אתם נמצאים כעת בישורת האחרונה של הנתיב, וזה חלק חיוני שלו. ייתכן שעברתם לא מעט סבל, עשיתם עבודה רבה, נדדתם לאורך שבילים רבים והאזנתם לדרשות רבות, ולא היה לכם קל להגיע עד הלום.
אם לא תוכלו לשאת את הסבל שעומדים לפתחכם, ואם תמשיכו כמו בעבר, לא תוכלו להפוך למושלמים. האמירה הזו לא נועדה להפחיד אתכם – זו עובדה. אחרי שפטרוס עבר לא מעט מעבודתו של אלוהים, הוא זכה במידה מסוימת של תובנה והבחנה. הוא גם הבין לא מעט מעקרון השירות, ובהמשך, הוא היה מסוגל להיות מסור לחלוטין למה שישוע הפקיד בידיו. הזיכוך האדיר שהוא קיבל נבע בעיקר מכך שבכל הדברים שהוא עשה, הוא הרגיש שהוא חייב לאלוהים יותר מדי ושהוא לעולם לא יהיה מסוגל להשיב לו כגמולו, והוא הכיר בכך שהאנושות מושחתת ביותר, ולכן היו לו רגשות אשם. ישוע אמר לו דברים רבים, ובזמנו, פטרוס הבין מעט מאוד. לפעמים הוא עדיין פיתח התנגדות ומרדנות. לאחר שישוע נצלב, פטרוס סוף-סוף התעורר במידת מה וחש אשמה איומה. בסופו של דבר, הגיע שלב שבו הוא לא היה מוכן לקבל שום רעיון שאינו נכון. הוא הכיר את מצבו היטב, והוא גם הכיר היטב את קדושתו של אלוהים. כתוצאה מכך, פעם בחזהו לב מלא יותר ויותר אהבה לאלוהים, והוא התמקד יותר בחייו. משום כך, הוא סבל קשיים אדירים, ועל אף שהיו זמנים שהוא סבל ממחלות קשות ואפילו היה על סף מוות, אחרי שהוא זוכך כך פעמים רבות, הוא הבין טוב יותר את עצמו, ורק כך הוא פיתח אהבה אמיתית לאלוהים. אפשר לומר שהיווכחותו בחיים הועברה בזיכוך, ויתרה מזאת, שהיא הועברה בייסורים. חווייתו הייתה שונה מזו של כל אדם אחר, ואהבתו התעלתה על אהבתו של כל אדם אחר שלא הפך למושלם. הסיבה לכך שהוא נבחר כמופת היא שהוא חווה הכי הרבה יגון במהלך חייו, ושחוויותיו היו המוצלחות ביותר. אם באמת תהיו מסוגלים לצעוד לאורך הישורת האחרונה של הנתיב ממש כמו פטרוס, הרי שאף ברוא לא יוכל לקחת לכם את ברכותיכם.
פטרוס היה אדם בעל מצפון – הייתה לו אנושיות מהסוג הזה, כשהוא החל להחיות חסיד של ישוע, הוא התמלא רעיונות רבים של ניגוד ומרדנות בעל כורכו. אולם בזמן היותו חסיד של ישוע, הוא לא התייחס לדברים ברצינות, והוא האמין שבני האדם צריכים להיות כך. לכן בהתחלה, הוא לא הרגיש שום רגשות אשם והוא לא עבר טיפול. ישוע לא היה רציני לגבי התגובות של פטרוס, והוא לא ייחס להן חשיבות. הוא פשוט המשיך בעבודה שהוא היה צריך לעשות. הוא מעולם לא נטפל לפגמים שוליים אצל פטרוס והאחרים. אולי אתם אומרים: "האם ייתכן שישוע לא ידע לגבי הרעיונות האלה שעלו בהם כתגובה?" ממש לא! העובדה שהוא באמת הבין את פטרוס – אפשר לומר שהוא הבין אותו היטב – היא הסיבה לכך שהוא לא נקט שום אמצעי נגד פטרוס. הוא שנא את האנושות אך גם ריחם עליה. יש ביניכם כיום בני אדם רבים שמתנגדים ממש כמו פאולוס ואשר יש להם תפיסות רבות כמו שהיו לפטרוס לגבי ישוע אדוננו בזמנו, הלא כן? אני אומר לכם: מוטב שלא תאמינו כל כך בחוש השלישי שלכם. התחושה שלכם לא מהימנה, והשטן הרס אותה לגמרי בהשחתתו לפני זמן רב. האם אתם חושבים שההרגשה שלכם מושלמת לגמרי? פאולוס התנגד לישוע אדוננו פעמים רבות, אך ישוע לא הגיב לכך כלל. האם ייתכן שישוע היה מסוגל לרפא חולים ולגרש שדים, אך לא היה מסוגל לגרש את ה"שד" ששרה על פאולוס? מדוע רק אחר שישוע קם לתחייה ועלה השמיימה, כשפאולוס המשיך לעצור את