסוגל להבין דברים, ולפחות להיראות כמו בן אנוש רגיל. זה מספיק. ...בני אדם רבים רואים שהעידן התשנה, ולכן הם לא מגלים ענווה או סבלנות, וייתכן שגם אין להם אהבה או הגינות של קדוש. בני האדם האלה מגוחכים מדי! האם יש לכם קמצוץ של אנושיות רגילה? האם יש להם עדות כלשהי? אין להם תובנה והיגיון כלל וכלל. כמובן, צריך לתקן היבטים מסוימים בנוהגם של בני האדם, שהם סוטים ושגויים. דוגמה לכך היא חיי הרוח הנוקשים של בני האדם, או המראה של קהות חושים או רפיון שכל בעבר – אלה כולם דברים שצריכים להשתנות. שינוי אין פרושו להניח לכם להיות מופקרים או להתענג על הבשר והדם, או לומר כל מה שאתם רוצים. דיבור לא זהיר אינו תקין! התנהגות של בן אנוש רגיל היא דיבור בהיגיון. כן פירושו כן, לא פירושו לא. אל תסלפו את העובדות, ודברו באופן ראוי. אל תרמו, אל תשקרו.
מתוך 'שיפור האיכות נועד לקבלת ישועתו של אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
בטבעם של בני אדם רגילים, אין רמייה או הונאה. יש לבני האדם קשרים רגילים זה עם זה, הם לא עומדים לבדם, וחייהם אינם בינוניים או מנוונים. בנוסף לכך, כולם מהללים את אלוהים, דבריו מחלחלים בקרב בני האדם, ובני האדם חיים בשלום איש עם רעהו. תחת טיפולו והגנתו של אלוהים, העולם מתמלא בהרמוניה ללא הפרעתו של השטן, וכבודו של אלוהים נושא את החשיבות העליונה בקרב בני האדם. בני אדם כאלה הם כמו מלאכים: הם טהורים ומלאי חיים, הם אף פעם לא מתלוננים על אלוהים, והם מקדישים את כל מאמציהם לכבודו של אלוהים על פני האדמה.
מתוך 'פירושים לאמירה השש עשרה' ב'הדבר מופיע בבשר'
האנושיות הרגילה שמדובר בה היא לא על-טבעית כפי שבני האדם מדמיינים, אלא שהיא מסוגלת להתעלות על הכבלים של כל בני האדם, האירועים והדברים, להתעלות על כוחות הסביבה ולהתקרב אליי ולשתף איתי בכל מקום ובכל סביבה.
מתוך 'האמירה החמישים וחמש' ב'הדבר מופיע בבשר'
עליכם לדעת שאלוהים אוהב אנשים ישרים. ...משמעותה שאתם נותנים את לבכם לאלוהים; שלעולם אינכם נוהגים בו בחוסר יושר; שאתם פתוחים בפניו בכל, ולעולם לא מסתירים ממנו את האמת; לעולם לא נוהגים באופן המוליך שולל את אלו שבמרומים ומשלה את אלו שעל פני האדמה; ולעולם אינכם נוקטים פעולות שנועדו אך ורק לשאת חן בעיני אלוהים. בקצרה, כנות היא הימנעות מחוסר טוהר בפעולותיכם ובדבריכם, ומהולכת שולל של אלוהים והאדם.
מתוך 'שלוש תוכחות' ב'הדבר מופיע בבשר'
יש לי רצונות רבים. אני רוצה שתוכלו להתנהל באופן ראוי ומכובד, שתמלאו את חובתכם בנאמנות, שיהיו לכם אמת ואנושיות, שתהיו בני אדם שיכולים לוותר על הכל ולוותר על חייהם למען אלוהים, וכן הלאה וכן הלאה. כל התקוות האלה נובעות מהליקויים שלכם ומהשחיתות והמרדנות שלכם.
מתוך 'עבירות יובילו את האדם לגיהינום' ב'הדבר מופיע בבשר'
האנושיות שלכם יותר מדי לוקה בחסר, סגנון החיים שלהם יותר מדי עלוב ומשפיל, אין לכם אנושיות, וחסרה לכם תובנה. זו הסיבה לכך שאתם צריכים להצטייד בתכונות אנושיות. החזיקו במצפון, ברציונליות ובתובנה, דעו כיצד לדבר ולחשוב על דברים, שימו לב לניקיון, התנהגו כמו בן אנוש רגיל – כל הדברים האלה הם הדרך לאנושיות רגילה. כשתעשו את הדברים האלה כראוי, האנושיות שלכם תעמוד ברף. ההיבט האחר הוא הצטיידות למען חיי הרוח. עליכם להכיר את כלל עבודתו של אלוהים על פני האדמה, ועליכם לחוות את דבריו. עליכם לדעת כיצד להישמע להסדריו, וכיצד למלא את חובתו של יציר נברא. אלה שני ההיבטים שעליכם להיווכח בהם כיום.
מתוך 'נוהג (7)' ב'הדבר מופיע בבשר'
אלוהים דורש שבני האדם יביאו לידי ביטוי אנושיות רגילה בחיים האמיתיים, ולא רק בחיי הכנסייה; שהם יביאו לידי ביטוי את האמת בחיים האמיתיים, ולא רק בחיי הכנסייה; שהם ימלאו את תפקידם בחיים האמיתיים, ולא רק בחיי הכנסייה. כדי להיווכח במציאות, יש להפנות הכל אל החיים האמיתיים. אם מאמינים באלוהים לא יוכלו להיווכח בחיים האמיתיים ולהכיר את עצמם, או להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה בחיים האמיתיים, הם יהפכו לכישלון. בני האדם שממרים את פיו של אלוהים הם בני אדם שלא יכולים להיווכח בחיים האמיתיים. הם כולם בני אדם שמדברים על אנושיות אך מביאים לידי ביטוי את אופיים של שדים. הם כולם בני אדם שמדברים על האמת אך מביאים לידי ביטוי דוקטרינות. בני האדם שלא יכולים להביא לידי ביטוי את האמת בחיים האמיתיים, הם המאמינים באלוהים שאלוהים מתעב ודוחה. עליכם להנהיג את היווכחותכם בחיים האמיתיים, להכיר את הפגמים שלכם ואת המרדנות והבורות שלכם, ולהכיר את האנושיות החריגה ואת החולשות שלכם. כך, כל הידע שלכם ישתלב במצב שלכם ובקשיים שלכם בפועל. רק ידע כזה הוא אמיתי, ורק ידע כזה יכול לאפשר לכם לתפוס באמת את המצב שלכם ולהשיג באמת שינוי בטבע.
