שיר קודש | 'רצון האל עבור האדם לעולם לא ישתנה'

I

האל היה בעולם הזה שנים רבות,

אך מי מכיר אותו?

לא פלא שהאל מייסר אנשים.

נדמה כי הוא משתמש בהם כנתינים לסמכותו.

נדמה שהם כקליעים באקדחו

ולאחר שהוא ירה,

הם יברחו בזה אחר זה.

אך זו לא האמת, זה הדמיון שלהם.

האל אוהב את בני האדם כמו אוצר,

כי הם ה"הון" שהוא מנהל .

הוא לא יחסל אותם,

הוא לא ישנה רצונו כלפיהם. הוא לא ישנה רצונו כלפיהם.

האל מתייחס לאדם כאל היקר לו מכל

I

האל ברא האדם,

בין אם האדם מושחת הוא

או הולך אחריו,

האל נוצר האדם, כיקיר ליבו,

ואפשר לומר, כקרוב יקר.

אין האדם משחק עבורו.

האם אתם מאמינים באלוהים באמת?

אולי המסע של אמונתכם באלוהים נמשך כבר יותר משנה או שנתיים, ואולי במשך השנים האלה עברתם מצוקות רבות בחייכם. או אולי לא הייתם במצוקה כלל, אלא זכיתם לחסד רב. כמו כן ייתכן שלא חוויתם לא מצוקה ולא חסד, אלא פשוט חייתם חיים רגילים מאוד. כך או כך, אתם עדיין חסידי האל. לכן בואו נתקשר בנושא הצעידה בעקבות אלוהים. עם זאת, חשוב לי להזכיר לכל מי שקורא את הדברים האלה שדבר האל מכוון אל כל מי שמכיר באל וצועד בעקבות האל, ולא את כל בני האדם לרבות מי שלא מכיר באלוהים. אם אתם מאמינים שאלוהים מדבר אל ההמון, אל כל בני האדם בעולם, דבר האל לא ישפיע עליכם כלל. לכן עליכם לנצור את כל הדברים קרוב ללבכם, ולא למקם את עצמכם מחוץ לתחומם. בכל מקרה, בואו נדבר על מה שקורה אצלנו בבית.

על כולכם להבין כעת את המשמעות האמיתית של אמונה באלוהים. המשמעות של האמונה באלוהים שדיברתי עליה בעבר קשורה בהיווכחות החיובית שלכם. היום לא כך הדבר. היום ברצוני לנתח את מהות אמונתכם באלוהים. כמובן, זוהי הכוונה על דרך השלילה. אם לא אעשה כך, לעולם לא תכירו את הלך הרוח האמיתי שלכם, ואתם תתפארו לנצח באדיקות ובנאמנות שלכם. במילים אחרות, אם לא אחשוף את הכיעור הנמצא עמוק בלבכם, כל אחד מכם יכתיר את עצמו ויתהלל. האופי היהיר והשחצן שלכם גורם לכם לבגוד במצפון שלכם, למרוד במשיח ולהתנגד לו, ולחשוף את הכיעור שלכם ובכך לגלות את כוונותיכם, תפיסותיכם, תשוקותיכם המוגזמות ועיניכם החמדניות. ובכל זאת אתם ממשיכים להצהיר שתקדישו את חייכם לעבודת המשיח, ואתם חוזרים שוב ושוב על האמיתות שאמר המשיח לפני זמן רב. זו ה"אמונה" שלכם. זו "אמונתכם ללא טומאה." מלכתחילה הצבתי לאדם רף גבוה מאוד. אם הנאמנות שלכם באה עם כוונות ותנאים, אני מעדיף שלא לקבל שום נאמנות כזאת, מפני שאני מתעב את כל מי שמרמה אותי בכוונותיו וסוחט אותי בתנאים. אני רוצה שהאדם יהיה נאמן אליי בלבד, ושהוא יעשה הכל למען המילה האחת וכדי להוכיח את המילה האחת: אמונה. אני בז לדבריכם הממותקים שמטרתם לשמח אותי, מכיוון שאני תמיד נוהג בכם בכנות גמורה ולכן אני רוצה שגם אתם תתייחסו אליי באמונה אמיתית. כשמדובר באמונה, רבים סבורים שהם צועדים בעקבות אלוהים מפני שהם מאמינים. אחרת הם לא היו יכולים לשאת סבל כה רב. לכן אני שואל אתכם: מדוע אתם לעולם לא יראים את אלוהים, על אף שאתם מאמינים בקיומו? אם כך, מדוע אתם לא מפחדים מאלוהים אם אתם מאמינים בקיומו? אתם מקבלים את העובדה שהמשיח הוא התגלמות האל כבשר ודם, אם כך מדוע אתם כה מזלזלים בו ונוהגים בו בחוסר כבוד כה רב? מדוע אתם מותחים עליו ביקורת בגלוי? מדוע אתם תמיד צופים בתנועותיו? מדוע אתם לא מתמסרים להסדריו? מדוע אתם לא פועלים כדבריו? מדוע אתם סוחטים ושודדים ממנו את מנחותיו? מדוע אתם מדברים בשם המשיח? מדוע אתם פוסקים אם עבודתו ודבריו נכונים או לא? מדוע אתם מעזים לחלל את קדושתו מאחורי גבו? האם דברים אלה ואחרים הם שמהווים את אמונתכם?

