1. מהי ההתגלמות כבשר ודם? מה מהותה של ההתגלמות כבשר ודם?
אלוהים בהתגלמותו הראשונה חי על פני האדמה במשך שלושים ושלוש שנים וחצי, אך ביצע את כהונתו במשך שלוש וחצי מהשנים האלה בלבד. הן במשך הזמן שבו עבד והן בטרם החל בעבודתו, היתה לו אנושיות רגילה. הוא שכן באנושיותו הרגילה במשך שלושים ושלוש שנים וחצי. לכל אורך שלוש וחצי השנים האחרונות, הוא התגלה כאלוהים בהתגלמותו. בטרם החל לבצע את כהונתו, הופיע באנושיות רגילה ושגרתית, מבלי להראות סימן כלשהו לאלוהותו, ורק לאחר שהחל לבצע את כהונתו באופן רשמי, אלוהותו באה לידי ביטוי. חייו ועבודתו במהלך עשרים ותשע השנים הראשונות הדגימו כי הוא בן אדם אמיתי, בר אנוש, בשר ודם; שכן כהונתו החלה ברצינות רק לאחר גיל עשרים ותשע. משמעותה של ההתגלמות היא כי אלוהים מופיע בבשר ודם ובא לעבוד בקרב בני האדם שברא, בדמות בשר ודם. לפיכך, כדי שאלוהים יתגלם בבשר ודם, עליו להיות תחילה בשר ודם, בעל אנושיות רגילה; דבר זה, לכל הפחות, מוכרח להיות אמת. למעשה, ההשלכה של התגלמות אלוהים בבשר ודם היא כי אלוהים חי ועובד כבשר ודם, אלוהים בעצם מהותו נעשה בשר ודם, נעשה אדם. את חייו ועבודתו בהתגלמותו כבשר ודם ניתן לחלק לשני שלבים. הראשון הוא החיים שהוא חי לפני ביצוע כהונתו. הוא חי במשפחה אנושית רגילה, באנושיות רגילה לחלוטין, כשהוא נשמע למוסר ולחוקים הרגילים של חיים אנושיים, עם צרכים אנושיים רגילים (מזון, ביגוד, מחסה, שינה), חולשות אנושיות רגילות ורגשות אנושיים רגילים. במלים אחרות, במהלך השלב הראשון הוא חי באנושיות לא אלוהית, רגילה לחלוטין, כשהוא עוסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות. השלב השני הוא החיים שהוא חי לאחר שהחל לבצע את כהונתו. הוא עדיין שוכן באנושיות רגילה עם מעטפת אנושית רגילה, מבלי להראות כל סימן חיצוני לעל-טבעי. אולם הוא חי אך ורק למען כהונתו, ובמשך הזמן הזה אנושיותו הרגילה קיימת לחלוטין בשירות העבודה הרגילה של אלוהותו; שכן בעת הזו, אנושיותו הרגילה התבגרה עד לשלב שבו הוא מסוגל לבצע את כהונתו. כך, השלב השני של חייו הוא לבצע את כהונתו באנושיותו הרגילה, חיים הן של אנושיות רגילה והן של אלוהות מוחלטת. הסיבה לכך שבמהלך השלב הראשון לחייו הוא חי באנושיות רגילה לחלוטין, היא שאנושיותו עדיין אינה שווה לכלל העבודה האלוהית, אינה בוגרת עדיין; רק לאחר שאנושיותו מתבגרת, נעשית מסוגלת ליטול על עצמה את כהונתו, הוא יכול להתחיל לבצע את כהונתו. כיוון שכבשר ודם, עליו לגדול ולהתבגר, השלב הראשון של חייו הוא שלב של אנושיות רגילה, ואילו בשלב השני, מכיוון שאנושיותו מסוגלת לקחת על עצמה את עבודתו ולבצע את כהונתו, החיים שאלוהים בהתגלמותו חי במהלך כהונתו הם חיים של אנושיות ואלוהות מוחלטת כאחת. אילו אלוהים החל את כהונתו ברצינות מרגע לידתו, נותן אותות על-טבעיים ועושה נסים, לא היתה לו מהות גשמית. לפיכך, אנושיותו קיימת למען מהותו הגשמית; לא ייתכן בשר ודם ללא אנושיות, ואדם ללא אנושיות אינו בן אדם. בדרך זו, אנושיות בשרו של אלוהים היא תכונה פנימית של התגלמות אלוהים בבשר ודם.
מתוך 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' ב'הדבר מופיע בבשר'