תלמידיו של ישוע באופן מופקר, ישוע הופיע בפניו סוף-סוף על הדרך לדמשק והכה בו אפיים ארצה? האם ייתכן שישוע אדוננו הגיב לאט מדי? או שמא הסיבה לכך הייתה שלא הייתה לו שום סמכות כבשר ודם? האם אתם חושבים שכשאתם הרסניים ומתנגדים בסתר מאחורי גבי, אני לא יודע זאת? האם אתם חושבים ששאריות הנאורות שיש לכם מרוח הקודש יכולים לשמש כדי להתנגד לי? כשפטרוס היה בוסרי, הוא פיתח דעות כה רבות לגבי ישוע. אם כן, מדוע הוא לא הואשם? ברגע זה, בני אדם רבים עושים דברים ללא אשמה, ואפילו כשנאמר להם בבירור שמה שהם עושים לא תקין, הם לא מקשיבים. כל זה נובע לחלוטין מהמרדנות של האדם, הלא כן? אמרתי עד כה כל כך הרבה דברים, אך אתם עדיין לא תופסים את מצפונכם אפילו במקצת. על כן, איך תהיו מסוגלים לצעוד בישורת האחרונה של הנתיב עד סופו? אינכם מרגישים שזה עניין עצום?
לאחר שבני האדם נכבשים, הם מסוגלים להישמע לתזמור של אלוהים. הם מסוגלים להסתמך על אמונתם ועל רצונם לאהוב את אלוהים ולהיות חסידי אל. אם כן, איך ניתן לצעוד בישורת האחרונה של הנתיב? בימים שבהם תחוו צרות, יהיה עליכם לשאת את כל הקשיים, ואתם תהיו חייבים לרצות לסבול. רק כך תוכלו לצעוד היטב בישורת האחרונה של הנתיב. האם אתם חושבים שעד כדי כך לצעוד בישורת הזו של הנתיב? עליכם לדעת איזה תפקיד עליכם למלא, עליכם לשפר את האיכות שלכם ולהצטייד במספיק אמת. זו לא עבודה של יום או יומיים – היא לא פשוטה כמו שאתם חושבים! ההליכה בישורת האחרונה של הנתיב תלויה בסוג האמונה וסוג הרצון שיהיו לכם באמת. אולי אתם לא יכולים לראות את רוח הקודש עובדת בתוככם, או אולי אתם לא מסוגלים לגלות את עבודתה של רוח הקודש בכנסייה, ולכן אתם פסימיים ומאוכזבים, ואתם מלאים בייאוש במחשבה על הדרך העתידית. בפרט, הלוחמים האדירים לשעבר נפלו כולם אפיים ארצה – זה מפח נפש עבורכם, הלא כן? כיצד עליכם להבין את הדברים האלה? האם יש בכם אמונה או לא? האם אתם מבינים לגמרי את העבודה של היום או לא? הדברים האלה יכולים להכריע אם תהיו מסוגלים ללכת היטב לאורך הישורת האחרונה של הנתיב.
מדוע נאמר שאתם נמצאים כעת בישורת האחרונה של הנתיב? הסיבה לכך היא שאתם מבינים את כל מה שעליכם להבין, וסיפרתי לכם על כל מה שבני האדם צריכים להשיג. סיפרתי לכם גם על כל הדברים שהופקדו בידיכם. על כן, צעדכם כיום הם לאורך קברת הדרך האחרונה בנתיב שאני מוביל. אני דורש רק שתוכלו להשיג את היכולת לחיות באופן עצמאי, שבכל זמן ועת, תמיד תהיה לכם דרך לצעוד בה, תמיד תשפרו את האיכות שלכם באופן שגרתי, תמיד תקראו את דברי האל כראוי ותמיד יהיו לכם חיים אנושיים ראויים. אני מוביל אתכם כעת לחיות כך, אך בעתיד כשכבר לא אוביל אתכם, האם עדיין תהיו מסוגלים לחיות כך? האם תהיו מסוגלים להמשיך להתקדם? כך הייתה החוויה של פטרוס. כשישוע הוביל אותו, הוא לא הבין דבר. הוא תמיד היה חסר דאגות כמו ילד, והוא לא היה רציני לגבי הדברים שהוא עשה. רק אחרי שישוע עזב, פטרוס החל לחיות חיים אנושיים ראויים. חייו בעלי המשמעות החלו רק אחרי שישוע עזב. על אף שהוא כן ניחן במידה מסוימת בהיגיון של אנושיות רגילה ובמאפיינים שאמורים להיות לאדם רגיל, החוויה והעיסוק האמיתיים שלו החלו מחדש רק כשישוע עזב. מה מצבכם בשלב הזה? אני מוביל אתכם כך ואתם חושבים שזה נהדר. אף סביבה או ניסיון לא פוקדים אתכם, אך כך אין