כל חלק מדיבורכם והתנהגותכם מגלה את רכיבי חוסר האמונה במשיח שאתם נושאים בקרבכם. המניעים למעשיכם והמטרות שלהם הם חדורי חוסר אמונה. אפילו המבט בעיניכם והאוויר בריאותכם נגועים ברכיבים האלה. במילים אחרות, כל דקה ודקה, כל אחד מכם נושא בקרבו רכיבים של חוסר אמונה. פירוש הדבר הוא שבכל רגע, אתם מסתכנים בבגידה במשיח, מכיוון שהדם הזורם בגופכם חדור בחוסר אמונה באל בהתגלמותו כבשר ודם. לפיכך, אני אומר שהעקבות שאתם מותירים בנתיב האמונה באלוהים אינן איתנות. המסע שלכם בנתיב האמונה באלוהים הוא חסר בסיס ובמקום זאת, אתם רק יוצאים ידי חובה. אתם תמיד מפקפקים בדבר המשיח, ואתם לא יכולים להנהיג את דברו מיד. זו הסיבה שאתם לא מאמנים במשיח, וסיבה נוספת לחוסר אמונתכם במשיח היא שאתם תמיד לוקים בתפיסות עליו. ספקנות תמידית בעבודתו של משיח, אי הקשבה לדבר המשיח, החזקת דעות על עבודתו של המשיח וחוסר יכולת להבין אותה, קושי בהתנערות מתפיסות גם לאחר קבלת הסברים וכן הלאה – כל אלה הם רכיבי חוסר האמונה המעורבבים בלבכם. אף על פי שאתם צועדים בעקבות עבודתו של המשיח ולא משתרכים מאחור, התמרדות רבה מדי מעורבבת בלבכם. ההתמרדות הזו היא דופי באמונתכם באלוהים. אולי אתם חולקים על כך, אבל אם אתם לא יכולים לזהות את כוונותיכם, אתם לבטח תאבדו. הרי אלוהים הופך למושלם רק את מי שמאמין בו באמת, ולא את מי שמפקפק בו, וקל וחומר שלא את מי שצועד בעקבותיו אף על פי שמעולם לא האמין שהוא אלוהים.