מתוך 'דיון בחיי הכנסייה והחיים האמיתיים' ב'הדבר מופיע בבשר'
כלפי חוץ, נדמה שבני האדם שאלוהים משתמש בהם חסרי הגיון, נדמה שאין להם קשרים הולמים עם הזולת, על אף שהם מדברים בנימוס ולא ברשלנות, ועל אף שהם תמיד שומרים על לב שקט בפני אלוהים. אך בני אדם כאלה הם בדיוק מסוג בני האדם שמתאים לשימושה של רוח הקודש. בני האדם "חסרי ההיגיון" האלה שאלוהים מדבר עליהם נראים כאילו אין להם קשרים הולמים עם הזולת, וכאילו אין להם אהבה מוחצנת או נהגים שטחיים, אך כאשר הם מתקשרים דברים רוחניים, הם יכולים לפתוח את לבם ולהעניק לאחרים באופן חסר אנוכיות את הנאורות וההארה שהם השיגו מחוויה ממשית בפני אלוהים. כך הם מבטאים את אהבתם לאלוהים וכך הם מְרַצים את רצונו של אלוהים. כשכל בני האדם האחרים משמיצים אותם ושמים אותם ללעג, הם מסוגלים לא להניח לבני אדם, אירועים או דברים מבחוץ לשלוט בהם, והם בכל זאת יכולים להיות שקטים בפני אלוהים. נדמה שיש לבני אדם כאלה תובנות ייחודיות משלהם. בלי קשר לבני אדם אחרים, לבם לעולם לא עוזב את אלוהים. כשבני אדם אחרים משוחחים בצהלה ובהומור, לבם עדיין נותר בפני אלוהים, הם עדיין מהרהרים בדבר האל או מתפללים בדממה לאל שבלבם, ושואפים לכוונותיו של אלוהים. הם אף-פעם לא הופכים את תחזוקת הקשרים ההולמים שלהם עם בני אדם אחרים לדבר העיקרי. נדמה שאין לבני אדם כאלה שום תורת חיים. כלפי חוץ, בני האדם האלה מלא חיים, מקסים ותמים, אך הוא ניחן גם בשלוות נפש. זו דמותו של אדם שאלוהים משתמש בו.
מתוך 'חשוב מאוד לייסד קשר הולם עם אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
בני אדם שהאמת בידם הם אלה שבחווייתם האמיתית יכולים לעמוד איתן בעדותם, לעמוד איתן בעמדתם, לעמוד לצד אלוהים מבלי לסגת, ולקיים קשר רגיל עם בני אדם שאוהבים את אלוהים, שנשמעים לאלוהים גם כשאירועים נקרים בדרכם, ושנשמעים לאלוהים עד המוות. הנוהג והגילויים שלכם בחיים האמיתיים הם עדות לאלוהים – זה האופן שבו האדם מביא את אלוהים לידי ביטוי ונושא עדות על אלוהים וזו באמת ההנאה האמיתית מאהבתו של אלוהים; כשתחוו חוויות עד השלב הזה, תשיגו השפעה הולמת. . אתם דבקים בהבאת דברים לידי ביטוי בפועל, וכל מעשה שלכם זוכה להערצת הזולת. הופעתכם שגרתית אך אתם מביאים לידי ביטוי חיים של אדיקות גמורה, וכשאתם מבטאים את דברי האל, אלוהים מכוון אתכם והופך אתכם לנאורים. אתם יכולים לומר את רצון האל בדבריכם, לבטא את המציאות, ואתם מבינים הרבה על שירות ברוח. אתם כנים בדבריכם, הגונים וישרים, אינכם מהוגנים ולא אנשי ריב, ואתם מסוגלים להישמע להסדרי האל ולעמוד איתנים בעדותכם כאשר נקרים אירועים בדרככם, וכן אתם שומרים על שלוותכם בלי קשר למה שאתם עוברים. אנשים מסוג זה ראו באמת את אהבת האל. יש בני אדם שהם עדיין צעירים, אך הם מתנהגים כאנשים בגיל העמידה. הם בוגרים, האמת בידיהם והם מושא להערצת הזולת – אלה הם בני האדם בעלי העדות המייצגים את אלוהים.
מתוך 'בני האדם שאוהבים את אלוהים יחיו לאורו לנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'
השיתוף של האדם:
אדם שבאמת מאמין באלוהים יבצע מדי יום לפחות את חמשת ההיבטים הבאים של חיים רוחניים: יקרא את דברי אלוהים, יתפלל לאלוהים, יאמר אמת, ישיר מזמורים ושירי הלל, ויחפש את אלוהים בכל דבר. אם גם תלך למפגשים, תזכה להנאה מרובה. אם אדם ניחן ביכולת קליטה טובה, כלומר הוא מסוגל להבין את כוונותיו של אלוהים לאחר שיקרא את דברי אלוהים בעצמו, ומסוגל להבין את האמת ולדעת כיצד לציית לאמת, תוכל לומר שאדם זה יצליח להאמין באלוהים. אם אין לאדם חיים רוחניים כאלה, או אם חייו הרוחניים אינם תקינים והוא מתרגל אותם לעתים רחוקות בלבד, אדם זה הוא מאמין מבולבל ושוגה. למאמינים מבולבלים אין חיים רוחניים, ומילוי חובתם אינו משיג תוצאות. אמונה באלוהים בלא חיים רוחניים היא בבחינת תשלום מס שפתיים לאמונה באלוהים; ובלב מאמינים כאלה אין אלוהים וברור שאין בליבם יראת אלוהים. איך ייתכן שהם נראים כמו בן אנוש רגיל? אני רואה אנשים שאינם נראים כלל כמי שמאמינים באלוהים. מתוך סגנון חייהם, דבריהם ומעשיהם היומיומיים נראה שהם חסרי אמונה לחלוטין. אין הם דומים לבני אנוש רגילים, והדברים שהם אומרים ועושים אינם מועילים כלל. חלק מהדברים אפילו מעוררי שנאה ותרעומת או נדחים על הסף. הם אינם רק מהווים זלזול באלוהים, אלא גם מעכבים את מילוי חובתם וגורם בעיות לעבודת הבשורה בעתיד. יש מספר מצבים שעליכם לשים לב אליהם:
הקשר שיש לבן אנוש רגיל עם אחרים הוא מכובד וישר, אמיתי והוגן. אך אין זה כך אצל כולם. חלק מהאנשים הם ערמומיים ולא כנים, ומביטים על האחר במבט מוזר כשהם מדברים. הם אינם מתנהגים כאחד האדם. הם מתנהגים קצת כמו גנבים, כמו מישהו המעורר חשד. יש אנשים עם מראה עלוב מלידה. אם הם גם לא מתלבשים כראוי, הם לא ייראו מעוררי כבוד וישרים, והדבר יקשה עליהם למלא את חובתם. כדי למלא את חובתכם כראוי, נדרשים באמת תרגול ולמידה. זאת מכיוון שבני אדם אינם מכירים זה את זה, ולרוב שופטים אחרים על פי המראה החיצוני שלהם. ואם אתה אכן נראה כמו גנב, יתייחסו אליך בחשדנות. לכן עליך ללמוד מה רצוי ללבוש, ועליך להתלבש כמו אדם מכובד וישר. עליך להיות ישר וכן בדבריך ובמעשיך. לעולם אל תדבר באופן שטחי ואל תביט באנשים במבט מוזר, ויתרה מכך, עליך לשלוט בעצמך. אל תסתובב בבתיהם של אחרים ואל תיגע בחפציהם. אל תתבונן במה שאסור לך להתבונן ואל תלך לאן שאסור לך ללכת. התנהג יפה כדי שבני אדם יוכלו להרגיש נוח בחברתך, וכדי שהם יוכלו לתת בך אמון ויתרשמו ממך לטובה. כך תוכל למלא את חובתך כראוי. אלה הם נושאים שאנשים צריכים לתת עליהם את הדעת.