לכם שום דרך להבין מה שיעור הקומה שלכם בפועל, ואין לכם שום דרך לראות אם אתם באמת בני אדם שעוסקים בחיפוש האמת. אתם אומרים בפיכם שאתם מבינים את המהות שלכם, אך אלא מילים נבובות. רק בהמשך, כשתקבלו את העובדות, הבנתכם תזכה לאימות. אומנם אתם ניחנים בהבנה הבאה: "אני מבין שבשרי ודמי מושחתים מאוד, ושמהותם של הבשר והדם של בני האדם הוא להתמרד באלוהים ולהתנגד לו. היכולת לקבל את המשפט והייסורים של אלוהים נובעת אך ורק מכך שהוא מרומם את בני האדם. אני מבין זאת כעת, ואני מוכן לגמול לאלוהים על אהבתו." זה דבר שקל לומר. אולם בהמשך, כשיפקדו אתכם צרות, ניסיונות וסבל, לא יהיה לכם קל לעבור אותם. אתם מתקדמים כך מדי יום, אך אתם עדיין לא מסוגלים להמשיך בחוויותיכם. המצב היה עוד גרוע מכך אם הייתם מרפה מכם ולא מתייחס אליכם יותר. רוב בני האדם היו נופלים אפיים ארצה והופכים לנציב מלח, סמל של בושה. כל האפשרויות האלה סבירות מאוד. אינכם מודאגים או חרדים לגבי זה? פטרוס עבר סביבה כזו וחווה סבל כזה, אך הוא בכל זאת עמד איתן. אם הייתם נמצאים בסביבה הזו, האם הייתם מסוגלים לעמוד איתן? הדברים שישוע אמר והעבודה שהוא עשה בשהותו על פני האדמה העניקו לפטרוס יסוד, ועל סמך היסוד הזה, הוא צעד בהמשך נתיב חייו. האם אתם יכולים להגיע לרמה הזו? הנתיבים שאתם צעדתם בהם בעבר והאמיתות שהבנתם – האם הם יכולים להפוך ליסוד שיאפשר לכם לעמוד איתן בעתיד? האם הם יכולים להפוך לחזיון שלכם לעמידה איתנה בהמשך? אני אגיד לכם את האמת – אפשר לומר שמה שבני האדם מבינים כעת הוא דוקטרינות בלבד. הסיבה לכך היא שמה שהם מבינים הם לא כל הדברים שהם עברו. עצם העובדה שהייתם מסוגלים להתקדם עד כה נובעת לגמרי מההובלה של אור חדש. העניין הוא לא ששיעור קומתכם הגיע לרמה מסוימת, אלא שדבריי הובילו אתכם אל ההווה. העניין הוא לא שיש לכם אמונה גדולה, אלא שבזכות חוכמת דבריי, לא הייתה לכם ברירה אלא לצעוד בעקבותיי עד כה. אילולא הייתי מדבר כעת, ואילולא הייתי משמיע את קולי, לא הייתם מסוגלים להמשיך והייתם מיד מפסיקים לצעוד קדימה. האין זה שיעור קומתכם בפועל? אין לכם מושג מאילו היבטים עליכם להיווכח ובאילו היבטים עליכם לפצות על חסרונותיכם. אתם לא מבינים כיצד להביא לידי ביטוי חיים אנושיים משמעותיים, כיצד לגמול לאלוהים על אהבתו או כיצד לשאת עדות חזקה ומהדהדת. אתם לא יכולים להשיג את הדברים האלה כלל. אתם גם עצלים וגם טיפשים! כל מה שאתם יכולים לעשות הוא להסתמך על אחרים, והדברים שאתם מסתמכים עליה הוא אור חדש והאל שמוביל אתכם. יכולתכם להתמיד עד הלום הסתמכה לחלוטין על אור חדש ועל האמירות האחרונות. אתם לא דומים כלל לפטרוס, שהיה מומחה בעיסוק בחיפוש הדרך האמיתית, ואתם לא דומים כלל לאיוב, שהיה מסוגל לעבוד את יהוה במסירות ולהאמין שיהוה הוא אלוהים גם לנוכח המבחנים שיהוה הציב אותו בהם וגם כשיהוה לא בירך אותו. האם אתם מסוגלים לעשות זאת? כיצד נכבשתם? היבט אחד הוא משפט, ייסורים וקללה, והיבט אחר הוא תעלומות שכובשות אתכם. אתם כולכם כמו חמורים. אם מה שאני אומר לא נשגב מספיק, ואם אין בו תעלומות, אתם לא יכולים להיכבש. אילו מישהו היה מטיף, והוא תמיד היה מטיף לגבי אותם דברים למשך זמן מסוים, הייתם בורחים תוך פחות משנתיים, ולא הייתם מסוגלים להמשיך הלאה. אתם לא יודעים כיצד להעמיק, ואתם לא מבינים