יש כאלה שלא מרוצים מהאמת ועל אחת כמה וכמה לא מרוצים מהמשפט. במקום זאת, הם מרוצים מעוצמה ומעושר. בני אדם כאלה נחשבים שחצנים. הם מחפשים אך ורק קבוצות בעלות השפעה בעולם וכמרים ומורים שהוכשרו בסמינרים. אף על פי שהם קיבלו את דרך האמת, הם ממשיכים להיות ספקנים והם לא מסוגלים להקדיש את עצמם לחלוטין. הם מדברים על הקרבה לאלוהים, אך עיניהם מתמקדות בכמרים ובמורים הגדולים, ואת המשיח הם משליכים הצדה. לבם מלא בתהילה, הון וכבוד. הם לא מאמינים כלל שאדם כה עלוב מסוגל לכבוש אנשים רבים כל כך, ושאדם כה חסר חשיבות מסוגל לעשות בני אדם למושלמים. הם לא מאמינים כלל שהאפסים האלה החיים באבק ובין ערימות אשפה הם העם הנבחר של אלוהים. הם מאמינים שאם בני אדם כאלה היו מושאי הישועה של אלוהים, השמיים והארץ היו מתהפכים, וכולם היו צוחקים בלי סוף. הם מאמינים שאם אלוהים בחר באפסים האלה כאלה שהוא יעשה למושלמים, בני האדם הדגולים האלה יהפכו לאלוהים עצמו. נקודות המבט שלהם נגועות בחוסר אמונה. למעשה, לא רק שהם לא מאמינים, אלא שהם פשוט בהמות מגוחכות. זאת משום שהם מעריכים רק מעמד, יוקרה, ועוצמה. מה שהם מעריכים באמת הם קבוצות גדולות ופלגים גדולים. אין להם עניין בכל מי שהמשיח מוביל את דרכו. הם פשוט בוגדים שהפנו את גבם למשיח, לאמת ולחיים.

אתם לא מעריצים את הענווה של המשיח, אלא את אותם רועי שווא שמעמדם רם. אתם לא אוהבים את חביבותו או חוכמתו של המשיח, אלא את אותם פוחזים הקשורים לעולם הנתעב. אתם צוחקים לנוכח כאבו של המשיח, שאין לו מקום להניח את ראשו, אך מעריצים את אנשי הגוויות האלה החוטפים מנחות וחיים חיי הוללות. אתם לא מוכנים לסבול עם המשיח, אך הולכים בשמחה לזרועותיהם הפתוחות של צוררי המשיח הפזיזים, על אף שהם מספקים לכם אך ורק בשר ודם, רק אותיות ורק שליטה. למרות זאת, לבכם נמשך אליהם, אל המוניטין שלהם, אל מעמדם בלבם של כל השטנים, אל השפעתם ואל סמכותם. אולם אתם ממשיכים להתנגד ולסרב לקבל את עבודתו של המשיח. זו הסיבה שאני אומר שאין לכם האמונה של ההכרה במשיח. הסיבה היחידה שצעדתם בעקבותיו עד היום היא שהדבר נכפה עליכם. בלבכם תמיד נישאות תמונות נשגבות רבות ואתם לא יכולים לשכוח את הדברים והמעשים שלהן, ולא את דבריהן וידיהן המשפיעים. בלבכם הן לעולם עליונות ומלאות גבורה. אבל לא כך הדבר עם המשיח של היום. הוא לעולם חסר חשיבות בלבכם, ולעולם לא ראוי ליראה. זאת מפני שהוא יותר מדי רגיל, משום שיש לו השפעה מעטה מדי ומשום שהוא כלל לא נשגב.

בכל מקרה, אני אומר שכל מי שלא מעריך את האמת לא מאמין באמת ובוגד בה. המשיח לעולם לא יאשר בני אדם כאלה. האם זיהיתם כעת כמה חוסר אמונה יש בקרבכם? וכמה בגידה במשיח? אני מפציר בכם: מכיוון שבחרתם בדרך האמת, עליכם להתמסר בלב שלם – אל תהיו אמביוולנטיים או חצויים. עליכם להבין שאלוהים לא שייך לעולם או לבן אדם יחיד, אלא לכל מי שמאמין באלוהים באמת, לכל מי שעובד אותו ולכל מי שמסור ונאמן לו.