מצב נוסף שקורה הוא שאנשים מסוימים אינם יכולים להסתדר עם אחרים, ואינם יכולים לשוחח עם אחרים או לשתף איתם בצורה תקינה. הם חסרים רגשות אנושיים שיש לאנשים רגילים. כל מה שהם יודעים הוא לעשות את עבודתם ולעזוב מייד לאחר מכן, ונראה שאינם מבינים שום דבר אחר. הם אינם מגלים אהבה כשהם באים במגע עם אחרים, ואינם מאפשרים לאחרים להרגיש חמימות או התלהבות. הם מעוררים תחושה של אדם קר, כאילו הגיע למקום רוצח קר לב. איך הם יכולים לעשות את עבודתם כראוי בצורה כזאת? כדי לתת טעם לארוחה, עליך להשתמש במרכיבים שונים. וכשאתה במגע עם אנשים - עליך להקדיש תשומת לב רבה אף יותר. אינך יכול להיות יותר מדי מונוטוני. בנסיבות רגילות, אחרי שעבדת עם אנשים במשך יום שלם או חצי יום, אתה צריך להיות מסוגל להשאיר אצלם רושם טוב: שאתה אדם ישר, מלא התלהבות, אוהב, ומחזיק באמת, שהנך אדם שקל להסתדר איתו ושהינך אח טוב או אחות טובה באופן מיוחד. עשיית דברים באופן מונוטוני מדי, מחסור בתכונות הקיימות באנושיות רגילה, ומחסור בתבונה מקשים מאוד על ביצוע המלאכה. אלה חסרונות שיש לאנשים מסוימים, ומוטב שהם יתקנו וישפרו אותם במהירות.
קיים מצב נוסף שהוא ביצוע עבודת האוונגליזם בלא תבונה. ישנם אנשים שאינם שמים לב לנסיבות כשהם עובדים עם בני אדם. הם אינם יודעים איך לשפוט מצב מסוים או לחפש הזדמנויות, וברור שאינם יודעים מתי ואיפה מתאים להתחיל. כשהם פועלים אין להם שיטה או טכניקה לעשיית דברים, הם אינם נוקטים את הצעדים הנכונים, אלא פולטים הכול החוצה בנשימה אחת בפני אחרים ועוזבים מייד לאחר שאמרו את דבריהם. מי שפועל בדרך זו נראה פזיז, קצת שטותי, ודי טיפש. זהו חיסרון שקיים אצל בני אדם, וכולם נכשלו בדבר זה פעמים רבות. לא ניתן להפיץ את הבשורה ללא חוכמה או סבלנות. ככל שתהיה יותר חסר סבלנות כך תיכשל יותר. מזג יותר שקול ומעט חוכמה נותנים לך יתרון. וברור שבני אדם חסרי סבלנות, חסרי חוכמה, ושאינם מסוגלים לרסן את עצמם לא יצליחו לעשות עבודה זו. מוטב שאדם חסר סבלנות יעשה את העבודה בשותפות עם אדם בעל מזג שקול. אם שניהם חסרי סבלנות, שניהם ינסו לגמור את העבודה אף יותר מהר. הפצת הבשורה ועבודת הכמורה הן שני דברים שונים. לעבודת האוונגליזם דרושות במיוחד חוכמה, אהבה ועדינות. אין אפשרות לעשות עבודה זו ללא סבלנות אין קץ. בעת הצורך, עליך לבטל את עצמך כדי לבטא את אהבתך הגלויה והכנה לבני אדם. יש אנשים שמרגשים לעומק אחרים על ידי שכרעו ברך וביקשו את ברכת אלוהים ברגע החשוב. לא ניתן לעשות זאת ללא סבלנות וללא לב כן ואוהב.
ישנם גם אנשים בעלי אופי שלילי המתייחסים לבית המשפחה המארחת כאל ביתם. הם עושים בו כרצונם מבלי לתת את דעתם על כללי המקום, הם משתמשים בכל הסובב אותם ומשחקים עם כל מה שהם רואים כאילו מעולם לא ראו את העולם, והם פוסעים מסביב ומסתכלים על כל דבר. בני אדם אלה מעוררים תרעומת ואי שביעות רצון באחרים, שמשלימים בכעס עם התנהגות זו רק מכיוון שקשה להם לסרב. ישנם אפילו אנשים המבקשים ללוות כסף או להשתמש בחפצים של המארחים לאחר ששהו יחד רק ימים ספורים ועדיין אינם מכירים זה את זה. התנהגות זו באמת מעמידה קושי בפני אנשים. יש גם אנשים שאינם יודעים איך לנהוג כשהם מתגוררים בבתיהם של אחרים - הם מתענגים בתאווה, מתנהגים בגסות רוח כלפי אחרים, מספרים בדיחות זולות, משתטים ומאבדים לחלוטין את הגינותם המהולה בקדושה. איני מתנגד לסיפור בדיחות, אך בדיחות מביכות וגסות אינן ראויות. מובן שבסדר להיות מלא הומור ושנינות, כך שאנשים יוכלו להרגיש שמחים וחסרי דאגות, אך עדיף להימנע מבדיחות גסות המעוררות גועל ובחילה. אני רואה אנשים שאין להם מושג איך בן אנוש צריך לנהוג. לכל אחד יש פגמים, אך צריך שיהיו לו גם איפוק כנגד הוללות, מעט אדיבות, כבוד כלפי אחרים והבנה בסיסית של כללי ההתנהגות כדי שייראה ראוי בפני אחרים. רק אם תפעל באופן זה, תוכל להועיל לבני אדם, שם אלוהים לא יבוזה, ומילוי חובתך יישא פרי.
חשוב מאוד שהמאמין באלוהים ינהג כאדם ראוי. באדם המאמין באלוהים אך אינו נוהג כאדם ראוי חסרה אנושיות וברור שאינו מחזיק באמת. מי ששנוא על אחרים יהיה נתעב אף יותר על ידי אלוהים. לא ניתן להושיע בקלות אדם ללא אנושיות גם אם הוא מאמין באלוהים. בביתו של אלוהים, אדם המאמין באלוהים אך אינו נוהג כאדם ראוי הוא אדם קשה, אדם הנמצא בסכנה. אם מישהו לא השתנה כלל במהלך עבודת הישועה של האל, ויש לו עדיין מראה דמוי שטן של חסר אמונה, הוא ייענש לבטח כאשר יגיע יומו של אלוהים. חלק מבני האדם אינם מכירים את הנימוסים וההליכות ואת כללי ההתנהגות מכיוון שלא קיבלו חינוך טוב מהוריהם, אך ניתן ללמוד דברים אלה ולתרגל אותם. חשוב מאוד לתפוס במה ניחנת אנושיות רגילה. לדעת איך להיות בן אנוש ראוי ולחיות באופן אנושי רגיל הוא שיעור שיש ללמוד. אם אתה מאמין באלוהים, עליך לחפש גאולה ולהביא לידי ביטוי חיים משמעותיים. אי הכרת האנושות תפעל גם היא נגדך. רובינו, המאמינים באלוהים, גדלנו במשפחות ממעמד הפועלים. להורינו אין ידע רב או חוכמה. הם רק יודעים איך להרוויח כסף כדי להזין את משפחתם. הם אינם יודעים למעשה איך לגדל ילדים ולהפוך אותם לבוגרים. אנשים כמונו הם אכן מעוררי רחמים. לאחר שעברנו דרך שיטות ההשחתה השונות של השטן, הדבר היחיד שאנו יודעים הוא לעשות את כל הנדרש כדי להסתדר בחיים. הודות לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם שבא להושיע אותנו, אנו יודעים כעת את מידת שחיתותו של האדם, מה חסר לאדם, וכיצד לשאוף להשיג את האמת ואת החיים. ההבנה הזו היא הודות לחסדו של אלוהים.