כיצד לעסוק בחיפוש האמת או בחיפוש דרך החיים. כל מה שאתם מבינים הוא קבלה של דבר מה שהוא חדש, כגון האזנה לתעלומות או חזיונות, האזנה לאופן שבו אלוהים נהג לעבוד, האזנה לחוויות של פטרוס, או האזנה לסיפור הרקע לצליבתו של ישוע... אתם מוכנים להאזין רק לדברים האלה, וככל שאתם מאזינים יותר, כך אתם מתמלאים ביותר מרץ. אתם מקשיבים לכל זה כדי להיפטר מהצער והשעמום שלכם! הדברים החדשים האלה הם הדבר היחיד שמשמר את חייכם. האם אתם חושבים שהגעתם עד הלום בזכות האמונה שלכם? האין זה שיעור הקומה המועט והעלוב שלכם? איפה היושר שלכם? איפה האנושיות שלכם? האם יש לכם חיים אנושיים? כמה מהמרכיבים יש לכם להפיכה למושלמים? מה שאני אומר הוא עובדה, הלא כן? אני מדבר ועובד כך, אך אתם עדיין לא מקדישים לכך כמעט שום מחשבה. בעודכם צועדים בעקבותיי, אתם גם מתבוננים. אתם תמיד שומרים על מראה של אדישות, ותמיד צריך למשוך אתכם באפכם. כך כולכם ממשיכים הלאה. אך ורק ייסורים, זיכוך והוכחה הובילו אתכם עד הלום. אילו הייתם שומעים רק דרשות על היווכחות בחיים, כולכם הייתם בורחים לפני זמן רב, הלא כן? אתם כולכם שחצנים אחד-אחד. למעשה, אתם מלאים במים עכורים בלבד! הבנתם תעלומות מסוימות, והבנתם דברים מסוימים שבני אנוש לא הבינו בעבר, ולכן בקושי הגעתם עד הלום. אין לכם שום סיבה לא להיות חסידי אל, ולכן התכוננתם בקושי רב והתקדמתם עם הזרם. זו פשוט התוצאה שהשיגו דבריי, אך זה בהחלט לא הישג שלכם. אין לכם על מה להתרברב. על כן, בשלב הזה בעבודה, המילים הן מה שבעיקר הוביל אתכם אל ההווה. אחרת, מי מביניכם היה מסוגל לציית? מי היה מסוגל להגיע עד הלום? עוד משלב מוקדם, רציתם לעזוב בהזדמנות הראשונה, אך לא העזתם. לא היה לכם האומץ. עד היום, לא הייתם חסידי אל בלב שלם.
רק אחרי שישוע נצלב ועזב, פטרוס החל לצעוד במסלול משל עצמו והחל לצעוד בנתיב הראוי לו. הוא התחיל להצטייד רק אחרי שהוא ראה את הפגמים והחסרונות שלו עצמו. הוא ראה שהייתה לו מעט מדי אהבה כלפי אלוהים ושרצונו לסבול היה בלתי הולם, שלא היו לו תובנות, ושההיגיון שלו היה לקוי. הוא ראה שיש בו דברים רבים שלא עולים בקנה אחד עם רצונו של ישוע, ושיש דברים רבים מרדניים ועמידים שהיו מעורבבים עם הרצון האנושי שלו. רק אחרי זה, הוא זכה להיווכח בכל ההיבטים. כשישוע הוביל את פטרוס, הוא חשף את מצבו של פטרוס, ופטרוס הודה בעוונותיו ומיהר להסכים, אך הוא לא הבין באמת עד לאחר מכן. הסיבה לכך הייתה שבאותה עת, פשוט לא היו לו שום חוויות, והוא לא הבין כלל את שיעור קומתו. במילים אחרות, אני פשוט משתמש כעת במילים כדי להוביל אתכם, ולא ניתן להפוך אתכם למושלמים בפרק זמן קצר. אתם תהיו מסוגלים רק להבין את האמת ולדעת אותה. הסיבה לכך היא שהעבודה הנוכחית היא כיבושכם ושכנוע לבכם, ורק אחרי שבני האדם ייכבשו, חלקם יהפכו למושלמים. ברגע זה, החזיונות והאמיתות שאתם מבינים יוצרים יסוד לחוויותיכם בעתיד. הצרות העתידיות שתעברו יישאו כולן חוויה מעשית של המילים האלה. בהמשך, כשיפקדו אתכם ניסיונות ותעברו את הצרות, אתם תחשבו על הדברים שאתם אומרים היום: בלי קשר לטיבם של הצרות, הניסיונות או הפורענויות שייקרו בדרכי, אני חייב לְרַצות את אלוהים. חשבו על החוויה של פטרוס וחשבו על החוויה של איוב – המילים של היום יעוררו אתכם לפעולה. רק כך אמונתכם תוכל לקבל