נכון להיום, יש בכם עדיין הרבה חוסר אמונה. נסו להעמיק בעצמכם בשקדנות ולבטח תמצאו את התשובה. כשתמצאו את התשובה האמיתית, תודו שאתם לא מאמינים באלוהים באמת, אלא מרמים אותו, מחללים את קדושתו, בוגדים בו וחסרי נאמנות אליו. אז תבינו שהמשיח הוא לא בן אדם אלא אלוהים. כשיבוא היום הזה, תרחשו למשיח כבוד, תפחדו ממנו ותאהבו אותו באמת. נכון להיום, אמונתכם ממלאת אך ורק שלושים אחוזים מלבכם, בעוד ששבעים אחוזים מלאים בספק. כל מעשה שעושה המשיח וכל משפט מפיו יכול לגרום לכם לגבש תפיסות ודעות עליו. התפיסות והדעות אלה נובעות מחוסר האמונה המוחלט שלכם בו. אתם מעריצים רק את האל הנסתר בשמיים ורק ממנו אתם מפחדים – אתם מתעלמים לגמרי מהמשיח החי בעולם. האין זו גם חוסר אמונה? אתם משתוקקים רק לאל שעבד בעבר, אבל אתם לא מתמודדים עם המשיח של היום. ה"אמונות" האלה הן תמיד אלה המעורבבות בלבכם עם חוסר אמונה במשיח של היום. אני לא ממעיט בערככם, אלא שיש בכם יותר מדי חוסר אמונה, ויותר מדי טומאה שיש לעקור מתוככם. הטומאה הזו היא סימן שאין לכם אמונה כלל, היא אות לכך שאתם כופרים במשיח והיא מוכיחה שאתם בוגדים במשיח. היא מהווה מסך המכסה את המשיח מהכרתכם, מחסום המונע מכם ליפול בנחלתו של המשיח, משוכה המונעת מכם להיות מותאמים למשיח והוכחה שהמשיח לא מרוצה מכם. עכשיו הזמן לבחון את כל חלקי החיים שלכם! אם תעשו זאת, תצאו נשכרים בכל דרך אפשרית!

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

לעיון נוסף

האל הכול יכול - נסיך השלום

לגבי כתבי הקודש (2)

כתבי הקודש נקראים גם הברית הישנה, היא התנ"ך, והברית החדשה. האם אתם יודעים למה מתייחסת המילה "ברית"? ה"ברית" ב"ברית הישנה" נובעת מהברית שיהוה כרת עִם עַם ישראל כשהוא הרג את המצרים והושיע את בני ישראל מידי פרעה. כמובן, הראיה לברית הייתה דם השה על המזוזות ועל המשקוף, שבאמצעותו אלוהים כרת ברית עם האדם, ברית שבה נאמר שכל מי שדם השה היה על המזוזות ועל המשקוף של ביתו שייך לבני ישראל, שייך לעם הנבחר של אלוהים, ויהוה יותיר אותו בחיים (משום שיהוה עמד להרוג כל בכור בארץ מצרים, מאדם ועד בהמה). לברית יש שני רבדים של משמעות. יהוה לא יגאל אף אדם או בהמה בארץ מצרים. הוא יהרוג את כל הבנים הבכורים ואת כל בכורות הבקר והצאן. לכן, ברבים מספרי הנבואה מופיעים חזונות שלפיהם יהוה ייסר את המצרים כתוצאה מהברית שלו. זהו רובד המשמעות הראשון. יהוה הרג את הבנים הבכורים של ואת כל בכורות הבהמה בארץ מצרים, והוא הותיר בחיים את כל בני ישראל, ופירוש הדבר הוא שיהוה הוקיר את כל עם ישראל והותיר את כל בני העם בחיים. הוא רצה לעשות בהם עבודה בטווח הארוך, וכרת את הברית איתם באמצעות דם השה. מאותו רגע והלאה, יהוה לא הרג את בני ישראל, והוא אמר שהם יהיו נבחריו לעולם. בקרב שנים עשר שבטי ישראל, הוא פתח בעבודתו לעידן החוק כולו, פרש את כל חוקיו בפני בני ישראל, ובחר מביניהם נביאים ושופטים, והם היו במרכז עבודתו. הוא כרת איתם ברית: כל עוד העידן לא ישתנה, הוא יבצע את עבודתו רק בקרב הנבחרים. הברית של יהוה הייתה נצחית, מפני שהיא נכרתה בדם ומפני שהיא נכרתה עם העם הנבחר. עובדה חשובה יותר היא שהוא בחר את ההיקף והמטרה המתאימים לפתיחת עבודתו לעידן כולו, ולכן בני האדם חשבו את הברית לחשובה במיוחד. זה רובד המשמעות השני של הברית. למעט ספר בראשית, שהתרחש לפני כריתת הברית, כל ספרי התנ"ך מתעדים את העבודה בקרב בני ישראל לאחר כריתת הברית. מובן שיש מדי פעם סיפורים על הגויים, אך ככלל, התנ"ך מתעדת את עבודתו של אלוהים בעם ישראל. משום בריתו של יהוה עם בני ישראל, הספרים שנכתבו בעידן החוק מכונים גם "הברית הישנה". הם נקראים כך על שם בריתו של יהוה עם בני ישראל.