יש מספר מצבים שהם חמורים אף יותר. כל אחד יכול לראות בבירור שסוגים שונים של אנשים רעים כבר חשפו את עצמם. חלקם אינו מקפיד על גבולות בין גברים לנשים, והתנהגותם שלוחת רסן מבחינה מינית ומעוררת גועל ובחילה. הם נבלים חסרי תקנה, גרועים יותר מחיות. לבני אדם מסוג זה ימתין בסופו של דבר עונש חמור אף יותר. ויש סוג אדם נוסף. אולי משפחתו ענייה במיוחד והוא אינו יכול לשרוד, לכן כל אימת שיש לו הזדמנות הוא ינצל אחרים בכל צורה, ובחוסר מצפון ישים את ידיו על כסף ועל דברים חומריים. אלו אנשים נבזים בעלי אופי נקלה. אנשים מסוג זה אינם מעריכים אדיבות ואינם ראויים לחמלה. ישנם גם אותם אנשים המבצעים כל רוע שהם רוצים, הם משקרים ומוציאים במרמה מאחרים את מה ששייך להם. אנשים אלו מסגירים את אופיים מאוחר יותר, ואז יכולים אחרים לראות אותם לאמיתם. הם זוכים לתיעובם ולשנאתם של אחרים ובסופו של דבר הם נידחים. כל חורשי הרע האלה הם בני אדם שאלוהים מתעב. אלה נבלים בזרם זה, והעונש שהם יקבלו ייקבע על פי האופן שבו האירועים יתפתחו וישתנו. אני מקווה שתוכלו להתייחס לכשלים של בני אדם אלה כאות אזהרה, כך שתצליחו לא לעורר את חרון אפו של אלוהים ולהימנע מעונש. אני מקווה שכל אחד ישגיח על עצמו.
קיימות עשר נקודות אשר לפיהן ניכרת התנהגות של אדם רגיל, ויש לתת עליהן את הדעת ולנהוג על פיהן:
1. פעל בהתאם לכללי ההתנהגות המקובלים, דע את הכללים, וכבד את המבוגרים ודאג לצעירים.
2. נהל אורח חיים הולם, כזה שיועיל לעצמך ולאחרים.
3. התלבש בצורה מכובדת וצנועה. אסור ללבוש בגדים מוזרים או מהודרים.
4. אין ללוות כסף מאחים או מאחיות מכל סיבה שהיא, ואין להשתמש בחפצים של אחרים.
5. מגע עם בני או בנות המין השני צריך להיות במסגרת גבולות ברורים; על המעשים להיות מכובדים וצנועים.
6. אל תתווכח עם בני אדם; למד להקשיב לאנשים בסבלנות.
7. הקפד על היגיינה, אך בהתאם לתנאים בפועל.
8. צור קשר ויחסים תקינים עם אנשים, למד לכבד אותם ולהתחשב בהם, ולאהוב זה את זה.
9. עשה את כל שביכולתך כדי לעזור לנזקקים; אין לקחת או לקבל דברים מאחרים.
10. אל תאפשר לבני אדם לשרת אותך; אל תיתן לאחרים לעשות את העבודה שעליך לעשות בעצמך.
עשרת הכללים האלה הם המינימום שעל כל המאמינים באלוהים לקיים בחיים האנושיים שלהם. אנשים המפרים כללים אלה הם עלובים באופיים. אפשר לומר שאלה הם הכללים בביתו של אלוהים. מי שמפר אותם לעתים קרובות ברור שיושלך הצדה.
כל מי שמחפש אחר האמת, צריך גם לנהוג על פי עשר מידות האופי הטובות של הקדושים הקדמונים. בני אדם המקיימים בשגרה כללים אלה יתוגמלו באופן משמעותי. התנהגות זו תיטיב אתם במידה רבה מאוד.
עשרת העקרונות המהווים הגינות המהולה בקדושה:
1. לערוך בבוקר מבנה רוחני על ידי תפילה וקריאה של דברי אלוהים במשך כחצי שעה.
2. לחפש את כוונותיו של אלוהים בכל דבר כל יום, כדי לעזור בתרגול מדויק יותר של האמת.
3. לתקשר עם כל מי שאתה בא אתו במגע, וללמוד זה מזה לשם התקדמות הדדית.
4. לסגל גישה אופטימית לחיים, ולשיר לעתים קרובות מזמורים ושירי הלל; להכיר תודה לחסדו של אלוהים.
5. לא להסתבך בעולם החילוני; להתקרב בקביעות לאלוהים בליבך, ולא להפריע לאחרים.
6. לשמור על תבונת הלב ולהתרחק ממקומות רעים ומסוכנים.
7. לא להתווכח עם בני אדם, לדבר אמת ולהסתדר עם אחרים.
8. להיות מוכנים לעשות הכול כדי לעזור לאחרים, להפחית את דאגותיהם ולעזור להם לפתור את הקשיים ולהיווכח באמונה באלוהים.
9. ללמוד כיצד לציית לאנשים, לא לשלוט בהם ולא להכריח אותם; לאפשר לאנשים להרוויח בכל דבר.
10. לעבוד את אלוהים בליבך לעתים קרובות, לאפשר לו להיות אדוננו ולרצות אותו בכל דבר.
עשרת העקרונות הנ"ל של חיים אנושיים ועשר הדרכים לנהוג בהגינות המהולה בקדושה הם כולם דברים שבני אדם מסוגלים לעשות. בני אדם יכולים לנהוג לפי העקרונות והדרכים האלה אם הם מבינים אותם. גם אם אתם מפרים אותם מדי פעם, לא קשה לתקן זאת. אין צורך לדבר על בני אדם ספציפיים שהאנושיות שלהם גרועה מדי.