השראה. בזמנו, פטרוס אמר שהוא לא ראוי לקבל את המשפט והייסורים של אלוהים, ובשלב הזה, אתם תהיו מוכנים גם שכל בני האדם יראו בכם את טבעו הצודק של אלוהים. אתם תהיו מוכנים לקבל בשמחה את המשפט והייסורים של אלוהים, והמשפט, הייסורים והקללה שלו ינחמו אתכם. נכון להיום, אתם פשוט לא יכולים להיות מצוידים באמת. לא זו בלבד שאתם לא תהיו מסוגלים לעמוד איתן בעתיד, אלא שייתכן שאתם גם לא תהיו מסוגלים לשרוד את העבודה הנוכחית. כך, אתם תהיו מושא לסילוק ולענישה, הלא כן? עד כה, לא נחשפתם לאף עובדה, ואני סיפקתי לכם כל היבט שחסר לכם. אני מדבר מכל היבט. בשום אופן לא חוויתם סבל רב. אתם פשוט לוקחים את מה שזמין לכם, לא שילמתם שום מחיר, ויתרה זאת, אין לכם חוויות ותובנות אמיתיות משל עצמכם. על כן, מה שאתם מבינים הוא לא שיעור הקומה הממשי שלכם. אתם מוגבלים רק להבנה, ידע וראייה, אך לא קצרתם דברים רבים. אילו מעולם לא התייחסתי אליכם אלא הייתי גורם לכם לעבור חוויות בביתכם, הייתם נמלטים אל העולם הגדול לפני זמן רב. השביל שתצעדו בו בעתיד יהיה מסלול הסבל, ואם תצעדו היטב בישורת הנוכחית של הנתיב, כשתעברו את הצרות האדירות בהמשך, תהיה לכם עדות. אם אתם מבינים את חשיבותם של החיים האנושיים ואתם צועדים בנתיב הנכון של החיים האנושיים, ואם בעתיד, בלי קשר לאופן שבו אלוהים יטפל בכם, אתם תישמעו לתוכניות שלו ללא כל תלונה או ברירה, ולא תציבו דרישות לאלוהים, כך יהיה לכם ערך. כעת עוד לא עברתם צרות, ולכן אתם יכולים להישמע לכל דבר. אתם אומרים שכל הובלה של אלוהים היא ראויה, ושאתם תישמעו לכל התוכניות שלו. בין שאלוהים יקלל אתכם או יטיל עליכם ייסורים, אתם תהיו מוכנים לְרַצות אותו. יחד עם זאת, מה שאתם אומרים כעת לא בהכרח מייצג את שיעור קומתכם. מה שאתם מוכנים לעשות כעת לא יכול להוכיח שאתם מסוגלים להיות חסידי אל עד הסוף. כשצרות אדירות יפקדו אתכם, או כשתעברו רדיפה או כפייה כלשהן, או ניסיונות קשים, לא תהיו מסוגלים לומר את המילים האלה. אם תוכלו להבין את הדברים האלה ולעמוד איתן, רק זה יהיה שיעור קומתכם. מה היה מצבו של פטרוס באותה עת? הוא אמר: "אלוהים, אני אקריב את חיי למענך. אם תרצה שאמות, אני אמות!" כך הוא התפלל בזמנו, והוא גם אמר: "אפילו אם אחרים לא אוהבים אותך, אני חייב לאהוב אותך עד הסוף. אהיה חסיד שלך בכל רגע." זה מה שהוא אמר באותה עת, אך ברגע שפקדו אותו ניסיונות, הוא קרס ובכה. כולכם יודעים שפטרוס התכחש לאלוהים שלוש פעמים, נכון? יש בני אדם רבים שיבכו ויביעו חולשה אנושית כשיפקדו אותם ניסיונות. אתם לא אדונים לעצמכם. אתם לא יכולים לשלוט בעצמכם מהבחינה הזו. אולי היום מצבכם טוב מאוד, אך הסיבה לכך היא שיש לכם סביבה הולמת. אם המצב הזה היה משתנה מחר, הייתם חושפים את הפחדנות וחוסר האונים שלכם, והייתם חושפים גם את הנבזות וחוסר הערך שלכם. ה"גבריות" שלכם הייתה יורדת לטמיון לפני זמן רב, ולפעמים, אפילו הייתם אומרים נואש ומסתלקים. הדבר מוכיח שמה שהבנתם בעבר לא היה שיעור קומתכם בפועל. יש להתבונן בשיעור קומתו של האדם בפועל כדי להבין אם הוא באמת אוהב את אלוהים, אם הוא באמת מסוגל להישמע לתוכניות של אלוהים, ואם הוא מסוגל להקדיש את כל עוזו להשגת הדרישות של אלוהים ועדיין להישאר מסור לאלוהים ולהעניק לאלוהים את הטוב ביותר, אפילו אם פירוש הדבר הוא להקריב את חייו.