הברית החדשה קרויה כך על שם דמו של ישוע שנשפך על הצלב, ועל שם בריתו עם כל מאמיניו. זו הייתה בריתו של ישוע: בני האדם היו רק צריכים להאמין בו, ודמו שנשפך היה מוחל לחטאיהם, וכך הם היו זוכים לישועה וללידה מחודשת דרכו, והם היו מפסיקים להיות חוטאים. בני האדם היו צריכים רק להאמין בו כדי לקבל את חסדו ולא לסבול בגיהינום אחרי מותם. כל הספרים שנכתבו במהלך עידן החסד באו לאחר הברית הזו, והם כולם מתעדים את העבודה והאמירות שהיא הכילה. הם לא ממשיכים מעבר לישועה של האדון ישוע על הצלב ולא ממשיכים מעבר לברית. אלה הם ספרים שכתבו האחים שהאמינו באדון ושהיו להן חוויות. לפיכך, גם הספרים האלה קרויים על שם ברית: הם קרויים "הברית החדשה". שתי ה"בריתות האלה" כוללות רק את עידן החסד ואת עידן החוק, ואין להן כל קשר לעידן הסופי. לפיכך, כתבי הקודש לא יכולים לשמש במיוחד את בני האדם של היום, את בני האדם של אחרית הימים. לכל היותר, הם משתמשים כסימוכין ארעיים, אך למעשה, כמעט ואין להם ערך. אולם בני אדם דתיים עדיין נוצרים אותם יותר מכל בלבם. הם לא מכירים את כתבי הקודש. הם יודעים רק כיצד להסביר את כתבי הקודש, והם לא מודעים למקורותיהם באופן עקרוני. זו גישתם כלפי כתבי הקודש: כל כתבי הקודש נכונים, הם לא מכילים אף אי-דיוק או שגיאה. לאחר מכן, הם מתחילים ללמוד אותם. מכיוון שהם קודם כל החליטו שכתבי הקודש נכונים ושאין בהם שגיאות, הם לומדים אותם ובוחנים אותם בעניין רב. שלב העבודה של היום לא נחזה בכתבי הקודש. מעולם לא הוזכרה עבודת הכיבוש במקומות החשוכים ביותר, משום שזוהי העבודה הנוכחית. משום שעידן העבודה שונה, אפילו ישוע עצמו לא היה מודע לכך ששלב העבודה הזה ייעשה במהלך אחרית הימים. אם כך, איך יוכלו בני האדם של אחרית הימים לחקור ולמצוא את שלב העבודה הזה?