ייתכן שלא תוכל לתפוס את האמיתות העמוקות יותר, אך עליך לפחות להבין את מה שעליך לדעת אודות אנושיות רגילה. בני אדם שאינם מסוגלים לציית אפילו לעקרונות מעטים אלה רחוקים מדי מאיך שבני אדם צריכים להיות, ואינם שונים כמעט בכלום מחיות בלבוש אדם. אני ממליץ לבני אדם מסוימים להתנהג יפה ולא לאבד את הכבוד העצמי שלהם. אל תעשה דברים שמביישים את אלוהים ומבדחים את השטן. סיפוק רגעי של הגוף עלול לגרום למבוכה וכאב נצחיים. אלוהים עומד להעניש את בני האדם בקרוב. קבלת עונש היא דבר מכאיב ומביש במיוחד. חוסר יכולת להשיג את הגמול, וקבלת עונש במקומו עלולים לגרום לאדם לאבד את התעוזה להמשיך לחיות. האינך חושב כך?
משיתופיהם של בכירים
אנושיות תקינה מכוונת בעיקר להיותו של האדם בעל מצפון, היגיון ישר, אופי וכבוד. מצפון והיגיון ישר כוללים יכולת הבלגה, סבלנות כלפי אחרים, יושר, התייחסות לבני אדם בחוכמה, ואהבה כנה לאחים ולאחיות. אלה הם חמשת המאפיינים שחייבים להיות באנושיות תקינה.
המאפיין הראשון הוא הבלגה מכל הלב. מה פירוש הבלגה בהקשר זה? פירושה הוא שבלי קשר לפגמים שאנו רואים באחיינו ואחיותינו, עלינו להתייחס אליהם בצורה נכונה, לא לדחות אותם ולא לתקוף אותם מילולית. להתייחס אליהם בצורה נכונה, פירושו להביע סובלנות והבנה כלפיהם. כאשר אנו רואים ליקויים או שחיתות אצל בני אדם אחרים, עלינו לזכור שזוהי תקופת עבודת הישועה של אלוהים, ושלכל אחד מבני העם הנבחר של אלוהים יש גילויים של שחיתות. זוהי תופעה רגילה ועלינו להבין זאת. חוץ מזה, עלינו להביט בשחיתות של עצמנו, שגילויה אינו בהכרח פחות מזה שאצל בני אדם אחרים. האופן שבו אנו מתייחסים לגילויי השחיתות של עצמנו צריך להיות זהה לאופן שבו אנו מתייחסים לגילויי השחיתות של אחרים. באופן זה, נוכל להבליג ביחס לאחרים ולהשיג את יכולת ההבלגה. אם אינך יכול להבליג ביחס לאחרים, פירוש הדבר שיש לך בעיית היגיון ישר, וזה מוכיח שאינך מבין את האמת ואינך מכיר את עבודת אלוהים. מה הפירוש של לא להכיר את עבודת אלוהים? פירושו לא לדעת שעבודת אלוהים לא הסתיימה עדיין, ושהאנושות חיה עדיין בתקופה של עבודת הישועה של אלוהים, ועוד לא הושלמה. לכן, באופן בלתי נמנע, כל אדם יפגין שחיתות. בזמן זה כל אדם מחפש באופן שגרתי אחר האמת, לומד להכיר את השחיתות של עצמו וחווה את דברי אלוהים. כל אחד נמצא בתקופה של היווכחות באמת ולא השיג עדיין את האמת במלואה. רק כאשר בני אדם ירכשו את האמת, טבע חייהם יתחיל להשתנות. כשבני אדם יבינו נקודה זו, יהיה להם היגיון ישר של אדם תקין. כשבני אדם יחשבו בהיגיון, הם יתייחסו לאחרים בהיגיון. אם בני אדם לא יחשבו בהיגיון, הם לא יתייחסו לאחרים בהיגיון. זהו היבט ההבלגה.
המאפיין השני הוא סבלנות. הבלגה בלבד אינה מספיקה, עליך להיות גם סבלני. לעתים תוכל להבליג ולהבין, אך יהיה קשה להימנע מאח או מאחות מסוימים שעושים דבר מה הפוגע או מעליב אותך. במצב כזה, קל לטבע המושחת של האדם להתפרץ. כולנו אוהבים להילחם למען גאוותנו ולהגן עליה, כולנו אנוכיים ושחצנים. לכן אם מישהו אומר משהו הפוגע בך או עושה משהו המעליב אותך, עליך להיות סבלני. אז מהי סבלנות? סבלנות כלולה גם היא בשדה הסמנטי של היגיון. דרוש לנו היגיון כדי להיות סבלניים. אך כיצד נוכל להיות סבלניים? אם אתה רוצה שתהיה לך סבלנות כלפי אחרים, עליך להבין אותם תחילה, כלומר לא משנה מי אומר משהו הפוגע בך, עליך לדעת כיצד לחשוב וכיצד להתמודד עם זה. קודם כל עליך להבין את הדברים הבאים: דבריו פגעו בי. נראה שמה שהוא אמר חושף את חסרונותיי ומכוון אליי. אם דבריו מכוונים אליי, למה הוא מתכוון? האם הוא מנסה לפגוע בי? האם הוא רואה בי אויב? האם הוא שונא אותי? האם הוא מנסה לנקום בי? לא העלבתי אותו, ולכן התשובה לשאלות אלה אינה יכולה להיות חיובית. אם זה כך, אין זה משנה מה אח או אחות אלה אמרו, לא הייתה להם כל כוונה לפגוע בי או להתייחס אליי כאל אויב. זה בטוח. כשהם אמרו דברים אלה, הם פשוט ביטאו מה שאדם רגיל חושב, ולא כיוונו את דבריהם לאדם מסוים. ניתן לומר שהם דנו באמת, דנו בידע, גילו את השחיתות של בני אדם, או הודו במצב המושחת של עצמם. ודאי שהם לא כיוונו במודע לאדם ספציפי. תחילה אתה מציע הבנה, ולאחר מכן כעסך יכול להתפזר ואתה יכול לזכות בסבלנות. מישהו אולי ישאל: אם מישהו תוקף אותי במודע ומכוון לפגוע בי ואומר בכוונה תחילה דברים אלה כדי להשיג מטרה כלשהי, איך אוכל להיות סבלני? תוכל להיות סבלני באופן הבא: גם אם מישהו תוקף אותי בכוונה תחילה, עליי להיות סבלני. זאת מכיוון שאלה הם אחי או אחותי ולא אויב, וברור שהם לא השטן הנבל. אחים ואחיות יגלו שחיתות באופן בלתי נמנע, ויהיו בליבם כוונות מסוימות. זוהי תופעה רגילה. אני מבין, ועליי לגלות אמפתיה ולהיות סבלני. כשתחשוב בדרך זו, תצטרך להתפלל לאלוהים ולומר: "אלוהים, מישהו כרגע פגע בגאוותי. איני יכול לקבל את ההשפלה ויחס זה גורם לי תמיד לרצות להתעצבן ולתקוף אותם. זהו גילוי של שחיתות. בעבר נהגתי לחשוב שיש בי אהבה כלפי הזולת, אך כעת כשדבריו של מישהו ננעצו בליבי, איני יכול לשאת זאת. אני רוצה להשיב מכה. אני רוצה נקמה. אין כאן אהבה! האין כל זה רק שנאה? קיימת עדיין שנאה בליבי! אלוהים, הדרך שבה אתה מרחם עלינו וסולח לנו על חטאינו היא הדרך שבה עלינו לרחם על הזולת. אסור לנו לנטור טינה. אלוהים, אנא הגן עליי, אל תיתן לאופיי להתפרץ. אני רוצה לציית לך ולחיות באהבתך. אנו ממרים את פיהם של המשיח ושל אלוהים ומתנגדים להם במידה רבה מדי, אך המשיח עדיין סבלני כלפנו. אלוהים מבצע שלב זה בעבודתו בסבלנות ואהבה אין קץ. כמה סבל, השפלה והשמצות היה על המשיח לשאת? אם המשיח יכול היה להיות סבלני, אזי הסבלנות המעטה שאנו זקוקים לה בטלה בשישים! לא ניתן להשוות בין הדברים שמוטל עלינו להיות סבלניים לגביהם לבין אלה המוטלים על המשיח..." כשתתפלל באופן זה, תרגיש שאתה מושחת מדי, חסר כל חשיבות, חסר שיעור קומה לחלוטין, ואז תוכל להיות סבלני, לא תכעס עוד וזעמך ישכך. זו הדרך שבה תוכל להשיג סבלנות.