עליכם לזכור שהמילים האלה נאמרו כעת: בהמשך, תעברו צרות אדירות וסבל אדיר עוד יותר! הבאה לידי שלמות היא לא דבר פשוט או קל. לכל הפחות, עליכם להתאפיין באמונה של איוב, ואולי באמונה אף רבה משלו. עליכם לדעת שהניסיונות בעתיד יהיו אדירים יותר מהניסיונות שאיוב הועמד בהם, ושעליכם עדיין לעבור ייסורים לטווח הארוך. האם זה דבר פשוט? אם אתם לא יכולים לשפר את איכותכם, אם יכולת ההבנה שלכם לוקה בחסר, ואם יש לכם ידע מועט די, הרי שהפעם לא תישאו שום עדות, אלא תהפכו לבדיחה, לצעצוע של השטן. אם אתם לא יכולים להיאחז בחזיונות כעת, הרי שאין לכם יסוד כלל, ואתם תסולקו בעתיד! לא קל לצעוד בכל חלקי הדרך, ולכן אל תתייחסו לכך בקלות ראש. בחנו זאת בקפידה כעת והיערכו לצעוד כראוי בישורת האחרונה של הנתיב הזה. זה הנתיב שיש לצעוד בו בעתיד, וכל בני האדם חייבים לצעוד בו. אתם לא יכולים להניח להבנה הנוכחית להיכנס מאוזן אחת ולצאת מהשנייה, ואל תחשבו שמה שאני אומר הוא בזבוז של אוויר. יום יבוא ותשתמשו בכל האמירות האלה – מילים לא יכולות להיאמר לריק. זה הזמן להצטייד. זה הזמן לסלול את הדרך למען העתיד. עליכם להכין את הנתיב שעליכם לצעוד בו בהמשך, עליכם להיות מודאגים וחרדים לגבי יכולתכם לעמוד איתן בהמשך, ועליכם להיערך היטב לנתיב העתידי שלכם. אל תהיו רעבתנים ועצלנים! עליכם לעשות ממש כל דבר שאתם יכולים כדי להפיק את המרב מהזמן שלכם כדי לזכות בכל מה שאתם צריכים. אני מעניק לכם הכל כדי שתוכלו להבין. ראיתם במו עיניכם שתוך פחות משלוש שנים, אמרתי כל כך הרבה דברים ועשיתי כל כך הרבה עבודה. היבט אחד של העבודה באופן הזה נובע מכך שבני האדם כל כך לקויים, והיבט אחר נובע מכך שהזמן קצר ושלא יכולים להיות עיכובים נוספים. על סמך האופן שבו אתם מדמיינים זאת, בני אדם קודם צריכים להשיג בהירות פנימית מושלמת לפני שהם יכולים לשאת עדות ולשמש את אלוהים – זה איטי מדי, הלא כן? לכן עד כמה עוד אצטרך ללוות אתכם? אם אתם מצפים שאלווה אתכם עד שאהיה זקן ושיערי יאפיר, דעו לכם שזה לא אפשרי! בני האדם חייבים להיות בטוחים בתוך תוכם, ואז הם יוכלו לשאת עדות ולשמש את אלוהים. האין זה איטי מדי? אחרי שכל בני האדם יעברו צרות קשות יותר, הם יזכו להבנה אמיתית בתוך תוכם. זה שלב בעבודה. לאחר שתבינו לגמרי את החזיונות המשותפים היום, ולאחר שתשיגו שיעור קומה אמיתי, הקשיים שתעברו בעתיד לא יביסו אתכם – אתם תהיו מסוגלים לעמוד בהם. לאחר שאשלים את השלב האחרון הזה בעבודה, ולאחר שאסיים לבטא את המילים האחרונות, בעתיד, בני האדם יצטרכו לצעוד בנתיב שלהם לבדם. הדבר יגשים את המילים שנאמרו בעבר: רוח הקודש מפקידה משימה בידו של כל אדם ואדם, ויש לה עבודה לעשות בכל אדם ואדם. בעתיד, כולם יצעדו בנתיב שהם צריכים לצעוד בו, בהובלת רוח הקודש. מי יהיה מסוגל לדאוג לאחרים במהלך הצרות? לכל אדם יש סבל משלו, ולכל אחד יש שיעור קומה משלו. לאף אדם אין שיעור