רוב בני האדם שמסבירים את כתבי הקודש משתמשים בהיקשים לוגיים, ואין להם רקע ממשי. הם בסך הכל משתמשים בהיגיון כדי להקיש על דברים רבים. שנה אחר שנה, איש לא העז לנתח את כתבי הקודש, או לומר "לא" לכתבי הקודש, משום שהספר הזה הוא "הספר הקדוש", ובני האדם עובדים אותו כאל. כך המצב כבר כמה אלפי שנים. אלוהים התעלם מכך, ואיש לא גילה את הסודות של כתבי הקודש. אנחנו אומרים שהערצת כתבי הקודש היא עבודת אלילים, אך איש מהמאמינים האדוקים האלה לא מעז לתפוס זאת כך, והם יאמרו לכם: "אחיי ואחיותיי! אל תאמרו זאת. זה נורא! איך אתם יכולים לחלל את קודשו של אלוהים?" לאחר מכן הם ילבשו סבר פנים כאוב: "הו, ישוע הרחום, אדון הישועה, אנחנו מתחננים בפניך שתמחל לחטאיהם. זאת מכיוון שאתה אלוהים שאוהב את האמת, וכולנו חטאנו. אנא היה חסוד עמנו. אמן." אתם רואים כמה הם אדוקים. איך ייתכן שכל כך קל להם לקבל את האמת? אם תאמרו להם זאת, הם יאבדו את עשתונותיהם. איש לא מעז לחשוב שייתכן שכתבי הקודש נגועים בדעות אנושיות ובתפיסות אנושיות, ואיש לא יכול לראות את הפגם הזה. חלק ממה שנכתב בכתבי הקודש הוא חוויה וידע אנושיים, חלק ממה שנכתב בהם הוא הנאורות של רוח הקודש, והם כוללים גם מהילה באינטלקט ומחשבה אנושיים. אלוהים מעולם לא התערב בדברים האלה, אך יש גבול: הם לא יכולים לחרוג מהמחשבה הרגילה של בני האדם, ואם הם יעשו זאת, הם יתערבו בעבודתו של אלוהים ויפריעו לה. דברים החורגים מהמחשבה האנושית הרגילה הם עבודתו של השטן. משום שהם מתנערים מחובת האדם, הם עבודתו של השטן, והשטן הוא שמכוון אותם. באותו הרגע, רוח הקודש לא תתיר לכם לפעול כך. לפעמים האחים והאחיות שואלים: "האם מותר לי לעבוד באופן כזה וכזה?" אני מביט בשיעור קומתם ואומר: "מותר!" ישנם גם כאלה שאומרים: "אם אני עובד באופן כזה וכזה, האם מצבי רגיל?" ואני אומר: "כן!" הוא רגיל. הוא רגיל במיוחד!" אחרים אומרים: "האם מותר לי לעבוד כך?" ואני אומר: "לא!" הם אומרים: "מדוע לו מותר ולי אסור?" ואני אומר: "משום שמה שאתם עושים בא מהשטן, הוא גורם להפרעה, והמניעים שלכם סוטים." יש גם פעמים שבהן העבודה לא הרחיקה לכת מספק, והאחים והאחיות לא יודעים. חלקם שואלים אותי אם מותר לעבוד כך, וכשאני רואה שמעשיהם לא יפריעו לעבודה העתידית, אני אומר: "מותר." עבודתה של רוח הקודש נותנת לבני האדם היקף לעבודתם. בני האדם לא חייבים להיצמד לרצונותיה של רוח הקודש במדויק, מכיוון שבני האדם ניחנים בחשיבה רגילה ובחולשה, מכיוון שיש להם כמה צרכים של בשר ודם, ומכיוון שיש להם בעיות אמיתיות, ושבמוחם יש מחשבות שהם לא יכולים לשלוט בהן הלכה למעשה. לכל מה שאני דורש מבני האדם יש גבול. יש כאלה שסבורים שדבריי אינם חד-משמעיים – שאני אומר להם לפעול כאוות נפשם. זאת משום שאתם לא מבינים שיש היקף ראוי לדרישותיי. אם המצב היה כפי שאתם מדמיינים אותו – אם הייתי מציב את אותן דרישות לכל בני האדם בלי יוצא מן הכלל, ודורש מהם להשיג את אותו שיעור קומה – זה לא היה עובד. זו דרישה בלתי אפשרית וזה העיקרון לעבודה אנושית, ולא העיקרון לעבודתו של אלוהים. עבודתו של אלוהים מתבצעת על פי הנסיבות של בני האדם בפועל, והיא מבוססת על איכותם הטבעית. זה גם העיקרון להפצת הבשורה: עליכם להתקדם לאט ולתת לטבע לעשות את שלו, עד שתאמרו למישהו את האמת בבירור. רק אז הוא יבין, ורק בשלב הזה הוא יהיה מסוגל לשים בצד את כתבי הקודש. אילו אלוהים לא היה עושה את שלב העבודה הזה, מי היה מסוגל להפר את המוסכמות? מי היה מסוגל לעשות את העבודה החדשה? מי היה מסוגל למצוא נתיב חדש מחוץ לכתבי הקודש? משום שהתפיסות המסורתיות והמוסר הפיאודלי של בני האדם הם כה מבישים, אין להם יכולת להשליך מעליהם את הדברים האלה בעצמם, והם גם לא מספיק אמיצים כדי לעשות זאת. וגרוע אף יותר האופן שבו בני האדם של היום נשבים בקסמם של כמה מילים מתות מכתבי הקודש, והאופן שבו המילים האלה משתלטות על לבם. איך ייתכן שהם יהיו מוכנים לוותר על כתבי הקודש? איך ייתכן שהם יקבלו בקלות רבה כל כך דברים שהם מחוץ לכתבי הקודש? לעומת זאת, המצב יהיה שונה אם תוכלו לדבר בבירור על הסודות של כתבי הקודש ועל עקרונות עבודתה של רוח הקודש, כדי שכל בני האדם ישתכנעו לחלוטין – וזה צורך חשוב ביותר. זאת משום שכל בני האדם הדתיים מעריצים את כתבי הקודש ועובדים אותם כאילו היו אלוהים. הם גם מנסים לתחום את אלוהים בגבולות של כתבי הקודש. למעשה, הם ישיגו את מטרותיהם אך ורק כשהם יצלבו שוב את אלוהים.