המאפיין השלישי הוא להתייחס לבני אדם בכנות. להיות כן עם בני אדם, פירושו, שאין זה משנה מה אנו עושים, בין אם אנו עוזרים לאחרים ובין אם אנו תומכים באחינו ובאחיותינו, או מתקשרים את האמת, עלינו לדבר מתוך ליבנו. אל תשקר ואל תזייף. יתרה מכך, אל תטיף מה שלא עשית. כל אימת שאחים ואחיות זקוקים לעזרתנו, עלינו לעזור להם. כל חובה שאנו צריכים למלא, עלינו למלא אותה. היה ישר, אל תשקר ואל תתיימר. ...ברור שכדי להיות אדם כן דרושה מעט חוכמה כאשר מדברים עם אנשים מסוימים. אם אתה רואה שאדם מסוים אינו אמין, אם השחיתות שלו עמוקה, אם אינך יכול לראות לליבו, ואינך יודע מה הוא עלול לעשות, עליך להיות נבון ולא לספר לו הכול. כדי להיות אדם כן, צריך שיהיו לך עקרונות. אל תדבר ללא הבחנה על דברים שאסור לך לדבר עליהם. עלינו לדבר על מה שאנו צריכים לדבר. יתרה מכך, כדי להיות אדם כן, נדרש מהאדם לדבר בהיגיון ובצורה תקינה. אל תאמר לאיש: "היום אהיה כן אתך ואספר לך הכול עליי". אמירה זו אינה מעידה על כך שהאדם הוא אדם כן. זהו משחק ילדים. עליך לנהוג בצורה תקינה. הם אומרים: "אני עובד היום, לכן אם לא קורה אתך דבר, אני פורש לעיסוקיי". אתה אומר: "הי, חכה דקה, אני חייב תחילה להיות כן אתך ולספר לך כמה דברים". הם אומרים: "אין לי זמן להקשיב, אני ממהר לבצע מטלות". אתה אומר: "לא, אני חייב להיות כן אתך. בעבר נהגתי באופן כזה כלפיך, וכעת עליי לנהוג כלפיך באופן אחר." האין זה טיפשי? להיות אדם כן, פירושו להיות אדם חכם ולא טיפש. מדובר בלהיות אדם חכם, פשוט, פתוח ושאינו מרמה. עליך לנהוג בצורה תקינה ובהיגיון. כנות מושתתת על היגיון. זה הפירוש של כנות ביחסיך עם בני אדם, והיותך אדם כן. מובן שהדבר החשוב ביותר בהיות האדם כן הוא להיות כן כלפי אלוהים. האין זו בעיה גדולה אם תהיה אדם כן בפני אנשים אחרים אך תרמה את אלוהים בחוסר כנות? אם אתה מבקש להיות אדם כן לפני אלוהים, באופן טבעי תהפוך להיות כן לפני אנשים אחרים. אם אינך יכול לעשות זאת לפני אלוהים, יהיה אף יותר קשה לעשות זאת לפני אנשים אחרים. אין זה משנה באיזה היבט של האמת או של דבר-מה חיובי אתה נוכח, עליך לעשות זאת תחילה לפני אלוהים. כשתוכל לעשות זאת בהצלחה לפני אלוהים, תוכל לבטא זאת בטבעיות לפני בני אדם אחרים. אל תתאמץ לעשות דבר כזה או אחר לפני אחרים, ולעשות מה שבא לך לפני אלוהים. זה לא עובד ככה. הדבר החשוב ביותר הוא לעשות זאת לפני אלוהים הבוחן את האנושות ומחפש את ליבותיהם של בני האדם. יש לך באמת מציאות אם אתה עובר את המבחן לפני אלוהים. אין לך מציאות אם אינך עובר את המבחן לפני אלוהים. זהו העיקרון כשאתה פועל מתוך האמת.
המאפיין הרביעי הוא להתייחס לבני אדם בחוכמה. חלק מבני האדם יאמרו: "האם כדי להסתדר עם אחים ואחיות דרושה חוכמה?" כן, דרושה חוכמה, מכיוון ששימוש בחוכמה יביא עוד יותר תועלת לאחיך ואחיותיך. יש שישאלו: "האין המשמעות של להיות חכם עם אחים ואחיות היא להיות ערמומי?" חוכמה אינה ערמומיות. אלא ההפך הגמור מערמומיות. שימוש בחוכמה פירושו לשים לב לצורה שבה אתה מדבר עם האחים והאחיות שעמדתם נמוכה יותר, במקרה שהם לא יהיו מסוגלים לקבל את מה שאתה אומר. כמו כן, אם אתה נוהג יותר מדי בפשטות ופתיחות ומספר הכול לאנשים בעמדה נמוכה, במיוחד אלה שהאמת אינה ברשותם, והמגלים שחיתות או בעלי טבע מושחת, יכול להיות שיהיו להם דברים נגדך או שירצו להשתמש בך . גם זה לא טוב. מאחר שלבני אדם טבע מושחת, עליך לנקוט כמה אמצעי זהירות ולהשתמש בטכניקה מסוימת כשאתה מדבר. אך להיות זהיר בגישתך לאנשים אין פירושו לא לעזור להם או לא לאהוב אותם. אלא פירושו, לא לספר להם מייד דברים חשובים על ביתו של אלוהים ורק לתקשר אתם את האמת. אם הם זקוקים לסיוע רוחני בחיים ונדרש לספק להם את האמת, עלינו לעשות כל שביכולתנו להשביע את רצונם מבחינה זו. אך אם הם סקרנים לגבי דבר-מה הקשור לביתו של אלוהים, או לגבי המנהיגים והעובדים שלו, אין צורך לספר להם. אם תאמר להם, סביר להניח שהם ידליפו מידע זה והדבר יפגע בעבודת ביתו של אלוהים. במילים אחרות, אם מדובר במשהו שהם אינם אמורים לדעת או משהו שאין צורך שידעו, אל תספר להם על כך. אם מדובר במשהו שעליהם לדעת, עשה כל שביכולתך לספר להם על כך באופן מוחשי וללא היסוס. אם כן, מהם הדברים שעליהם לדעת? החיפוש אחר האמת הוא מה שעליהם לדעת; באיזו אמת הם צריכים להיות ניחנים, אילו היבטים של האמת עליהם להבין, אילו חובות עליהם למלא, אילו חובות מתאים להם למלא, באיזה אופן עליהם למלא חובות אלה, כיצד להביא לידי ביטוי אנושיות תקינה, איך לחיות את חיי הכנסייה - כל אלה הם דברים שעל בני אדם לדעת. לעומת זאת, אין צורך לגלות לזרים את הכללים והעקרונות של בית אלוהים ושל עבודת הכנסייה, וכן לא ניתן לחשוף בפני זרים או בפני חסרי האמונה שבמשפחתך את חייהם של האחים והאחיות. זהו העיקרון שיש לציית לו כאשר אנו משתמשים בחוכמה. השמות והכתובות של המנהיגים שלך, לדוגמה, הם פרטים שאין לדבר עליהם. אם אתה מדבר על דברים אלה, לעולם לא תדע מתי מידע זה יגיע לאוזניהם של זרים, ואם המידע יגיע למרגלים רשעים או לסוכנים חשאיים, זה יכול לגרום לצרות רבות. עליך להיות חכם לגבי דברים אלה. לכן אני אומר שחוכמה היא הכרח. יתרה מכך, כשאתה נוהג בפשטות ופתיחות, אינך יכול פשוט לספר לכל אחד דברים פרטיים. עליך לשפוט את שיעור קומתם של האחים והאחיות, כדי לראות אם לאחר שאתה מספר להם, הם מתייחסים אליך ברשעות ומתבדחים על חשבונך. זה יהיה בעייתי אם הדברים יגיעו לרמה הזאת; הדבר עלול לפגוע באופייך. לכן, גם אם אתה נוהג בפשטות ובפתיחות, עליך להיות חכם. העיקרון הרביעי שחייב להיות באנושיות רגילה הוא להתייחס לבני אדם בחוכמה.