קומה זהה לזה של אף אדם אחר. בעלים לא ידאגו לרעיותיכם והורים לא ידאגו לילדיהם – איש לא ידאג לאף אחד אחר. זה שונה מהמצב הנוכחי – דאגה ותמיכה הדדיות עדיין אפשריות. זו תהיה העת שבה ייחשפו בני האדם מכל הסוגים. כלומר, כשאלוהים יכה ברועה, הצאן יתפזרו, ובאותה עת, לא יהיה לכם מנהיג אמיתי. בני האדם יתפלגו – המצב יהיה שונה מהמצב הנוכחי, שבו אתם יכולים להתאחד כקהילה. לאחר מכן, בני האדם שלא מחזיקים בעבודתה של רוח הקודש בתוכם יגלו את פניהם האמיתיים. בעלים ילשינו על רעיותיהם, רעיות ילשינו על בעליהם, ילדים ילשינו על הוריהם, הורים ירדפו את ילדיהם – לא ניתן לחזות את הלב האנושי! כל מה שיכול להיעשות נועד לאפשר לאדם לשמור על מה שיש לו ולצעוד היטב בישורת האחרונה של הנתיב. כעת, אתם לא מבינים זאת בבירור, ואתם קצרי רואי. לא קל לעבור בהצלחה את שלב העבודה הזה.
עת הצרות לא תתארך עד כדי כך – היא אפילו לא תימשך שנה. אילו היא הייתה נמשכת שנה, היא הייתה מעכבת את שלב העבודה הבא, ושיעור קומתם של בני האדם לא היה הולם. אילו היא הייתה נמשכת זמן רב, בני האדם לא היו מסוגלים לעמוד בכך – יש גבול לשיעור קומתם. לאחר שעבודתי שלי תושלם, השלב הבא יהיה שכל בני האדם יצעדו בנתיב הנכון. כולם חייבים להבין באיזה נתיב הם צריכים ללכת – זה נתיב של סבל ותהליך של סבל, וזה גם נתיב של זיכוך רצונכם לאהוב את אלוהים. באילו אמיתות עליכם להיווכח, על אילו אמיתות עליכם להוסיף, כיצד עליכם לחוות חוויות, ומאיזה היבט עליכם להיווכח – אתם חייבים להבין את הדברים האלה. אתם חייבים להצטייד כעת. אם תחכו עד שיפקדו אתכם הצרות, יהיה מאוחר מדי. כל אדם חייב לשאת עור למען חייו שלו. אל תמתינו תמיד לאזהרות של אחרים ואל תחכו עד שהם ידריכו אתכם כל הזמן. אמרתי דברים כה רבים, אך אתם עדיין לא יודעים באילו אמיתות עליכם להיווכח ובאילו אמיתות עליכם להצטייד. זה מוכיח שלא הקדשתם מאמצים לקריאת דברי האל. אתם כלל לא נושאים אף עול למען חייכם – איך ייתכן שזה תקין? אתם לא מבינים בבירור במה עליכם להיווכח, אתם לא מבינים מה עליכם להבין, ואתם פזיזים בכל הנוגע לשאלה באיזה נתיב עתידי אתם צריכים לצעוד – אתם רק נסחפים בזרם, הלא כן? בשביל מה אתם טובים? מה שאתם עושים עכשיו הוא בונים וסוללים את הדרכים שלכם עצמכם. עליכם לדעת מה בני האדם צריכים להשיג, ועליכם להבין את רף הדרישות של אלוהים מהאנושות. עליכם להבין באופן הבא: יהיה אשר יהיה, אפילו שאני כל כך מושחת, אני חייב לפצות על הפגמים האלה בפני אלוהים. לפני שאלוהים סיפר לי, לא הבנתי. עם זאת, עכשיו, מאז שהוא סיפר לי, הבנתי שעליי למהר כדי לפצות על כך, שעליי להביא לידי ביטוי אנושיות רגילה, ושעליי להביא לידי ביטוי צלם שיכול לְרַצות את רצונו של אלוהים. אפילו אם לא אוכל להגיע לרמה של מה שפטרוס עשה, עליי לכל הפחות להביא ידי ביטוי אנושיות רגילה, וכך אוכל לְרַצות את לבו של אלוהים.