מתוך 'לגבי כתבי הקודש (2)'

לעיון נוסף

האל הכול יכול הוא רועי

הברק ממזרח - אור הישועה

כנסיית האל הכול יכול - משכן האל נמצא בקרב בני אדם

סרטי מוסיקת הבשורה | עבודתו של אלוהים ממשיכה להתקדם

כנסיית האל הכול יכול | סרטי מוסיקת הבשורה | עבודתו של אלוהים ממשיכה להתקדם

I

עבודת האל ממשיכה להתקדם;

למרות שמטרתה נותרת ללא שינוי,

אמצעי עבודתו תמיד משתנים,

וכך משתנים גם חסידיו.

ככל שעבודתו רבה יותר,

כך לומד האדם להכירו בשלמות,

כך משתנה טבעו של האדם,

יחד עם עבודתו בהתאמה.

עבודת האל ממשיכה להתקדם;

לא מתיישנת, תמיד חדשה.

הוא לעולם לא חוזר על עבודה ישנה,

ויעשה רק עבודה שמעולם לא נעשתה.

כנסיית האל הכול יכול | מזמור דברי האלוהים | אלוהים הוא כל יכול ומעשי במהותו

כנסיית האל הכול יכול | מזמור דברי האלוהים | אלוהים הוא כל יכול ומעשי במהותו

I

כשאלוהים עובד באופן מעשי,

מבטא הוא את טבעו וכל מה שהינו.

הוא יכול לעשות מה שאדם לא יכול.

ובזה היא כל יכולתו.

הוא פועל בעצמו. כך מתבטאת מעשיותו.

זכרו זאת היטב:

במהותו הוא כל יכול ומעשי. מחזקים אחד את השני.

כל מעשיו מבטאים את טבעו ואת כל מה שהוא.

הווייתו מכילה את כל יכולתו, את צדקתו ואת מלכותו

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים "אנחתו של האל הכול יכול" (סרטי הקראה) | כנסיית האל הכול יכול

 אמירותיו של המשיח של אחרית הימים "אנחתו של האל הכול יכול" (סרטי הקראה) | כנסיית האל הכול יכול

האל הכול יכול אומר,"עיני האל הכול יכול מביטות סביב באנושות המיוסרת קשות. הוא שומע את יללותיהם של הסובלים, רואה את חוסר הבושה של המיוסרים וחש בייאוש ובאימה של האנושות שאיבדה את הישועה. האנושות דוחה את טיפולו. היא הולכת בנתיב משלה ומתחמקת מעיניו המחפשות. בני האדם מעדיפים לטעום את כל המרירות של הים העמוק, ביחד עם האויב. אנחתו של האל הכול יכול כבר לא יכולה להישמע. ידי האל הכול יכול כבר לא מוכנות לגעת באנושות הטרגית. הוא חוזר על עבודתו, וזוכה בבני אדם ומאבד אותם מחדש, פעם אחר פעם. מאותו רגע, הוא מתעייף ונהיה תשוש, ולכן הוא מפסיק את העבודה בידיו, וכבר לא נודד בין בני האדם... בני האדם לא מודעים כלל ועיקר לשינויים האלה. הם לא מודעים לתנועותיו של האל הכול יכול, או לצערו ואכזבתו."

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

הברק ממזרח - בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול

הממתין לשובו של ישוע האדון

הדרך להכיר את אלוהים