המאפיין החמישי הוא אכפתיות אמיתית כלפי אחים ואחיות שבאמת מאמינים באלוהים. כרוכים בכך אהבה אמיתית, סיוע בפועל ורוח של מסירות. עלינו לתקשר במיוחד עם אותם אחים ואחיות הנמצאים בחיפוש אחר האמת ולתת להם יותר, בין אם הם מאמינים חדשים ובין אם הם מאמינים כבר מספר שנים. קיים עיקרון מסוים זה של חיי הכנסייה: לתת יחס מיוחד למי שמחפש אחר האמת. לתקשר איתם יותר, לתת להם יותר, ולהשקות אותם יותר, כדי לעזור להם להתרומם במהירות, כדי לגרום לחייהם לצמוח בהקדם האפשרי. לגבי מי שאינו מחפש אחר האמת, אם מתברר שהוא אינו אוהב את האמת לאחר תקופת ההשקיה, אין צורך להשקיע בהם מאמצים כה רבים. אין זה הכרחי, מכיוון שכבר עשית כל מה שניתן מבחינה אנושית. מספיק שמילאת את אחריותך. ...עליך לראות במי למקד את עבודתך. האם אלוהים יהפוך למושלם את מי שאינו מחפש אחר האמת? אם רוח הקודש לא תעשה זאת, למה עליך להתאמץ בצורה עיוורת? אינך מבין עדיין את עבודת רוח הקודש, אך אתה תמיד פועל ביהירות - האין אלו טיפשותך ובורותך? לכן, סייע יותר לאחים ולאחיות אשר באמת מחפשים אחר האמת, מכיוון שהם מושאי הישועה של אלוהים והנבחרים מראש. אם אנו מתקשרים את האמת לעתים קרובות עם בני אדם אלה כאשר ליבנו ופינו שווים, ואנו תומכים זה בזה ונותנים זה לזה, בסופו של דבר נזכה כולנו בישועה. אתה בוגד ברצונו של אלוהים אם אינך מצטרף לבני אדם אלה. ...בני אדם בעלי אנושיות תקינה בכנסייה צריכים למקם את עצמם בין אלה שמחפשים אחר האמת, להסתדר בהרמוניה עם בני אדם אלה, ודרך החיפוש אחר האמת לפעול בהדרגה יחד כאשר הפה והלב שווים. באופן זה, בני אדם בחיפוש אחר האמת יזכו בישועה וגם אתה תזכה בישועה, מכיוון שרוח הקודש פועלת בין אלו המחפשים אחר האמת...
הצגנו לעיל את חמשת ההיבטים שחייבים להיות באנושיות רגילה. אם אתה ניחן בחמשת מאפיינים אלה, תוכל להסתדר בהרמוניה עם האחים והאחיות שלך, תוכל למצוא את מקומך בכנסייה, ותוכל למלא את תפקידך בצורה הטובה ביותר שאתה מסוגל.
מתוך 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'
סוג הביטוי הרביעי של שינוי טבע האדם הוא להיות בעל מצפון והיגיון, להיות טוב לב ולהפוך לאדם כן. להיות בעל מצפון והיגיון פירושו שאדם נהנה מחסדו של אלוהים ויודע להשיב לאלוהים על אהבתו. אנשים כאלו יכולים למלא את חובתו של יציר נברא דרך אמונה באלוהים, מכיוון שהם מבינים את אלוהים, הם טובי לב וכנים. אנשים כנים יכולים למלא את חובתם ולהשיב לאלוהים על אהבתו, וכן להתייחס לבני אדם באדיבות. אנשים כאלה אינם משקרים, אינם מרמים, וברור שאינם חורשים מזימות. להסתדר עם מישהו כזה לעולם לא יהווה סכנה עבורך ולא יפגע בך. ...כשטבע חייהם משתנה, אנשים יכולים להפוך לאדיבים, להתייחס לאחר בהגינות ולנהוג בחסד כלפי מי שהוא טוב במיוחד. ראשית, הם לא ירמו אותך. שנית, הם לא ינסו להטמין לך מלכודות. שלישית, ברור שאין בכוונתם לפגוע בך. לעולם לא תצטרך לדאוג לגבי דברים אלה. יתרה מכך, אם תפגע בהם באופן כלשהו, הם יסלחו לך ולא ישמרו לך טינה בגלל הפגיעה. הם יפגינו סובלנות כלפיך, יבליגו על מעשיך, יהיו סבלניים כלפיך, ועדיין יתייחסו אליך באהבה. האם לא יהיה זה בטוח יותר לפגוש אדם כזה? אדם שטבע חייו השתנה, אדם בעל לב נדיב, אוהב כל אדם ומוכן לעזור לכולם. גם אם אתה פוגע בו או עושה לו עוול, הוא יבליג על מעשיך, יהיה סבלני ויסלח לך. זה הוא אדם בעל אנושיות תקינה ודמות של אדם אמיתי. מישהו בדמות אדם אמיתי מתייחס לבני אדם באופן מצפוני, בהיגיון ובדרך האמת. הוא מציית לאלוהים, יש לו לב אוהב והוא מבצע עבודת אלוהים אמיתית. זהו אדם שטבע חייו השתנה. לבני האדם כיום יש יותר מדי מרכיבים זדוניים, אז איך הם פועלים? אם הם רואים מישהו שאינם אוהבים, הם ישפטו אותו ויזלזלו בו. האין זה אכזרי? כמו כן, אם הם רואים מישהו המגלה שמץ שחיתות, הם יתייחסו אליו כאל שטן ולא כאל בן אדם. האין זה זדוני להתייחס לבני אדם בצורה לא נכונה? אם מישהו עושה להם עוול או אומר דברים שאינו אמור לומר, דברים שבהם הוא שופט אותם, או מפקפק בהם, או מעליב אותם, הם לא יסלחו, הם יבקשו נקמה, ירצו לנהוג מידה כנגד מידה. האין זה מרושע? מעל הכול, הם מנסים לנצל בני אדם, לתת להם פקודות ולפקוד על אחרים לעשות דברים למענם, אך הם בשום פנים ואופן אינם עוזרים לאחרים. האין זו נבזות? כל אלה הם ביטויים מרושעים. בני אדם אדיבים הם נטולי רוע בליבם. אם אתה חייב להם, לא יהיה להם אכפת, אך הם לא יהיו חייבים לך דבר, מפני שמבחינתם אין זה מקובל עליהם להיות חייבים למישהו אחר. כמו כן, אין זו בעיה אם אתה מעליב אותם, אך הם לעולם לא ירצו להעליב אותך, קל וחומר לפגוע בך. האין זה טוב לב? כאשר מישהו עושה להם משהו שלילי, הם מסוגלים לשים את עצמם בנעליו של אותו אדם ולהתחשב בו, הם יכולים לסלוח לו ולהבין אותו. גם זה ביטוי של טוב לב. ישנם בני אדם שעשו מעשים רעים מאוד בעבר, אך כעת הם מאמינים באלוהים ויכולים לרדוף אחר האמת; כמו כן הם יכולים לסלוח לאחרים ולהתייחס אליהם בצורה נכונה והוגנת. סוג זה של אדם מסווג כאדם טוב לב. בני אדם טובי לב הם בעלי כושר הבלגה, חסד, סלחנות וכוח סבל בליבם, ואף יותר מכך, הם מלאי אהבה ואהדה. לכן כולם אוהבים להיות בקשר עם מישהו כזה ומוכנים להתחבר עם אדם מסוג זה.
מתוך 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'
לאחר שאדם שנושע הבין הבנה אמיתית את אלוהים, הוא יוכל להביא לידי ביטוי את דמותו של אדם אמיתי. דמות זו של אדם אמיתי ניתן לסכם בשני ביטויים. הראשון מחזיק באמת והשני בעל אנושיות. רק אדם כזה הוא אדם כן באמת בפני אלוהים. האמת נמצאת בתוכו של אדם כן, ולכן ברור שאנשים כאלו לא יושחתו ולא ילכו שוב שולל על ידי השטן. הם רואים את האמת לגבי עולם זה והרוע והחושך שלו, וכן רואים את האמת לגבי הטבע והמהות של בני אדם מושחתים. לכן, הם יכולים לעבוד את אלוהים באמת, לציית לאלוהים באמת, וחייהם הופכים להיות עדות אמיתית של אמונתם באלוהים. אדם כזה הוא אדם שנושע. כאדם שנושע ומחזיק באמת הוא בעל מצפון והיגיון בפני אלוהים, ובעל אופי וכבוד בפני אחרים. אנשים כאלו דבקים בדברי אלוהים בחוזקה, ויכולים לספק את רצון הבורא על ידי מילוי חובתם כיצירים ברואים. זהו אדם שנושע. היבט אחד של אדם שנושע ומחזיק באמת הוא שהוא יכול לראות את האמת לגבי העולם, לראות את האמת לגבי השטן ולראות את האמת לגבי בני אדם מושחתים. לכן, אנשים כאלו יודעים איך להתמודד עם העולם, יודעים איך להתמודד עם השטן, ויודעים במיוחד איך להתמודד עם בני אדם מושחתים. לפיכך, יש דברים רבים בחייהם שיש להם עקרונות לגביהם ואמת. אנשים הניחנים באמת מתנהגים במספר אופנים. ראשית, בכל הקשור לאמת, הם מתפללים ומחפשים את אלוהים ומצייתים לו. שנית, כאשר הם ממלאים את חובתם בבית אלוהים, הם מגנים על עבודת אלוהים, הם מעזים לתמוך באמת ובעקרונות, ואינם פוחדים להעליב אנשים. הם יכולים לבצע את חובתם כיציר נברא וליבם שווה עם אלוהים, עומדים תמיד לצידו. זהו הצד של אדם שנושע והמחזיק באמת. הצד האנושי של אנשים אלו הוא שהם יודעים להשיב לאלוהים על אהבתו ויכולים לבצע בנאמנות את חובותיהם כיציר נברא ולעשות כל שביכולתם למלא את חובותיהם. בנוסף, הם מקיימים יחסים תקינים עם אחרים ויכולים לחיות בדו קיום בצורה תקינה עם רוב בני האדם, להסתדר אתם, לדבר בכנות ולעשות דברים בחוכמה. זה הצד האנושי שלהם. מי שמתנהג בשני אופנים אלה הוא אדם שיש בו אמת ואנושיות. ייתכן שבני אדם בעלי אנושיות לא ייראו נעלים, ייתכן שהם חסרי ידע או ניסיון מיוחדים, אך מכיוון שהם מחזיקים באמת, יש להם אנושיות תקינה. לאלו שבאמת מבינים את האמת יש אנושיות תקינה. מבחוץ, ייתכן שאדם כזה אינו בולט או נראה מיוחד. הוא עשוי להיראות פשוט מאוד, רגיל מאוד, חסר חשיבות, אך בני אדם ללא האמת אינם יכולים לראות את האמת לגביו. רק מי שניחן באמת ומתבונן בחייו של אדם כזה יוכל לומר בסופו של דבר שאדם זה שונה. אצל אנשים אלו האמת נמצאת בתוכם, יש להם עקרונות, והם עושים דברים בחוכמה רבה. יתרה מכך, האנושיות התקינה שלהם היא פשוטה, כנה ופתוחה וניתן להסתדר איתם ביתר קלות. כל מי שבא במגע עם אדם כזה יחשוב שהוא אדם טוב. כבר אין הרבה אנשים טובים כאלו. הם נדירים מאוד. לאנשים מסוג זה אין כוונות רעות והם אינם עושים כלל מעשים רעים. כאשר אתה מבלה עם אדם זה, גם אם נראה שהוא חכם ובעל עקרונות כלפיך, הוא לעולם לא יפגע בך, לא כל שכן ירמה אותך. די בכך כדי להוכיח שאדם המחזיק באמת ויש בו אנושיות הוא אדם טוב לב וכן באמת. זהו אדם שנושע.
מתוך 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'
מתוך：בשורת מלכות השמיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה