שיר קודש | 'בר האנוש בהתגלמותו הוא אלוהים עצמו'

שיר קודש | 'בר האנוש בהתגלמותו הוא אלוהים עצמו'

1

כשאלוהיות האל התממשה כבשר ודם,

נוכחותו לא היתה עוד מעורפלת.

ניתן היה לראותו ,לגשת אליו

ולנסות להבין את רצונו,

להבין את אלוהיותו דרך דבריו,

עבודתו ומעשיו של בר האנוש.

באנושיותו, בר האנוש הביע

את רצון האל ואלוהיותו.

כשהפגין את רצון האל ואת טבעו,

הוא גילה לאנשים את האל שבממלכת הרוח,

שאין לגעת בו ואין לראותו.

הם ראו אל בעל בשר וצלם.

2

כך הפך בר האנוש בהתגלמותו את זהות האל,

את מעמדו, טבעו ועוד – לאנושיים ומוחשיים.

בין אם זה באנושיותו אווווו או באלוהיותו,

אין להכחיש שהוא מייצג את מעמד האל וזהותו.

אלוהים עבד ודיבר כבשר ודם בכל התקופה הזאת.

בזהותו של בר האנוש הוא ניצב בפני האנושות,

מציג בפניהם את דברי האל ואת עבודתו בקרבם,

כדי שיכירו את אלוהיותו וגדולתו מתוך ענוותו.

אנשים זוכים לחוש את ממשות האל ולטעום ממנה,

והם מתחילים לתפוס את משמעותה

באנושיותו, בר האנוש הביע

את רצון האל ואלוהיותו.

כשהפגין את רצון האל ואת טבעו,

הוא גילה לאנשים את האל שבממלכת הרוח,

שאין לגעת בו ואין לראותו.

הם ראו אל בעל בשר וצלם.

גם אם עבודתו, הליכותיו ונקודת המוצא

בדברי ישוע אדוננו לא דמו

לאל האמיתי עצמו בממלכת הרוח,

מעולם לא נראה נציג אמיתי יותר של האל,

את זאת אין להכחיש.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

הללו את ביאת המשיח – המזמורים החדשים