הישורת האחרונה של הנתיב הזה נמתחת מרגע זה ועד סיום הצרות העתידיות. הישורת הזו של הנתיב תהיה השלב שבו שיעור קומתם האמיתי של בני האדם יתגלה, וזה יהיה גם השלב שבו יתגלה אם יש להם אמת של ממש. מאחר שהישורת הזו של הנתיב תהיה מפרכת יותר מכל קברת דרך שקדמה לה, ומכיוון שהיא סלעית יותר מהדרך שקדמה לה, היא נקראת "הישורת האחרונה של הנתיב". האמת היא שזו לא באמת קברת הדרך האחרונה. הסיבה לכך היא שאחרי חוויית הצרות, אתם תעברו את עבודת ההרחבה של הבשורה, ותהיה קבוצה של בני אדם שיעברו את העבודה של שימוש בידי אלוהים. על כן, השם "הישורת האחרונה של הנתיב" נאמר רק בהתייחסות לצרות של זיכוך בני האדם ולסביבה הקשה. בחלק הזה של הדרך בעבר, אנו הוא זה שהוביל אתכם באופן אישי במסע השמח שלכם – אחזתי בידכם כדי ללמד אתכם ולהאכיל אתכם מפה לפה. על אף שעברתם ייסורים ומשפט פעמים רבות, הם היו עבורכם רק מכות קלות חוזרות ונשנות. מובן שהדבר שינה באופן משמעותי את נקודת מבטכם על אמונה באלוהים. הדבר גם גרם לטבע שלכם להתייצב לא מעט ואפשר לכם להבין אותי קצת. אולם אני אומר זאת: בצעידה בחלק הזה של הנתיב, המחיר שבני האדם משלמים או המאמץ הקפדני שהם משקיעים הם די מעטים – אני הוא זה שהוביל אתכם עד הלום. הסיבה לכך היא שאני לא דורש מכם לעשות דבר ודרישותיי מכם לא רמות כלל ועיקר – אני פשוט מאפשר לכם להבין את מה שניתן. במהלך פרק הזמן הזה, סיפקתי לכם את מה שנחוץ לכם ללא-הרף, ומעולם לא הצבתי דרישות בלתי סבירות. אתם סבלתם ייסורים חוזרים ונשנים אך לא השגתם את הדרישות המקוריות שלי. אתם נסוגים ואתם מיואשים, אך אני לא מביא זאת בחשבון, מפני שעכשיו הוא הזמן של עבודתי האישית, ואני לא מתייחס ברצינות רבה מדי ל"מסירותכם" אליי. אולם בנתיב מכאן והלאה, אני כבר לא אעבוד או אדבר, ובשלב הזה, אני כבר לא אניח לכם להמשיך באופן כה משעמם. אני אאפשר לכם ללמוד לקחים בשפע, ואני לא אקח על עצמי את הדברים הזמינים. שיעור הקומה האמיתי שיש לכם כיום חייב להיחשף. התשובה לשאלה אם המאמץ רב השנים שלכם נשא פרי תקבל מענה באופן שבו תצעדו בישורת האחרונה של הנתיב. בעבר, חשבתם שאמונה באלוהים היא דבר פשוט מאוד, והסיבה לכך הייתה שאלוהים לא החמיר איתכם. מה לגבי המצב הנוכחי? האם אתם חושבים שאמונה באלוהים היא דבר פשוט? האם אתם עדיין חשים שאמונה באלוהים היא דבר שמח וחסר דאגות כמו משחק ילדים ברחובות? נכון לומר שאתם כבשים, אולם עליכם להיות מסוגלים לצעוד בנתיב שעליכם לצעוד בו על מנת לגמול לאלוהים על חסדו ולזכות לחלוטין באל שאתם מאמינים בו. אל תשחקו משחקים עם עצמכם – אל תשלו את עצמכם! אם תוכלו לצעוד בישורת הזו של הנתיב עד סופה, תהיו מסוגלים לראות את ההמחזה האדיר וחסר התקדים של התפשטות עבודת הבשורה שלי ברחבי התבל, ויתמזל מזלכם להיות מקורביי ולגלם את תפקידכם בהתרחבות עבודתי ברחבי התבל. באותה עת, אתם תמשיכו לצעוד בשמחה בנתיב שעליכם לצעוד בו. העתיד יהיה בהיר עד-אין-קץ, אך הדבר העיקרי כרגע הוא הצורך לצעוד היטב בישורת האחרונה של הנתיב. עליכם לחפש ולהתכונן לאופן שבו עליכם לעשות זאת. זה מה שעליכם לעשות כעת – זו משימה בהולה כעת!
מתוך:בשורת מלכות השמיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה